זה היה קשה ומביך לי כאזרח ישראלי להלך ברחובות סנטייגו בירת צ'ילה בשנים 1988-1991 ולראות את חייליו של הרוצח הרודן פינושה מסתערים ברחובות הבירה ויורים במפגינים רובם צעירים ב"עוזים" תוצרת ישראל.
קשה היה לראות את מראות הזוועה של החיילים והשוטרים הצ'יליאנים ההולמים בכיכרות במטחי מים עזים צבעוניים במפגינים ממכוניות תוצרת קיבוץ של "השומר הצעיר" במדינת ישראל, כשחלק לא קטן מהמפגינים הם יהודים חניכים בתנועות "השומר הצעיר", "החלוץ" וגם חניכי תנועת "מכבי", המפגינים עם אחיהם הצ'יליאנים נגד הרודנות הרצחנית של פינושה. היה קשה לראות מקרוב כלי קטלני ישראלי מופנה נגד אזרחי מדינה הזועקים ברחובות - "רוצים דמוקרטיה" ומוחים נגד רציחות המוניות כמו זו שבוצעה באצטדיון הכדורגל הלאומי, בו נטבחו אלפי צעירים צ'יליאנים.
זה קשה ומביך להיות עד לכך שבשנת 2019 עומדים לרשות הצבא הטורקי טנקים תוצרת מדינת ישראל. עם הטנקים האלה מסתערים הטורקים לתקיפה ברוג'בה שבצפון סוריה. אזרחי האוטנומיה רוג'בה הם כורדים, סורים, אשורים, טורקמנים, יזידים ועוד.
נוסף על סבל רב שנים, שהיה מנת חלקם של אזרחי רוג'בה ממטורפי דאעש, שביצעו בהם
פשעי מלחמה מזוויעים, עתה הם נתונים לזוועת מתקפת הטנקים של הצבא הטורקי - נתונים לזוועת מתקפת טנקים תוצרת ישראל. מכאיב לשמוע שבשיירות הטנקים של הטורקים נמצאים טנקים תוצרת כחול לבן.
מצער, שכוחו של ההון בכלכלה הישראלית מסנוור ומסלק מדרכה של המדינה כל שיקול מוסרי ערכי. לצייד את טורקיה ב-170 טנקים מסוג סברה 3 ולהכניס לקופת המדינה 688 מיליון שקל זה שיקול עסקי טהור. לא מדובר כאן בעגבניות או בפרי הדר, מדובר בנשק קטלני. מדובר בנשק תוצרת ישראל הקוטל בימים אלה בעיקר אזרחים כורדים וגם אשרים, טורקמנים ויזידים ברוג'בה. מדובר בנשק ישראלי הנתון בידי רוצחי זקנים, נשים וטף. מדובר בשרשראות טנקים ישראלים הרומסים בתי אזרחים כורדים. הרס חיים והכנסה כספית לקופת המדינה בסך 688 טנקים זה שילוב קטלני של מעשה פשע בלתי נסלח, וכואב לי שלמדינתי, מדינת ישראל, יש בכך חלק.