הסנאטור היהודי
ברני סנדרס המתמודד על מועמדות הדמוקרטים לנשיאות בארצות הברית נאם ב-j-street וגינה את מדיניותו של
בנימין נתניהו. כתבתי עליו בטוויטר כי הוא פרדוקס, "יהודי אנטישמי", ומיד הוצפתי בשאלות אם התנגדות לשליטת ישראל בשטחים היא אנטישמיות.
לא ולא. היא מותרת ולגיטימית. גם אני תומך בכינון שתי מדינות לשני עמים. ביבי עסק באחיזת עיניים כשהכריז ב-2009 בבר-אילן כי הוא בעדה. אבל תמיכה בה היא עמדה לגיטימית.
לא איבדתי את התקווה כי יום אחד תקום בישראל הנהגה רעננה עם
מנחם בגין ו
יצחק רבין חדשים, שחתמו על הסכמי שלום ראויים עם מצרים וירדן. לכך יש צורך שבפלשתין יקומו אנואר סאדאת והמלך חוסיין חדשים במקום ההנהגה הרצחנית של
יאסר ערפאת ויורשי השיח' יאסין. אינשאאלה.
זו הסיבה שתמכתי בניסיונות של
אהוד ברק ו
אהוד אולמרט לבדוק "הקלו המים"? היש כבר הנהגה כזאת? כמובן שצריך גם שינוי מקביל בהנהגה הישראלית ששוב אינה כתמול שלשום.
כל זה אינו נוגע ליהודי האנטישמי. מפני שאני צריכים צבא הולך ומתחזק לא נגד הפלשתינים, אלא מול האיום של האיאתולות באירן ועושי דברם בחיזבאללה ובחמאס. אלה מעולם לא אמרו כי יכירו בישראל. הם אינם מסכימים לפתרון של שתי מדינות לשני עמים. הביטחון הצבאי שלנו חיוני נגדם. ואגב, אותם לא מעניין כהוא-זה גורל הפלשתינים ועתידם.
לכן, מי שמציע לקצץ בביטחון הישראלי מחליש אותנו מול ארגוני רצח ערביים. זו אנטישמיות, מפני שזו תמיכה בהשמדת העם היהודי בארץ-ישראל. לא בכיווצו אלא בחיסולו. אנטישמים מודרניים לעולם אינם מודים בשנאת יהודים. הם "רק" נגד מדינת ישראל. "רק" נגד היישות הציונית. זה נייר הלקמוס למבחנם. סנדרס הלך ל-j-street ולא במקרה, "הלך הזרזיר אצל העורב כי הוא מינו".
[
פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]
מי אמר שהעם רוצה אחדות? ולקינוח כחול לבן נגד הדרה?
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
