באחד הימים נתבשר הסופר המחונן מארק טוויין, כי התפרסמו ידיעות על מותו. "השמועות על מותי היו מוגזמות למדי", הגיב ההומוריסטן השנון. גם ברכות 'ברוך שפטרנו' לרגל הסתלקותו של
שי ניצן מחיינו, עשויות להיות מוקדמות מדי. לא מן הנמנע, לנוכח הסצנה הפוליטית המתהווה נגד עינינו, שמי שלא רצה אותו בפרקליטות, יקבל אותו בין שופטי העליון, שזה היעד הבא שסימן לעצמו.
זה לבטח יקרה אם ירכיב השמאל-מרכז את הממשלה הבאה, ויפעל מתוך תחושת הכרת תודה, לקידומו של האיש שתרם יותר מכל להכפשת נתניהו. וזה גם יקרה אם נתניהו ינצח בבחירות הבאות. שהרי נתניהו, שהוא האויב המסוכן ביותר לנתניהו, כבר פסק עם מינויו של אויבו ניצן לפני 6 שנים: "שי ניצן הוא המועמד הראוי ביותר, חכם, ישר, משכיל ומאוזן. ניצן הוא האיש הראוי ביותר להיות פרקליט המדינה". ואם נתניהו אמר, הוא בוודאי יודע.
לא צריך להיות איש ימין קיצוני כמו
ברוך מרזל, שצייץ השבוע בשמחה לא מוסתרת בטוויטר: "ברוך שפטרנו! מהאיש הרשע, הפושע, העבריין, צורר המתישבים והימין האיש ש-31 שנה רדף כל דבר שבקדושה". כל מי שעקב אחר מעלליו של ניצן, לרבות אנשי שמאל ו/או מרכז מובהקים, הבין שיש לנו עניין עם אדם יהיר, שחצן, נקמן, "מניפולטור ברמה הכי גבוהה" (כפי שניסחה זאת השבוע אשת התקשורת
אילה חסון), שניצל לרעה את סמכותו ועבר לכאורה על הוראות התקשי"ר האוסר בתוקף על עובדי מדינה לנצל לרעה את תפקידם, מעמדם והכלים שהעניקה להם המדינה.
אילו היה לנו שלטון שפוי עם משילות איתנה, היה עליו לכונן ועדת חקירה ו/או ליזום העמדה לדין, של האיש שהיטיב לנצל לרעה את מעמדו ואת הכלים שהעניקה לו המדינה, לשם מימוש מאוויי ליבו, או לצורך קבלת צל"ש מהשמאל. אבל, אל דאגה, מר ניצן. זה לא יקרה. לא נתניהו ולא גנץ יעזו. כמאמרה של עו"ד כנרת בראשי: "כולם פוחדים ממנו". וכולם יודעים למה.
למי יאמינו?
העיתונאית אילה חסון, שאינה חשודה בימניות יתר, פסקה השבוע: "ניצן הוא מניפולטור שלוקח מידע ועושה בו מניפולציה בהתאם לצרכים שמשרתים את האג'נדה שלו באותו קייס". מזכיר לכם את תיקי 2000 ו-4000? חסון: "ראיתי את זה לנגד עיני כשהתמודד עם ראיות פורנזיות ועדות מפוברקת של עדה בפרשת מותו של ילד בן 16 (גל בק ז"ל, שנספה בתאונת דרכים), כשעשה בחקירה מניפולציה הכי נבזית שאפשר להעלות על הדעת. אבא של גל אמר לי את המשפט הכי מצמרר ששמעתי: אני קם כל בוקר ומקלל את שי ניצן קללות נמרצות על מה שעשה לנו, אבל אני רוצה שיסלק את נתניהו, ולכן אני שותק עכשיו".
רק על הדברים המצמררים הללו צריכה לקום ועדת חקירה בלתי תלויה שתבדוק את המניפולטור השיטתי, שלגבי מעלליו כבר אמרה נשיאת המחוזי בדימוס
הילה גרסטל: "שי ניתן אינו ראוי לשמש פרקליט המדינה. יש לו קושי עם אמירת האמת". ועורכת הדין בראשי סיפרה, שלאחר שנוכחה שניצן משקר בעזות מצח בפני שופטי העליון, שאלה אותו איך העז לשקר בביהמ"ש, ונענתה בציניות: "אבל למי יאמינו? לי או לך"?
בשבוע שעבר הגיע שי ניצן לכנס שערך '
מקור ראשון', כדי לחזור לחיק המשפחה וסיפר עד כמה הוא שייך לה: סרוג (נטול כיפה) גאה, שעמד שנים כצוק איתן במערכה המשפטית כנגד הטרור ולימין מערכת הביטחון. לא חלפו יומיים-שלושה והוא הופיע גם באוניברסיטת חיפה, עם כרטיס ביקור הפוך: "כל הריסת בית של מחבלים... עולה לי בדמים. המשימה שלי היתה, לו הייתי יכול, לבטל את... תקנה 119 שמתירה הריסת בתי מחבלים". אכן, מניפולטור לא קטן. רוקד על כל החתונות. והוא עוד יישב לשפוט את העם בעליון. מפחיד.
לא נלאה במעלליו המזוויעים בעת ההינתקות, כפי שתועדו בזמן אמת על-ידי ד"ר ענת רוט בספרה 'לא בכל מחיר' (ע' 254 ואילך), אודות מסע הדה-לגיטימציה שהפעיל אישית נגד מפגיני גוש-קטיף, שמכוחו הוכשר כל מעשה עוול: אלימות משטרתית קשה, מעצר ממושך של מפגינות בנות 14 ואפילו איום להפקיע ילדים מפגינים מרשות הוריהם וכליאתם בבתי חולים לחולי נפש.
נזכיר רק שכאשר 300 אנשי אקדמיה קראו לסרבנות חיילים, הגן עליהם ניצן בטענה שהדברים עומדים בגבולות
חופש הביטוי, אך כאשר הניפה קבוצת חיילים כרזה נגד הפינוי מחומש, היה זה ניצן שהגיש כתב אישום נגד אנשי ימין שהעניקו להם תעודת הוקרה - ונזרק על-ידי 3 ערכאות מכל המדרגות. אבל ככלות הכל, למה לבוא בטענות לניצן, אם נתניהו, הוא ולא אחר, היה זה שהעניק לו במו ידיו, את הכלים ליישום האג'נדה הסהרורית שלו?
