בעוד שבטור דעה מדובר ואנכי הוא הכותב דומני שלא אטעה אם אומר שבדברים האמורים מבטא אני דעת רבים, רבים מאד. המערכת הפוליטית בישראל מצויה היום במצב חסר תקדים. מי שסבור שהליכה לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה הוא עניין של מה בכך טועה טעות מרה. חוסר היכולת לייצר הכרעה ו/או לייצר חיבור, כאלה שיחוללו הקמת ממשלה שתמשול מסתיר בתוכו בעיות עומק רבות ומעמיד אותנו בפני סכנות רבות בראשן יציבות המשטר.
הפירוד והקיטוב, השנאות והחרמות, ענייני האגו ומשחקי הכוח - כל אלה תפשו את קדמת הבמה במאבק על השלטון ובעוד שאת עיקר הדיון אמורות לתפוש האידאולוגיה, תפישות העולם השונות, ענייני ביטחון, התיישבות, כלכלה ורווחה, הרי אנו עדים לדיון שרובו ככולו השמצות, שלילת האחר וכוחנות. אלה היו לנו לרועץ ומפריעות לניהול תקין של המדינה ולטיפול שוטף בענייניה הבוערים.
לדאבון הלב, המכשלות שתוארו לעיל ותוצאתם הם גם נחלת הציונות הדתית. מי שכופר בכך או מנסה להדחיק את גודל המשבר יואיל נא להתבונן במספרים הניבטים מכל הסקרים לסוגיהם. בעיניים כלות ומשתוממות ראו כיצד מי שהייתה ספינת הדגל של הציונות הדתית המפד"ל בעבר ו
הבית היהודי כיום, אינה עוברת את אחוז החסימה. האיחוד הלאומי שסימל תמיד זקיפות קומה וגאווה בשמירה על ארץ ישראל - אף הם מתחת לאחוז החסימה.
וכן, גם עוצמה יהודית הקנאית להשקפת עולמה שאנשיה מעולם לא ויתרו על התמודדות וככל הנראה גם לא יעשו כן בעתיד - גם עוצמה לא עוברת את אחוז החסימה.
ולמרות הנתונים הקשים, למרות לקחי העבר (זה מקרוב מאד...), למרות שהפירוד מהווה סיכון למחנה כולו ומאיים להעלות את כוחות השמאל לשלטון (בצירוף הגיס החמישי הערבי), למרות כל אלה - אין אנו רואים הפקת לקחים הכרחית ועמה הפנמת הצורך בחיבור, צורך שהוא כורח קיומי וצו השעה ממש!!
כוח ושליטה
אותם מאבקים מתישים, אותה רוח רעה, אותם מאבקים על הראשות ואותם נאומים מייגעים ומבישים מהם מסתבר שלעת עתה מה שהיה הוא מה שיהיה. גם ההסכם שמפתיע בין הרב פרץ עם עוצמה עדיין אינו מבטיח דבר, המתינו והיווכחו עד כמה מרים הם מאבקי השררה.
הריני מודיע לכם רבותי המפלגים ורשמו נא זאת לפניכם - הציבור מאס בכם, לאה מהתנהלותכם, מתבייש במאבקים חסרי התוחלת אותם הנכם מנהלים והולך ומאבד את התקווה לראות שינוי. ויכוחים אינסופיים על כוח ושליטה, על מיקום ברשימה, על איחוד או פירוד ובאלו תנאים, כל אלה היו לטורח ציבור כזה עד כי הציבור מתנער מכם - מכולכם, עד האחרון שבכם.
קצה נפשנו בעסקנות, הנפש בוחלת ב"ציוציכם", בהדלפות שהיו ללחם חוק בסאגה הזו ובאנשי יחסי ציבור בהם אתם נעזרים. מאסנו בפגישות נואלות בחדרי חדרים, עייפנו מ"ההנהגה" שאינה מסוגלת להתעלות מעל האפרוריות והעניינים האישיים אל פסגות של חזון ובשורה, אל שדה העשייה והביצוע, לעבר איחוד השורות ויצירת הסחף וההתלהבות העשויים להגדיל את המחנה משום התחושה של "כוחנו באחדותנו".
אינני רוצה להצביע כאן על אשמים. אפנה רק תשומת לבכם לתחושה הכללית בציבור הסרוג שמה שהיה עד היום היה נגוע בחוסר הגינות ובחוסר שקיפות ובהעדר יכולת להתמקד בדברים החשובים באמת. נוצר הרושם כי הנכם מעדיפים את העסקנות הפוליטית הקטנה ומאבקי הכוח ביניכם על פני הערכים המקודשים לציבור שלשם קידומם הוא בוחר את נציגיו לכנסת.
אסיים בעניין חשוב! את פירות הבאושים של התנהלותכם עד הלום כולנו אוכלים, גם אתם. למחננו אבדו קולות חשובים, עיניכם הרואות. אלא שהזליגה הזו אל מחוץ לשערים ולעבר כוחות פוליטיים אחרים נמשכת ולהתרשמותי אף גוברת. לא סוד הוא שרבים מתוכנו הצביעו לליכוד. להווה ידוע שיש לא מעטים שהתפתו להצביע לכחול לבן. המצב חסר התקדים הבא לידי ביטוי בסקרים שהוזכרו מרמז על פוטנציאל אסוני מבחינת הציבור הדתי לאומי.
לשון הרע
מאות אלפי יהודים בהתיישבות בצירוף משפחותיהם הענפות ברחבי הארץ בתוספת ציבור אמוני ומסורתי המונה הרבה מעבר למיליון יהודים, כל אלה מהווים מאגר בלתי נדלה לכוח פוליטי עצום ומרכזי בהווייה הפוליטית הישראלית.
אלא שהציבור העצום הזה כמה להנהגה נקייה, אמינה, ערכית, מאמינה וסוחפת המבטיחה ליצור רוח חדשה והתלהבות. כדי להצביע בהמונינו להנהגה ציונית דתית על כזו להשרות ביטחון בכך שצדקת הדרך והמאבק להגשמת ערכינו הם העיקר ואילו העסקנות הפוליטית המשמימה והדוחה תדחק לשוליים עד להיעלמה.
וזאת עליכם לדעת - אם תהיה סחבת כבעבר, אם תגררו את עצמכם ואותנו לחדרי משא-ומתן באישון לילה, למאבקי כוח, לשמועות סרק, להתנצחות בלתי פוסקת, ללשון הרע, להתנגחות אישית ולהשמצות - גם אם לבסוף לאחר שתתישו אותנו ואת עצמכם תצליחו איכשהו לייצר חיבור תיווכחו לדעת שהאמון בכם נשחק ואילו המיאוס יגבר.
עליכם לפעול כעת ומיד - לפתוח את השורות, לנקות את הלבבות ולנהל באמונה ובכנות מערכת בזק ליצירת חיבור טוב ממנו נלמד (לראשונה....) על הגינות, על רעות, על שילוב ידיים וחיבור אמתי ועמו רוח חדשה. רק כך נינצל כולנו מהתפוגגות הכוח הפוליטי של הציונות הדתית עד אשר ייהפך לזיכרון מתוק מהעבר.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
