פנייה לבצלאל סמוטריץ'

הימין בראשות רפי פרץ, שסיכם כבר עם בן גביר מעוצמה יהודית, שמשוריין לו המקום השלישי, מצוי בצפייה לבצלאל סמוטריץ', שייתן הסכמתו למקום השלישי, המוסיף עוד אמירה נחרצת, שמציגה לפלשתינים רק את שתי אפשרויות למימוש השלום - אפרטהייד או טרנספר.

את האפשרות של אפרטהייד מציג לפלשתינים בבהירות רבה מי שמכהן כיום בתפקיד שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ', מי ששווק כבר בעבר תוכנית הכרעה. לדבריו, אין כל בעיה, שפלשתינים יתגוררו בארץ ישראל, אבל רק במעמד של "גר ותושב". אך מיד הוא מחליט להדליק מדורה גזענית, ולמדורה זו הוא מגייס את ההלכה.

מתוך ההלכה מציג סמוטריץ' תוכנית, אותה יש ליישם מיד -"גר ותושב על-פי ההלכה תמיד צריך להיות קצת נחות". פתרון המבוסס על היות חלק מהתושבים במעמד של קצת נחות, זה פתרון המבסס את משטר אפרטהייד.

להנצחת המעמד המושפל והנחות לפלשתינים מגייס בצלאל סמוטריץ' את הרמב"ם, ונותן צו 8 לפסוק מכתביו. אמנם, הוא הסתפק בציטוט חלקי מ"הלכות מלכים" פרק ו' (ב) של הרמב"ם. ארשה לעצמי להרחיב במעט את הניסוח במקור - "...וְהָעַבְדוּת שיקבלו היא, שיהיו נבזים ושפלים למטה ולא ירימו ראש בישראל, אלא יהיו כבושים תחת ידם, ולא יתמנו על ישראל לשום דבר בעולם". מצער, איך גייס סמוטריץ' את ההלכה למגמותיו המשיחית, המבקשות להשתית במאה העשרים ואחת בישראל מעמד של נבזים ושפלים לפלשתינים, שאינם מוכנים לקבל מניעת מימוש זכותם להגדרה עצמית.

צה"ל כבר ידע מה לעשות

טבעי ומובן, שקולקטיב של אנשים לא יהיה מוכן לקבל מעמד המוכתב לו להיות נבזים ושפלים. לקולקטיב, שיבקש לזכות בהגדרה עצמית וייאבק למימוש זכות זו, יש לסמוטריץ' פתרון - "אין מניחים מהם נשמה".

מצער, שבמאה העשרים ואחת פועמת אצל בצלאל סמוטריץ' רוח פסוק מספר יהושע פרק י"א 14 - "... לֹא הִשְאִירוּ כָּל-נְשָׁמָה". אומנם, הוא אינו מצטט את הפסוק, אך "אין מניחים מהם נשמה" זו דרישת יישום דרך הפעולה של יהושע בפרק י"א 4 במציאות של ארץ כנען ושואלים אותה כלפי הפלשתינים כיום.

סמוטריץ' מתהדר בכך, שאצלו "אין מניחים מהם נשמה" אינו יעד. ב"נדיבותו" הוא נותן לפלשתינים זכות בחירה בין טרנספר ובין אפשרות להישאר בארץ במעמד של "צריך להיות קצת נחות". רק אם לא יהיו מוכנים לקבל מעמד זה ויביעו התנגדות, הרי לדבריו, ההלכה נתנה תשובה. התשובה צריכה להיות מתורגמת - "צה"ל יידע כבר מה לעשות". צה"ל יפעל ברוח ספר יהושע י"א 4.

סמוטריץ' לא נתן דעתו לזהות הקיימת בין גזענות ובין אמירות של מי שמכהן כיום בתפקיד שר בישראל ובעבר כיהן בתפקיד סגן יושב-ראש הכנסת. מצער, שלדעותיו של סמוטריץ' יש שותפים יותר מדי רבים גם בליכוד.

דפוסי תאוריה

הסכנה היא בצמיחת אידיאולוגיה גזענית בימין הישראלי. סכנה המנפצת לרסיסים את כל היפה בארון הספרים היהודי, בועטת בבוטות ובגסות רוח בעולם ערכים מוסריים ואנושיים הגנוז בארון הספרים היהודי.

סמוטריץ' שכח, שהתנ"ך אינו מספר רק סיפור, הוא גם מחוקק חוקים. לחלק מהם יש נימוקים. הנימוק שחוזר הכי הרבה פעמים, ונקשר להרבה מאוד חוקים, הוא הרגישות לגר - "כִּי גֵּרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם". יש לגלות רגישות חברתית כלפי גרים, משום שגם אנחנו היינו גרים. גרים בשפה המקראית אינם האנשים שעברו גיור, הגר הוא פשוט בן מיעוטים החי בקרבנו, אדם שאין לו הגנה פוליטית, ושאינו שייך לחברת הרוב. בני קהילה זו מבקש סמוטריץ' לתחום אותם ב-ד' אמות של דפוסי חוק והסדר, הקובעים שהם בני מעמד נחות. בכך הוא יוצק בגאווה רבה את דפוסי תיאוריה הפוגעת בערכי היהדות.

בצלאל סמוטריץ' הבין שכנראה הוא חצה גבולות והוא מכחיש הכחשה רפה את דבריו. בעבר הביע את דעתו, כי הרבנית תרצה קליין ועורכת הדין תהילה פרידמן, שתי נשים, שאינן נשות שמאל, אלא נשים דתיות הממקמות עצמן במחוזות היהדות הדתית לאומית, טוענות שההכחשה הרפה מאוד של בצלאל סמוטריץ' היא שקרית. לדבריהן, הוא התייחס יותר מפעם אחת לתוכניתו של יהושע כאפליקציה מחייבת לימינו אנו, כשהוא מציג את תוכנית ההכרעה שלו ודורש להסיר את מה שנראה בעיניו אשליה מסוכנת - הפתרון של שתי מדינות לשני עמים.