|   15:07:40
דלג
  אלי אלון  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
הכניסה לקסר יאסון שכונת רחביה ירושלים [צילום: אלי אלון]

נא להכיר: מערת "קבר יאסון" בשכונת רחביה

בלב מרכז שכונת רחביה היוקרתית בירושלים, נושקת לבתי מגורים בתוך מתחם גן ציבורי, נמצאת מערת קבורה כנראה מתקופה החשמונאים נא להכיר: מערת "קבר יאסון" לפנכם סיפורו של המקום
25/12/2019  |   אלי אלון   |   יומני בלוגרים   |   תגובות

במרכז שכונת רחביה בירושלים, ברחוב אלפסי 10 (13) בתוך מתחם גן ציבורי - "גן ישעיהו אביעד", בשכנות לבתי מגורים, נמצאת מערת קבורה עתיקה מרשימה הנקראת מערת "קבר יאסון". זו מערת קבורה כנראה מהתקופה החשמונאית.

יש הטוענים כי זה קברו של אדם בשם יאסון, מעשירי ירושלים ומכאן שם האתר. כידוע באזור שכונת רחביה התגלו קברים נוספים והדבר לא מפתיע את הארכיאולוגים שכן האזור מהווה חלק מעיר המתים (נקרופוליס) המקיפה את ירושלים.

אתר מערת קבר יאסון לא מוכר ולא ידוע לרוב רובו של הציבור. כתבה זו באה לעשות היכרות עם אתר היסטורי לא ידוע זה.

גילוי המערה בשנות ה-50
תושב שכונת רחביה, חובב ארכאולוגיה הגר בשכנות למקום, הבחין בפתח שבתוך הסלע ודיווח על כך לאגף העתיקות
▪ ▪ ▪

מערת קבר יאסון התגלתה במקרה בזכות אזרח ערני. בפברואר 1956, במהלך עבודות הכנה לחפירת יסודות להקמת בניין "דירות פאר" ברחוב אלפסי 10 בשכונת רחביה בירושלים, שכללו פיצוצי סלעים ויישור קרקע, נחשף בשטח המיועד להקמת הבניין, פתח בתוך סלע.

תושב שכונת רחביה, חובב ארכאולוגיה הגר בשכנות למקום, הבחין בפתח שבתוך הסלע ודיווח על כך לאגף העתיקות, עוד באותו יום חשו למקום אנשי אגף העתיקות וגילו כי הפתח מוביל למערה גדולה במעבה האדמה הנמוכה מעט מפני הרחוב.

מבנה אתר מערת הקבורה
בימי קדם היה שנהגו לקבור את המתים בכוכים ולאחר שהתייבשו הגופות היו השלדים מועברים לחדר סמוך שם היו נערמים
▪ ▪ ▪

סקר ראשוני שערכו במקום אנשי אגף העתיקות העלה, כי המדובר במערת קבורה מפוארת, החצובה בסלע הגיר ומורכבת משלושה חדרים רצופים: חדר מבוא (פרוזדור) שנחצב בסלע וטויח ומחדר זה ניתן לעבור לשני חדרים, וחדר הקבורה, שבקרקעיתו בור מרכזי ושמונה כוכים בדפנותיו.

החדר השני ללא כוכים שימש לליקוט עצמות. כידוע בימי קדם היה שנהגו לקבור את המתים בכוכים ולאחר שהתייבשו הגופות היו השלדים מועברים לחדר סמוך שם היו נערמים. למערת הקבורה שתי חצרות: חצר חיצונה, שבפתחה שער כניסה קשתי. וחצר פנימית. מעל חדר המבא (הפרוזדור) בנויה פירמידה (כיום משוחזרת).

חפירה ארכיאולוגית במקום
המערה הפכה למוקד התעניינות לתושבי ירושלים ואף מחוצה לה
▪ ▪ ▪

עם גילוי המערה והממצאים הארכיאולוגים בה, הורה אגף העתיקות להפסיק את עבודות הפיתוח להקמת הבניין ברחוב אלפסי 10, ומשלחת חפירות מטעם אגף העתיקות בראשה עמד הארכיאולוג לוי יצחק רחמני, הגיעה למקום והוחל בביצוע חפירה ארכיאולוגית מדעית.

המערה הפכה למוקד התעניינות לתושבי ירושלים ואף מחוצה לה. תושבים הגיעו למקום לחזות בחפירות ובתגליות. בעקבות זאת הוחלט לגדר את המקום בגדר תיל וסדרנים הוצבו במקום כדי למנוע כניסת הקהל לאתר. בכניסה לאתר הוצב שלט: " מדינת ישראל אתר היסטורי הפגיעה אסורה".

התנגדות החרדים לחפירה
קיים חשש לפגיעה וחילול כבוד המת
▪ ▪ ▪

כשנודע לחוגים חרדים כי באתר "קבר יאסון" מתבצעת חפירה ארכיאולוגית הם דרשו להפסיקה בטענה כי קיים חשש לפגיעה וחילול כבוד המת. קבוצת חרדים אף ערכו הפגנת מחאה כנגד קיום החפירה. המשטרה הוזעקה ופיזרה את ההפגנה.

ממצאים שהתגלו במערת הקבורה
שער הכניסה לקבר יאסון [צילום: אלי אלון]

יש הטוענים, על-פי הציור שהתגלה, שהיה שודד ים
▪ ▪ ▪

במהלך הסקר הארכאולוגי הראשוני ובמהלך החפירה הארכיאולוגית במקום נמצאו מממצאים בעלי ערך היסטורי רב. על-פי מראה מערת הקבורה והממצאים שהתגלו בה משערים כי היא מתקופת החשמונאים (37-167 לפנה"ס). על הקיר המערבי של חדר המבא (הפרוזדור) התגלה ציור של שלוש אניות.

מעל הקיר הצפוני של הפרוזדור מצויר איל רובץ בעל קרניים, ועל הקיר המזרחי קיימת חריתה בצורת מנורת שבעת הקנים. מנורה בעלת שבעה קנים היא כידוע סמל יהודי. על הקיר המערבי של החצר הפנימית מצוירת כף תמר. ציורי הקיר רשומים בפחם, וכולם נעשו באותו חומר וככל הנראה גם על-ידי אותה יד.

ליד ציור האניות התגלתה כתובת ארמית שתוכנה קינה לאדם בשם יסון (שעל שמו קרוי האתר). יש המשערים כי המערה היא אחוזת קבר של אדם בשם יאסון, ראש משפחה מעשירי ירושלים בימי מלכות חשמונאי, שעסק במקצוע ימי כלשהו, כמו למשל ספן בעל צי אניות, סחר ימי וכדומה.

יש הטוענים, על-פי הציור שהתגלה, שהיה שודד ים. סברה נוספת שהעלו החוקרים היא שמדובר בקבר השייך לקצין ימי של צבא אלכסנדר ינאי מבית החשמונאים.

בחפירה ובמהלך עבודות שיקום האתר ושחזורו התגלו כלי חרס רבים בניהם כלים למאור, שבתוכם שמן ופתיליה ובקבוקים דמוי אגס. נתגלו גם שברים רבים של כלים לבישול וכן מטבעות רבות בעיקר מימי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי ומימי הורקנוס בן ינאי.

שיחזור ושיקום "קבר יאסון"
[צילום: אלי אלון]

בתמונה
גג הפירמידה של קבר יאסון בירושלים.

מתחת לתקרת המערה הותקנו פסי מתכת שנועדו לשמור על יציבותה וחוזקה של התקרה
▪ ▪ ▪

נוכח הממצאים הרבים בעלי הערך ההיסטורי שנתגלו במערת קבר יאסון והבנה כי מדובר באתר בעל חשיבות וערך היסטורי רב, הוחלט בעירית ירושלים ובאגף העתיקות (רשות העתיקות) לשמר ולשחזר את הקבר לפי הממצאים שאותרו באתר, ולבצע בו עבודות שיקום ושיחזור משמעותיות לקראת פתיחתו כאתר אטרקציה תיירותית.

במסגרת עבודות השיקום והשימור, שהחלו בתחילת שנות ה-60, שוחזרו הקירות החיצוניים של האתר וטויחו בטיח. מתחת לתקרת המערה הותקנו פסי מתכת שנועדו לשמור על יציבותה וחוזקה של התקרה. הוקמה - שוחזרה הפירמידה שהייתה ממוקמת על מבנה הקבר ונהרסה עם השנים ברעידות האדמה שפקדו את ירושלים.

הפירמידה נבנתה והורכבה מחדש מאבנים שנמצאו ונאספו במקום, כמו-כן שוחזר שער הכניסה הקשתי של החצר החיצונית באתר הקבורה. עד תחילת שנות ה60 היה האתר סגור לביקור מבקרים.

אטרקציה תיירותית בשנות ה-60
עד 1967 נחשב המקום לאטרקציה תיירותית ולא מעט מבקרים מירושלים ומחוצה לה פקדו את המקום
▪ ▪ ▪

בשנות ה-60 הראשונות נפתח האתר לביקור מבקרים, ואף הועמד מטעם העירייה לרשות המבקרים מדריך בכמה שפות שסיפר על האתר.

תושב שכונת רחביה שגר בשכנות למקום מספר לי, כי עד 1967 נחשב המקום לאטרקציה תיירותית ולא מעט מבקרים מירושלים ומחוצה לה פקדו את המקום, אך כששוחררה העיר העתיקה בירושלים והכותל המערבי, ואתרי העיר העתיקה וסביבותיה הפכו ליעד תיירותי עיקרי בירושלים, הפך אתר "קבר יאסון" לשולי, די שומם ומוזנח במקצת.

אתר "קבר יאסון" כיום
[צילום: אלי אלון]

בתמונה
שלט הכניסה לקבר יאסון.

האגדה מספרת שליאסון היה אוצר גדול מאוד וכדי שלא ימצאו אותו לעולם הוא החליט שיקברו אותו במקום הכי רחוב מהים - בירושלים
▪ ▪ ▪

ביקרתי בימים אלה באתר "קבר יאסון". כיום החצר ומבואת הכניסה לקבר פתוחה כחלק מגן ציבורי, גן ישעיהו אביעד (לזכרו של ד"ר ישעיהו אביעד רופא והוגה דעות ומנהיג ציוני), אך מבנה הקבר עצמו חסום בסורגים ואין אפשרות להיכנס אליו.

מצב ציורי הקיר לא מלבב ואפילו עצוב. קשה כיום להבחין בציורי הקיר ועושה רושם כי נמחקו או דהו בשל פגעי הזמן ואולי בשל תחזוקה לא נכונה. בכניסה לאתר מערת יאסון קיים שלט הסבר אודות האתר בזו הלשון: "קבר יאסון".

בתוך מערת הקבורה שהתגלתה ממש במקרה נמצאו על הקירות ציורים של ספינות ומלחים. יש הטוענים כי יאסון היה שודד הים המפחיד ביותר באזור חופי הים התיכון. האגדה מספרת שליאסון היה אוצר גדול מאוד וכדי שלא ימצאו אותו לעולם הוא החליט שיקברו אותו במקום הכי רחוב מהים - בירושלים.

לטעמי שלט זה לא מוצלח וראוי להציב בכניסה לאתר שלט הסבר יותר מפורט. בכניסה לאתר קבר יאסון קבוע שלט נוסף: אבן ישן "ארכיאולוגי" תרתי משמע, ועליו חקוק בעברית ובאנגלית: "מדינת ישראל משרד החינוך והתרבות אגף העתיקות מערת קבר ממי החשמונאים". השלט דהוי עם כתמי צבע והגיע הזמן להחליף שלט זה.

מסקנות והמלצות הנספח ארכיאולוגי לתוכנית המתאר העירונית
מצב שימור ציורי הקיר גרוע ביותר
▪ ▪ ▪

בנספח ארכיאולוגי שצורף לתוכנית מתאר של ירושלים בנוגע לאתר קבר יאסון (מס' אתר 41) נכתב בין השאר: "מצב שימור ציורי הקיר גרוע ביותר. באתר בוצעו עבודות שימור ב-1994 (שכללו בעיקר חיזוק הטיח המקור). קיימת תוכנית לשימור ציורי הקירות, לחיזוק ואיטום תקרת הקבר ולניקוי חזזיות. עבודות אלו מתוכננות להיעשות בעתיד.

בנספח כלולות מסקנות והמלצות: האתר בעל ערך היסטורי וארכיאולוגי חשוב ביותר, הן כחלק ממבני הקבורה מהתקופה החשמונאית סביב ירושלים, והן ביחס לציורי הקיר שנתגלו בו. האתר ממוקם בלב אזור מגורים ומוקף בגינה שפותחה סביבו. הגן סביב האתר משמש כ'רצועת הגנה' לאתר.

בנספח מספר המלצות ובינהן: יש לטפל בציורי הקיר על-פי המלצות תחום שימור של רשות העתיקות. יש לדאוג לתחזוקה שוטפת במקום וכן לתקינות קבועה של הסורג. מומלץ להסדיר כניסה בעלת "נוכחות" רבה יותר לאתר, מכיוון רח' אלפסי.

מומלץ להתקין שילוט מודרני באתר, ושילוט הכוונה בסמוך לאתר. השילוט הקיים - מינימלי. הכניסה לאתר (מכיוון רח' אלפסי) "נעלמת" היות שהיא זהה לכניסות למבני המגורים שמסביב". אומנם הנספח נכתב לפני כמה שנים אבל הוא רלוונטי גם כיום.

תאריך:  25/12/2019   |   עודכן:  25/12/2019
אלי אלון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
נא להכיר: מערת "קבר יאסון" בשכונת רחביה
תגובות  [ 8 ] מוצגות   [ 8 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
נצר גבריאל
25/12/19 17:01
2
נצר גבריאל
25/12/19 17:09
3
נצר גבריאל
25/12/19 17:32
4
נצר גבריאל
25/12/19 17:58
5
נצר גבריאל
25/12/19 19:00
6
נצר גבריאל
26/12/19 00:06
7
דן פגיס
19/01/20 12:50
 
נצר גבריאל
22/01/20 01:10
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בשולי הכותרות: הדתה? שימו לב לכפייה החילונית דרושים מבדקי אישיות לרישוי נהיגה
25/12/2019  |  ציפי לידר  |   יומני בלוגרים
הימין בראשות רפי פרץ, שסיכם כבר עם בן גביר מעוצמה יהודית, שמשוריין לו המקום השלישי, מצוי בצפייה לבצלאל סמוטריץ', שייתן הסכמתו למקום השלישי, המוסיף עוד אמירה נחרצת, שמציגה לפלשתינים רק את שתי אפשרויות למימוש השלום - אפרטהייד או טרנספר.
בפוליטיקה הישראלית, בכל הקשור למדיניות חוץ, ביטחון, הגירה, דת ומדינה - ימין נוהג כימין ושמאל נוהג כשמאל, לפי החלוקה המקובלת בעולם. יש שני נושאים בהם ישראל היא עוף מוזר ביחס לאותה חלוקה פוליטית - חברתי וכלכלי; או לפחות כך היה פעם, בימי מנחם בגין, וכיום מדובר רק באופן בו החלוקה עדיין מושרשת בדעת הקהל הישראלי.
25/12/2019  |  טל בן-יעקב  |   יומני בלוגרים
במהלך סוף השבוע סיירתי באתרי מורשת באזור ים המלח והערבה. בנסיעה על הכביש בדרומו של ים המלח ניתן לראות בשורת צריפים ישנים מטים לנפול כשעל ידם מבני עץ חדשים או ליתר דיוק מחודשים המסייעים לספר את הספור המופלא של מחנה העבודה של חברת האשלג הישראלית או בשמה הנוכחי מפעלי ים המלח.
25/12/2019  |  יורם דורי  |   יומני בלוגרים
יאיר לפיד מנהל באדיקות ערוץ יו-טיוב הקרוי "לפידקאסט". בסרטונים שהוא מעלה לערוץ הוא משוחח עם אנשי ציבור ודמויות מוכרות. לפיד מכריז בתחילת כל שיחה כי מטרת השיחה היא טיול הדדי במוחם של המשתתפים ולא התנצחות או ויכוח שיהיו בו מנצחים. אני עוקב אחר הפעילות בערוץ בהנאה רבה, פחות מעניינים אותי השותפים לשיחה, מי שמאוד מעניין אותי הוא מר לפיד בעצמו.
25/12/2019  |    |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il