זמן נתניהו

המסתורין מאחורי מהלכיו הפוליטיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנה האחרונה בנושא חסינותו מעסיק מדינה שלמה. התמרונים, השקרים וסיבובי הפרסה שלו לא יודעים שובע והכף עוד נטויה. בעבר הודיע כי לא יעסוק בחסינות, ובהווה אנחנו כבר עמוק בתוך ניסיונותיו לקבלה. כבר בזמן מערכת בחירות מועד א' הוא הצליח לדחות את השימוע בענייניו המשפטיים. הוא אף ניסה שוב, אך הפעם הדבר לא הניב לו פירות.

לכשלא עלה בידו להרכיב ממשלה, פיזר את הכנסת על-מנת שהמנדט לא יעבור לידיו של בני גנץ כדי שחס וחלילה הוא לא יאבד את הסיכוי להקים קואליציה אשר תספק עבורו חסינות. כשהבין לאחר תוצאות בחירות מועד ב' כי לא ניתן להרכיב ממשלת חסינות, החליט כי פניו מועדות שוב לבחירות. הוא ידע כי אי-האפשרות לכונן את ועדת הכנסת, אשר היא ורק היא יכולה לדון בבקשות חסינות, עד אשר תוקם קואליציה, תגרום לכך שההליכים המשפטיים בענייניו יוקפאו.

כנראה שהיה מודע כי יש אפשרות להקים את הוועדה כבר בזמן ממשלת המעבר, אך ברור לכל שלנסות הרי לא יזיק. כך או כך, במשך השנה האחרונה הוא בעיקר מושך את הזמן בצורה אינסופית בכל הנוגע להגשת כתבי האישום נגדו, כולל הליכה חוזרת ונשנית לבחירות. ישנן מספר סיבות אפשריות מדוע הוא עושה זאת:

א. הכנת דעת הקהל. לרעיונות יש יכולת להתפתח בדעת הקהל במשך הרבה זמן, לשקוע, להשתנות. ככל שהזמן עובר, הרעיונות אותם שותלים הפוליטיקאים בעם צוברים רבדים ועומק ויש יכולת לצקת לתוכם מרקם שלם של תת-רעיונות וסיבות מדוע אותם הרעיונות נכונים. נוצרת יכולת לערבל את הדברים, לבחוש, להציג דברים באור שונה. עם הזמן רעיונות מסוימים יכולים לשנות את דעת הקהל או להכין אותה לקבלת מעשים אשר אם היו נעשים ללא הכנה מוקדמת, היו מתקבלים כאגרוף לפרצוף העם. ישנן פעמים, אחרי המון בחישות, דיבורים אינסופיים, ושקיעה של נתונים בתת-מודע, שרעיונות מסוימים כבר הופכים לאקסיומה - כאילו הדבר כבר נתון ובשגרה. כך נתניהו, במשיכת הזמן שלו, מקבע בדעת הקהל את הלגיטימציה לבקשת החסינות.

ב. התשת המערכת. נתניהו מתיש את העם ואת המערכת המשפטית והפוליטית. את העם, בכדי שלא תיווצר התנגדות לכשיבקש חסינות; את המערכת הפוליטית, במטרה שלא יילחמו בו, שכן אם יעשו כן, איומיו בהליכה לבחירות נוספות תמיד מרחפים; ואת מערכת המשפט מלוות שתי סיבות: 1. על-מנת שיתייאשו או יפחדו וייסוגו, לפחות בחלק מסעיפי האישום. לשם כך נתניהו מהלך עליהם אימים ומשסה את העם בהם, עד כדי כך שצריך לאבטח אבטחה צמודה את אנשי צמרת הפרקליטות.

בנוסף, ככל שעובר הזמן נלקחת מהם הלגיטימציה לעסוק בתיקיו כיוון שנתניהו נמצא עמוק בקמפיין הטוען כי הם רודפים אותו פוליטית וכי מדובר בניסיון הפיכה שלטונית. גם איום בחירות נוספות משחק תפקיד חשוב, שכן אם יאשים אותם בהם הדבר יתרום לאובדן אמון העם במערכת המשפט ויכתים אותם אישית. 2. במקרה הכי גרוע מבחינתו, התשת הפרקליטות תוכל להביא לעסקת טיעון אשר תהיה מספיק כדאית עבורו. בכל מקרה, התשת כל המערכות יחד יכולות להביא את הנשיא לחנון אותו בטרם המשפט.

ג. ממשלת חסינות. נתניהו מאמין שיש בכוחו להרכיב ממשלת חסינות. בבחירות מועד א' בנט ושקד לא עברו את אחוז החסימה; בבחירות מועד ב' היה זה בן גביר אשר תרם לאובדן קולות חשובים. נתניהו משוכנע שסידור הקלפים מחדש, בצורה שאף קול מהימין לא ייפול לאבדון, יביא לו את 61 המנדטים הנכספים לשם קבלת חסינות.

ד. הכנת עורכי דינו. מהשימוע הארוך, אשר נמשך ארבעה ימים, ומההיקף העצום של חומרי החקירה, עולה כי ההתכוננות למשפט תהיה ארוכה ומכרעת. נתניהו מבקש, אם כן, לייצר זמן לעורכי דינו להגיע למשפט כשהם מודעים לכל אספקט חקירתי אפשרי.

התנהלות נתניהו בכל הנוגע לכתבי האישום העומדים כנגדו מעלה שאלות רבות, ורב הנסתר על הגלוי. לא ידוע כמה קלפים נתניהו השאיר בשרוולו, אך ברור כי הכין עצמו מבעוד מועד וכי נזכה לראותם בשימוש. הזמן הרב שבכוונתו להמשיך ולבזבז רק מעלה את רף הסקרנות. כולם מחכים לראות מה יהיה השקר או התמרון הבא. מה שבטוח - נתניהו לא משאיר שום דבר ליד המקרה. הוא ייקח את כל הזמן שירצה, לא משנה כמה מערכות בחירות זה ייקח.

לא משנה המחיר שאנחנו נשלם. הוא יחזיק אותנו שבויים ככל שיעלה על רוחו וככל שירוויח מזה. מבחינתו, בשביל זה אנחנו כאן.