תפילת הדרך

כְּשֶׁאֲנִי יוֹצֵא לַדְּרָכִים

מִתְנַגְּנּוֹת לָהֶן תָּמִיד מִלִּים

שֶׁאָסַפְתִּי מֵאֲרוֹן הַסְּפָרִים,

וְגַם אִם הַסֵּדֶר הִשְׁתַּנָּה מִדֵּי פַּעַם

מֵעוֹלָם לא יָצָאתִי לַדְּרָכִים

אִם לא הִלְבַּשְׁתִּי לְחָנִים

לַמִּלִּים שֶׁקָּפְצוּ אֵלַי מֵאֲרוֹן הַסְּפָרִים

וּמֵעוֹלָם לא נֶעֶלְמוּ לָהֶן הַמִּלִּים -

תַּצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם

תַּסְמִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם

תַּנְחֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ.

עָמַדְתִּי הַיּוֹם בִּשְׁכוּנַת תֵּל כַּבִּיר

לְיַד עֵץ הַלִמּוֹן, סוֹמֵק הָרִמּוֹן,

עֲצִיצֵי הַפְּרָחִים וְהַבַּיִת

שֶׁנּוֹשֵם נְשִׁימוֹת אַחֲרוֹנוֹת,

הַבַּיִת שֶׁשִּׁבְעִים שָׁנָה פָּקְדוּ אוֹתוֹ חַיִּים

שֶׁיּוֹצְאִים הַיּוֹם לַדְּרָכִים

כְּשֶׁכָּל תְּפִלּוֹת הַדֶּרֶך

נָעֲלוּ בִּפְנֵיהֶם שְׁעָרִים,

כְּשֶׁעַל כָּל תְּפִלּוֹת הַדֶּרֶך

עָלוּ דַּחְפּוֹרִים וְאַלּוֹת שׁוֹטְרִים

בְּמִצְוַת אֱלוֹהִים חֲדָשִׁים.

בְּמִצְוַת אֱלוֹהֵי הוֹן צְחוּן בִּיבֵי מָמוֹן

נָעוּ דַּחְפּוֹרִים וְאַלּוֹת שׁוֹטְרִים

לָשִׁים קֵץ לְנִיחוֹחֵי הַלִּמּוֹן וְהָרִמּוֹן

לָשִׁים קֵץ לִתְפִלּוֹת הַיּוֹצְאִים לַדְּרָכִים מִבָּתִּים עֲקוּדִים

לָשִׁים קֵץ לְשִׁבְעִים שְׁנוֹת חַיִּים-סְפוּנִים-בְּבָתִּים

לָשִׁים קֵץ לֶאֱלוֹהֵי הַר סִינַי וְנֶבוֹ.

במתחם בשכונת תל כביר ברחוב נס לגויים חיו מאז 1948-49 עשרות משפחות שחייהם נהרסו. נס לא אירע ברחוב נס לגויים. תוך שעות ספורות נהרסו בתים וחצרות. שבילים ופינות מרוצפות, עצי לימון ורימון, עציצים ושיחי גת.

נהרסו שבעים שנות חיים, כי היה צורך להעלות זבח עולה לאלוהי ממון. המחייב שנפריט עצמנו לדעת. על כל אלה שפלשו לחייהם של שלושה דורות ברחוב נס לגויים "שֶׁחָמְדוּ שָׁדוֹת וְגָזְלוּ, וּבָתִּים נָשְׁאוּ וְעָשְׁקוּ" אמר הנביא מיכה - "הִנְּנִי חושֵׁב עַל הַמִּשְׁפָּחָה הַזּאת רָעָה"¹.

אנחנו כחברה שקוראים השבוע את פרשת "שמות" אסור לנו לקבל את מה שעשה הון נואף לתושבי רחוב נס לגויים. תושבים, ששלמו שבעים שנה ארנונה וחשמל, קיבלו צו פינוי. שבעים שנות חיים של משפחות קשי יום עלו על שרטון של הון נואף, הנהנה מרשת הגנה של רשויות חוק ומרופד בסוללות של משרדי עורכי דין משומנים. מצער, שהון נואף מקבל את מלוא הגיבוי של רשויות החוק, לסירובו המוחלט להיענות לבקשה צודקת לכבד את העיקרון של דירה תמורת דירה.