מילה על בנט

באגדה עם מוסר השכל שמקורה במורשת ישראל מסופר על המלאכים שהתלוננו בפני בורא עולם על שהוא מספק מים במדבר לישמעאל, שעתיד לשפוך מדמם של בני ישראל.

כעת הוא רשע או צדיק? שאל האלוהים. הם נאלצו לומר כי לפי שעה הוא צדיק. אז אני דן כל אדם לפי מעשיו באותה שעה, סיכם בורא-עולם, והמים זרמו אל ישמעאל. המשמעויות מצריכות דיון מפולפל וארוך.

נזכרתי באגדה בגלל נפתלי בנט. יש בלבי עליו לא באורח אישי אלא כאזרח ישראלי. על פזיזות ביטחונית והצהרות מסוכנות ותדריכים שאינם במקומם, ועל אטימות הלב שלו כלפי עבירות פליליות של הצווארון הלבן. בראש ובראשונה, יחסו לבית המשפט העליון מחפיר.

אבל הלילה היה לו רגע של עדנה, וההגינות מחייבת לציין זאת. אומנם הוא חבר לאנשים מזיקים מאוד כבצלאל סמוטריץ' ורפי פרץ, ובכל זאת עומדת לו הזכות שמנע מביבי להכניס לכנסת את הכהניסטים המוצהרים.

ביבי מוכן היה לעשות הכל כדי לשמר את כסאו. בנט היה מוכן לעשות הרבה. יותר מדי. אבל לא הכל. יחי ההבדל הקטן.

ועוד מילה: פרץ התבזה. מילה שלו שווה כלום. לא כלום. לא הצטערתי - איך אומרים שם במעמד הר סיני? - ש"כל העם רואים את הקולות".

[פורסם בדף הפייסבוק של דן מרגלית]