תרגיל המאה

לבני גנץ היו, על כתפיו, דרגות של רב אלוף, דהיינו רמטכ"ל, אבל זה היה כשהוא היה בצבא. היום, בעיסוק החדש שלו - פוליטיקה, יש לו זרוע חשופה לגמרי, דהיינו, ללא שום דרגה, הוא פשוט טירון וזהו זה.

טראמפ ונתניהו עשו עליו סיבוב והפילו אותו בתרגיל פוליטי מאוד פשוט ומוצלח, כזה שעסקני מועצות תלמידי התיכון ומועצות הסטודנטים באוניברסיטה מעבירים מפעם לפעם כנגד מישהו מהבעייתים שלהם, שאותו הם חפצים למדר. גנץ הודיע שאת התוכנית של טראמפ צריך לדחות לאחר הקמת ממשלה יציבה ולאחר כל סיבובי הבחירות בישראל, אבל כשהציעו לו להצטרף לנתניהו, ולבקר בוושינגטון, הוא שינה את דעתו ה"עקרונית" לאופורטוניסטית.

הסערה הפוליטית משתנה מדתית-חילונית למדינית

אבל לא רק גנץ ו"כחול לבן" בתוך המלכודת הזו אלא כולם, במערכת הפוליטית הקרובה. הסיפור עם גנץ הוא רק ההתחלה. תרגיל המאה של טראמפ-נתניהו בא לחדד באופן ברור את מלחמת הגושים, ובדיעבד לחזק את גוש הימין שמעבר לליכוד, שמצביעיו עשויים לחזור אליו עקב סכנת הקמתה של מדינה פלשתינית בראשות הליכוד. אם התוכנית הייתה מתפרסמת לפני סגירת הרשימות ייתכן שבן גביר וחבורתו הכהניסטית היו מוכנסים ל"ימינה". נתניהו יודע היטב שמעלליו של רפי פרץ, כמנהיג חסר אמון בקרב בוחריו, גרם להרבה ממחנהו להחליט לא להצביע.

תוכנית טראמפ תחזיר אותם ל"ימינה". מעשהו של גנץ - לנסוע לארה"ב, מרמז על אפשרות לקואליציה עתידית של "כחול - לבן" עם הליכוד ועם המפלגות החרדיות כבסיס כל אלה שמסכימים על תוכניתו של טראמפ, ואילו "ימינה" ו"ישראל בתינו" יישארו בחוץ, ואולי גם יתחולל פילוג בין העבודה - גשר למרצ, בעניין הפלשתיני, ואנשי פרץ ולוי יזחלו גם הם לממשלת איחוד כזו, על-רקע הפיכת העניין המדיני הנשכח לעיקר הבחירות, ואילו ענייני הדת והחברה ידחקו הצידה.

המפסיד הגדול: איווט ליברמן

ליברמן יהיה הפעם אחד המפסידים הגדולים, ואולי כבר בבחירות עצמן. את הסטירה הראשונה הוא כבר חטף עם הטקס של "75 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ". כשליברמן ראה על הבמה את ולדימיר פוטין, שרק לפני מספר שנים ניסה ליברמן לשדר שרק דרכו יתקרב פוטין לעמדות הישראליות, הוא כבר הבין שהפסיד במערכה הזו בנקודות רבות.

לכולם הסתבר שגם בלי ליברמן אפשר לסגור עם הרוסים עניינים מדיניים, ואפשר לתווך שחרור אסירים, גם ללא מעורבותו. ליברמן - שר חוץ ושר ביטחון לשעבר, מביט על ההישגים של נתניהו בזירה הבינלאומית ובענייני הביטחון, כשהוא עצמו, איווט ליברמן, איבד את מכנסיו הפוליטיות. ליברמן גם מבין שהפיכת מערכת הבחירות לזירת ויכוח מדינית ולא דתית-חילונית עלולה להעביר ממנו מספר מנדטים לליכוד, ל"ימינה" וגם ל"כחול לבן".

פירוק אפשרי בין העבודה למרצ

האיחוד שבין מפלגת העבודה-גשר למפלגת מרצ עלול להפסיד מנדטים מכיוון זליגת תומכי העבודה ו"גשר" ל"כחול לבן", בשל ההתפתחות המדינית החדשה, ואילו ה"בלוק המאוחד" הזה יוותר עם רוב של מצביעי מרצ, אך ללא המצביעים הערבים שינשרו בגלל מקומו הירוד של עיסאווי פרג' ברשימה זו, שבטח ינועו לכיוון ה"רשימה הערבית המשותפת". המשותפת נראית כמי שתרוויח על דרך השלילה מתוכנית טראמפ, הנתפסת ברחוב הערבי כאנטי פלשתינית, אבל ישנם ברחוב הישראלי גורמים ערבים שלא יראו בעין יפה את ההתמקדות החוזרת של ה"רשימה הערבית המשותפת" בעניין הפלשתיני על חשבון מצב ערביי ישראל.

לצד זאת ייתכן מאוד שמהמפלגות החרדיות ינועו אגפי הימין שם לכיוון הכהניסטים ולכיוון "ימינה", אם כי זה לא יהיה במידה רצינית. כאן יש לציין שמבחינה לאומנית ודתית קל יותר לחרדי לאומני לנוע מ"יהדות התורה" וש"ס לכיוון הכהניסטי (ששם ישנם גם מצביעים חרדים ופעילות פרו חרדית) מאשר לכיוון "ימינה", המייצגת דתיים-לאומיים נטו, הפשרניים בנושאי דת ומדינה. בעצם, עבור הכהניסטים התוכנית של טראמפ היא הסיכוי היחיד שבו הם יכנסו לפרלמנט הישראלי, בגונבם חלקי מנדטים מהליכוד, מ"ימינה" ומהמפלגות החרדיות. סה"כ על-פי הסקרים חסרים להם רק שני מנדטים בלבד.

והעיקר בנימין נתניהו מחוסן

ואסיים עם הליכוד. לומר את האמת הרי שתוכנית טראמפ טובה יותר לנתניהו מאשר לליכוד עצמו. עם פרסום התוכנית הזו הרי שאנשי נתניהו צווחו שיש להוריד את עניין החסינות מהפרק, שהרי מה יותר חשוב למדינה הזו מפתרון הסכסוך עם הפלשתינים?! ייתכן בכלל שהתוכנית יצאה כיום, לפני הבחירות, כדי להציל את חסינותו של נתניהו ובדרך גם לאלץ את גנץ להוריד את התנגדותו האישית לנתניהו. עבור הליכוד הרי שפרסומה של התוכנית לפני הבחירות הקרובות יש בה סיכון שקצוות ימניים בליכוד יפנו ל"ימינה" ולכהניסטים, אם כי הליכוד בעיקרון בנוי על גוש מצביעים קשה שמוכן לתמוך בנתניהו גם בכול טיסה עימו לחלל, ובלי קסדות.