מדוע צה"ל שוב פעם מופתע

פיגוע הדריסה הינו דפ"א חבלנית מוכרת ומועדפת לא רק בקרב ארגוני הטרור הפועלים נגד ישראל, אלא בקרב ארגוני טרור עולמיים, גי'האדיסטיים ולאומניים כאחד. הדריסה עשויה לשמש כעיקר המתקפה, או לחלופין כשלב ראשון במתקפה מורכבת יותר בעלת אופי מתגלגל. מדובר בדפ"א פשוטה יחסית, אשר איננה דורשת אמצעים מיוחדים או תחכום רב - כל מחבל שברשותו רכב יכול להוציא לפועל פיגוע רב-נפגעים.

במדריכי אינטרנט שפורסמו על-ידי דאעש אף מופיעות הוראות מפורטות כיצד ניתן להביא את הפגיעה והנזק הנגרמים כתוצאה מפיגוע דריסה לכדי מקסימום אפשרי. סביר להניח שבצה"ל ובאמ"ן יודעים את כל הנזכר לעיל. מדוע, אם כן, נתפס צה"ל כשהוא לא מוכן, פעם אחר פעם, מול אותו מתווה חבלני?

בעיית ההקשר

פעילויות העשרה כגון תרבות יום א', סיורי סליחות, סיורי מור"ק ואפטרים הן כולן פעילויות צבאיות. בשל אופיין האזרחי של הפעילויות, הן גוררות ירידת מתח בקרב החיילים והלוחמים המשתתפים בהן. התודעה הצבאית מציבה קו מפריד בין פעילות מבצעית כגון סיור או מארב, לבין פעילות השייכת לעולם האזרחי כגון בילוי או טיול חינוכי. יש לזכור שהפרדה זו אינה קיימת בתודעתם של פעילי טרור. אדרבה - הזירה האזרחית הינה זירת הפעילות המועדפת עבורם. הסיכוי של מחבל בודד להוציא מכלל פעילות מחלקה שלמה של לוחמים במתווה מבצעי שואף לאפס. המתווה האורבני, לעומת זאת, מספק אין-ספור הזדמנויות שכאלו. כל מטרה מקובצת של חיילים במדים הינה בגדר "מטרת איכות" אשר פגיעה בה תוביל לפגיעה מוראלית בקרב הצבא, כמו גם לפגיעה מוראלית בקרב כלל הציבור הישראלי. יש לחדד בקרב הכוחות את הידיעה כי כל חייל במדים, כל שכן לוחם, מהווה "מטרת איכות" עבור כל מחבל, כל הזמן. יש להכליל בהכשרת הלוחמים שיטות לשמירה על ערנות כגון תרגול קבוע של מקרים ותגובות, וכן סדנאות כשירות שונות הנהוגות בקרב צבאות בעולם המערבי (לדוגמה, קוד הצבעים שפותח על-ידי הקולונל ג'ף קופר עבור הצבא האמריקני).

הערכת חסר של יכולות האויב

אותן פעילויות אשר נדונו בסעיף א' כפופות למחזוריות שנתית. ההשבעה בכותל מתבצעת באופן תדיר בהתאם למחזורי הגיוס. סיורי סליחות מתבצעים בתקופה מוגדרת בשנה, וכן הלאה. בירושלים רבתי, בה קרוב לשליש מהאוכלוסייה מזדהה ברמה כזו או אחרת עם אידאולוגיית האויב, יש לצפות שידיעות מודיעיניות על אופי, זמן, ומסלול הפעילויות הצבאיות יזרמו תדיר לגורמים עוינים דרך סייעני מודיעין הפועלים מתוך תמיכה עממית בארגוני הטרור. על משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי להשקיע יותר משאבים בניסיונות לאתר ולסכל את אותם גורמים המתצפתים או אוספים מודיעין על פעילויות אלו.

תיאום עירוני

בהתאם לכל האמור לעיל, על המערכת המוניציפלית המארחת פעילויות צבאיות לפעול בתיאום מול הגופים המפעילים. מסלול התנועה של הכוחות אמור להיות מתואם עם השיטור העירוני אשר אמור לספק מעטפת אבטחה ראויה. כמו-כן, הפעילות כולה אמורה להיות מאובטחת על-ידי גורמים מקצועיים. על המערכת המוניציפלית להתייחס להשבעת לוחמים בכותל באותה רצינות בה מתייחסים לביקורי אח"מים או לקיומו של אירוע תרבות רב-משתתפים.

תפיסה מוטעית של אופי הפיגוע

פיגוע הדריסה הנוכחי מצביע על תכנון והכוונה מקדימים הניכרים הן בבחירת המטרה, הן במיקום והן בעיתוי המדיני בו בוצע. יש לערער על הנחת המוצא הרואה בכל פיגוע דריסה פעילות ספונטנית של מפגע בודד. אמנם, בשל פשטותו אין פיגוע הדריסה משדר אינדיקציות מודיעיניות מקדימות כמו במקרה של ניסיונות להכנת מטען או להשגת נשק עבור פיגוע ירי. עם זאת, על גופי המודיעין לנסות ולמצוא מאפיינים משותפים על סמך פיגועים קודמים, על-מנת לבנות פרופיל התנהגותי של המפגע הפוטנציאלי באופן המאפשר פיקוח ומעקב.

תגובה הולמת

נראה כי גם בקרב מקבלי ההחלטות ברמה המדינית ישנו, משום מה, הבדל בין פגיעה בכוח צבאי במסגרת מבצעית לעומת מסגרת כמו-אזרחית. לו היו אותם לוחמים שנפגעו בפיגוע הדריסה נפגעים כתוצאה מירי או מטען, חס ושלום, היה הדבר גורר פעולת תגמול חריפה נגד מתכנני הפיגוע. יש להתייחס לפיגוע דריסה באותה חומרה בה מתייחסים לכל פעילות חבלנית עוינת ולהגיב בנחישות נגד משלחי המחבל. אין מדובר בנקמה אלא בפעילות שקולה אשר תערער את כדאיות השימוש במתווה הדריסה מצדם של מחבלים פוטנציאליים בעתיד.

לסיכום, פיגוע הדריסה הינו מתווה חבלני מוכר אשר ניתן לצמצמו משמעותית על-ידי נקיטת מספר פעולות פשוטות. הטענה המושמעת תדיר כי מדובר במפגע בודד הפועל ספונטנית על דעת עצמו אינה פוטרת את צה"ל, את גורמי המודיעין ואת הגורמים האמונים על ביטחון במרחב העירוני- מלמצוא דרכים להבטיח את ביטחונם של חיילים הנמצאים בפעילות במרחב העירוני.