מלחמה בקורונה מתחילה מבפנים

עברו מספר ימים והמוני בית ישראל עדיין ספונים בביתם. יצרנו שגרה רוויית מתח בה שומעים יותר חדשות, ומצפים כל ערב למנות את כמות החולים במדינה, האם יש נפטרים (לא עלינו) ומהן ההגבלות החדשות. מזה מספר ימים גם ילדינו מקיימים שגרה חדשה, שגרת קורונה. זהו מצב שחייב הגדרות מחדש: להיות בחופש, בלי להיות בחופש. בתוך כל הקושי, זה הזמן לבחון את החוזקות של ילדינו ולחזק את החוסן האישי שלהם, דרך העצמה אישית.

חוסן מתואר כמערכת פסיכולוגית של כישורים שמאפשרת לנו להתמודד במציאות יומיומית. חוסן נלמד כתגובה לסביבה יציבה ועקבית. כהורים, אנו אחראיים ליצור להם תנאים אופטימליים להתפתחות החוסן. בד-בבד, אנו יכולים להשתמש בכלי 'העצמה אישית', כדי לכוון את ילדינו לבצע למידה ורכישה של מיומנויות התמודדות מוצלחות בתוך חוסר הוודאות בו אנו חיים.

העצמה אישית היא מיומנות בה ילד לומד לזהות את חוזקותיו, כדי להתמודד עם האתגרים שהחיים יזמנו בפניו. כדי לבצע זאת עליו לבצע שלוש פעולות: לנכס לעצמו פעולות שביצע בעבר וקידמו אותו להצלחה, לזהות כיצד לשמר את המיומנויות האלו, וכיצד להכליל אותם על מצבים עתידיים. בכך לומד הצעיר להשתמש במשאבי התמודדות ולזקוף זאת לזכותו.

כדי לבצע זאת, מומלץ לשבת עם הילדים הצעירים שלנו לשיחה קצרה, אחת ליום, בזמן שנוח להורה ולילד. השיחה צריכה להיות באווירה נעימה ונינוחה במהלכה נבקש מהילד לציין משהו שהוא הצליח לעשות היום. באמצעות שאלות מכוונות נסייע לו להבין אילו מיומנויות הפעיל כדי לבצע את המשימה. בכל אחת מהמיומנויות נבדוק ונברר, יחד, באיזה מצבים אחרים אפשר גם להשתמש בהן. ולבסוף, חשוב שנברר כיצד אנחנו כהורים יכולים לעזור לילד להשתמש במיומנויות ולשכלל אותן. כל השאלות המכוונות האלו יצרו כלים משמעותיים אשר יחזקו את הביטחון העצמי של הילד וילמדו אותו לבצע ייחוס פנימי להצלחה.

יכולת התמודדות

לאחר מספר ימי ניתוח הצלחה עם הילד ולפי מידת ההיענות שלו לעניין, מומלץ להוסיף שאלה נוספת. "האם יש משהו שהיית רוצה לעשות אחרת, בפעם הבאה"? אם תשובתו חיובית, רצוי לבדוק איתו מה הוא צריך כדי לעזור לזה לקרות.

התשאול הפשוט הזה באווירה הנינוחה עושה העצמה גדולה ליכולת של הילד לקבל החלטות, לבטוח בכושר קבלת ההחלטות שלו, ולפתח חוסן נפשי משלו. הילד לומד מהתנסויות אלו שיש לו כישורים רבים והוא יכול לבחון במה להשתמש ומתי - והכל לפי הצורך והמציאות. לאחר ההתנסות הזו, כדאי לנסות משהו אפילו חזק יותר. אם ישנם תחומים שהילד חרד מהם או לחוץ מהם, ניתן לבחון איתו באיזו מהמיומנויות שהוא למד להכיר בעצמו יוכל להשתמש כדי להתמודד עם המצב אשר מטריד אותו. עבודה זו מכוונת להגברת יכולת ההתמודדות.

במצבנו, קשה להתמודד עם החשש מלהידבק בנגיף. אולם, לכולנו עומדים הכלים להפחתת הסתברות - אם בהקפדה לא מתפשרת על הנחיות משרד הבריאות ולצד זה - פיתוח חוסן נפשי לילדנו דרך למידת מיומנויות שיהפכו את ילדנו לאחראיים יותר, עצמאיים יותר ובוגרים הרבה יותר.