משבר הקורונה "הוכיח" שאנחנו חייבים עצמאות בייצור המזון

רגע רגע, אבל הסינים מייצרים הכל יותר יעיל מאיתנו, אז רק נייבא ולא נייצר כלום?? ומה עם החקלאים? ממה הם יתפרנסו?? אתה רוצה להשמיד את החקלאות בישראל? ומה עם ערכים ושמירה על גבולות הארץ? יא מצחיק, משבר הקורונה הוכיח שאנחנו חייבים עצמאות בייצור המזון, ואתה רוצה יבוא חופשי ותלות מוחלטת בעולם??

חלק ממגוון הטענות בתגובה לסרטון הבננה שאתם רואים כאן שוב לנוחותכם (הפקה, צילום ועריכה: ליאור יאדו ומיכאל מיכאלי).

טוב, אז תשובות לטענות:

1. הסינים לא מייצרים הכל בצורה יותר יעילה מאיתנו, וגם אם היו, זה ממש לא רלוונטי - מסחר בינלאומי מבוסס על יתרונות יחסיים ולא על יתרון מוחלט. פריון העבודה הסיני נמוך בממוצע בהשוואה לפריון העבודה של העובד הישראלי. לא במקרה התוצר לנפש בישראל כפול מזה הסיני. הפריון הנמוך של הסינים בענפים רבים משמעותו שכר עבודה נמוך באופן כללי, וכך הסינים יכולים לייצר מוצרים רבים שבהם הם יעילים בעלות נמוכה. בכל מקרה, הבסיס למסחר בינלאומי זה יתרון יחסי: המושג הזה שרבים משתמשים בו, אבל בכלל לא מבינים אותו (מוזמנים לקרוא בויקיפדיה מה זה, ולהבין שלא ייתכן שיש לסינים יתרון יחסי על הישראלים בכל המוצרים). והאם בכלל אפשרי המצב שממנו חוששים שאם לא נגביל יבוא, נפסיק לייצר כאן ורק נייבא הכל? האמת, גם מי שלא מבין כלכלה בכלל צריך להשתומם בפני האפשרות הזו. נשמע יותר מידי טוב: לא נייצר כלום (מלבד שירותים שלא ניתן לייבא) והעולם יספק לנו את כל המוצרים ללא תמורה! גן עדן... זה כמובן לא אפשרי, כי אי-אפשר לממן יבוא ללא יצוא, ולכן לאורך זמן היבוא והייצוא (כמעט) שווים זה לזה. למעשה די מדהים לראות את הקורלציה בין היצוא והיבוא בישראל וברובן ככולן של מדינות העולם. ראו קישור לנייר המדיניות שלי עם אסף צימרינג.

2. החקלאים יכולים להתפרנס מגידולים אחרים, ובכל מקרה, אם נורא חשוב דווקא לגדל בישראל בננות או כל מוצר אחר, מוטב לעבור לסבסוד ישיר לחקלאים: תשלום לחקלאים עבור גידול בננות או ביצים או כל דבר אחר. ישראל היא כפי הנראה המדינה היחידה ב-OECD שעדיין מסבסדת חקלאים בצורה לא יעילה, שפוגעת פגיעה קשה בצרכנים ובהתפתחות הכלכלית, על-ידי חסימת יבוא. הטענה של התעשיינים שהגנה על התעשיה המקומית חשובה לצמיחה כלכלית זה שקר גס. המחקר הכלכלי מראה את הדברים בצורה ברורה. הסיבה פשוטה: ההגנה בפני יבוא מצמצמת את מיצוי היתרונות היחסיים, ופוגעת בהתפתחות הייצוא התעשייתי והחקלאי. כן, כל הסיפור הזה של העדפת תוצרת ישראלית בחקיקה פוגע בצמיחה וברווחה. ומה הרווח של מגדל בננות, הרווח שבגללו אנחנו כל כך חוששים לעבור לייבוא במקום ייצור מקומי? הרווח הרלוונטי אינו הרווח החשבונאי, אלא הרווח בהשוואה לחלופה אחרת. אני לא צריך נתונים רבים בשביל לקבוע שהוא בערך אפס (בהתעלם מהעלות החד-פעמית של מעבר לגידול אחר). הנה עובדה: ברוב אזורי הארץ שבהם מגדלים בננות ניתן לראות ליד מטעי הבננות גידולים אחרים. אם הבננות היו מייצרות רווח עודף אז כמובן שלא היינו רואים גידולים אחרים לידם. זה בדיוק מה שמצפים שיקרה בשוק תחרותי (גם אם חסום ליבוא). אז מה התוצאה? נזק כבד לצרכנים ורווח אפסי ליצרנים.

3. ביטחון תזונתי - טוב, זה כבר קשקוש מוחלט. דווקא משבר הקורונה הדגים את ההפך. המחסור הורגש בארץ במוצרים שנהנו מהגנה בפני יבוא, בעיקר ביצים. ובכל מקרה, את המזון של התרנגולות, כמו את רוב המזון של בעלי חיים אחרים ואפילו של בני האדם, אנחנו מייבאים, וכשהחקלאים מדברים על עצמאות תזונתית הם ממש ממש לא מתכוונים לזה. הם בשום אופן לא רוצים חסימת יבוא של גרעינים, רק של מוצרים שהם מייצרים.