אמריקה בוערת מפני שניהלה בעשרות השנים האחרונות קפיטליזם חזירי, ולא ניצלה את האתנחתה של שנות
ברק אובמה לעכב את המגמה; והיא בוערת מפני שהאפרו-אמריקנים וההיספאנים חשים בעליית כוחם מזה, ומוסיפים לנהוג כאילו האפליה נמשכת בממדים המפלצתיים מן העבר מזה, אף שהיא עדיין קיימת; ואפילו תהיה רגיעה וג'ורג' פלויד יחייך מעולם שכולו טוב, כלשונו חסרת הרגישות של
דונלד טראמפ, הבעיה תצוץ מחדש.
מפני שתהיה או תיחלש המגמה האלימה של המפגינים - ההתנגשות בכוחות המשטרה בלתי נמנעת, ואם הרצח הבא יהיה פחות מזעזע הוא עדיין יהיה כזה, ויצית מדורה אחרי מדורה.
האם ב-2020 ההתפרצות הזאת מזיקה לטראמפ או מועילה לו? תלוי בנקודת המבט. טראמפ יוזם בכל צומת סוער בחברה האמריקנית חיכוך ומתח פנימי ושיסוי והסתה. אם בסופו של דבר תגבר חרדת הרוב מערעור היציבות הוא יקבל בנובמבר קולות לבנים של דמוקרטים מסורתיים. לא הרבה, אבל מספיק כדי להימנע מהצורך בדיור חלופי מחוץ לבית הלבן.
בתוך כך צפה האנטישמיות המהותית והשורשית של חלק מהמפגינים (אין זאת אומרת שאינה קיימת, סמויה לפי שעה, גם במחנה שמנגד. יש לבנים קיצונים, שסביר להניח כי לא הצטערו לראות בתי כנסת נשרפים בידי המפגינים).
בעניין זה אין מה להוסיף. התסריט מן העבר יחזור ביתר שאת גם בעתיד. ככל שיגבר המתח ישלה הרוב הלבן (המתכווץ משנה לשנה) כי יעלה בידו לקנות את הרגיעה בהפקרת היהודים. הם שוב יהיו "יהודה איש קריות" ודמותו ב"הסוחר מוונציה" וישתקפו באנשי העסקים המרושעים שצצו בפרשיות האחרונות. כבמדינות אחרות בעבר ינסה הרוב הזה להינתק מן היהודים תמורת שקט שיבטיחו המפגינים, וזו אשלייה שתצלח לכמה שנים ותתמוטט.
הדבר נראה בלתי אפשרי. במדינות רבות זה נראה בלתי אפשרי. בעבר הרחוק והקרוב. אבל זה תמיד קורה. עשור, אולי שניים, והאנטישמיות תגיח במלוא עוצמתה המרושעת גם ב"ארץ הזהב". יש חוקיות ב"רבותיי ההיסטוריה חוזרת".
