|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בתרבויות אחרות, מסתבר, מדברים על מוות, מתעניינים בזקנים ובאלה שמגיעים לסוף חייהם ואין נמלטים מן השאלה הכל כך חשובה
|
|
לשבת על קפה ולדבר על מוות [צילום: יהב גמליאל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
ראיתי כתבה במחשב וחשבתי שזה מעניין. חיפשתי ומצאתי כתובות אחדות והתברר לי שיש כמה וכמה קבוצות שנפגשות כדי לדון בסוף החיים - בירושלים, בפרדס חנה, בחיפה, בגדרה, בתל אביב ועוד ועוד. לא ידעתי מה זה עושה ואני מניח שאין לי הרבה מה להגיד, אבל אולי לשמוע. הקרובה לי ביותר מתקיימת בתל אביב ובאתי אל סלון ביתי מרווח ונאה בצפון העיר ושם התכנסו מנחָה ועוד שבעה אנשים, מגיל 30 ועד למעלה משמונים. נפגשים כדי לדבר והנושא הוא, כמובן "מוות".
יש הרבה קבוצות כאלה בארץ, מסבירה המנחה, שבביתה מתקיימת הפגישה. "בתרבות המערבית, משום מה, הנושא איננו קיים", היא אומרת. בתרבויות אחרות, מסתבר, מדברים על מוות, מתעניינים בזקנים ובאלה שמגיעים לסוף חייהם ואין נמלטים מן השאלה הכל כך חשובה. העיר מישהו בשיחה, "החיים הם מחלה טרמינלית". עצם הדיבור על המוות, מסייע לחיים. כל קבוצה דנה בנושא כפי שחברי הקבוצה רואים אותו.
בקבוצה שלי (חמש נשים ושני גברים) היו שסיפרו על מות יקיריהם (בן, בעל, אחיין) והיו שסתם סיפרו. קשה לי להסיק מסקנות, אבל הבנתי, שהדיבור בקבוצה מועיל. הוא מסייע לאנשים לעבד את תחושותיהם לאירוע החשוב כל כך. רבים לא מצליחים להיפרד כראוי, ועדויות על כך מצאתי בכתובים בנוסח "לא הצלחתי לומר שלום" או "לא הצלחתי להיפרד". לאנשים, מסתבר, היה מה להגיד. רק פחדו או לא ידעו איך להגיד. איך לפנות לאדם שנמצא על ערש דווי ולהגיד לו בחיוך דברים טובים...
האם הקבוצה תיתן פתרונות? למשתתפים פתרונות... אבל הקבוצה מסייעת לאנשים לחשוב ולהבין את תחושותיהם. זה יכול להקל על ההרגשה. הבנתי ממנחתנו, שזו הקבוצה הששית שלה ובדרך כלל אמורות להתקיים שש פגישות. אבל יש קבוצות, שישבו כבר תריסר או 15 פעמים ואינן רוצות להפסיק. זה עוזר. כל הנושא נולד ב-2011 באירופה.
פרופ' עמיה ליבליך, פסיכולוגית מוערכת וסופרת מצויינת, הביאה את המפגשים לארץ. היא החלה בקיום פגישות בביתה והנושא התרחב ופרץ. והקפה? כחובב קפה, שאלתי את המנחה שלי בטלפון והיא השיבה: "כל סוגי הקפה הטוב. איזה שאתה רוצה וגם עוגה טובה". מנסיוני, אני יכול לומר שהרצון לדבר חשוב יותר, אבל הקפה והעוגה עוזרים. אולי גם ימצאו שם אחר לקבוצות האלה.
מוות חסר משמעות
בהזדמנות זו אצטט את דברים של פרופ' יורם יובל במאמר על קוהלת: "האם החיים הם סבל מתמשך, שבסופו מחכה לנו מוות חסר משמעות? כן. האם החיים מתנה מופלאה וחוויה מתמשכת של משמעות ואהבה? גם כן".
בנק לא נורמלי
תארו לכם, שבנק בישראל היה שולח לכם הודעה: "הכנסתי לחשבונכם 15 שקל, שנוצרו בגלל טעות של הבנק לפני חמש שנים"... הייתם, בוודאי, חושבים שזה בנק לא נורמלי. ובכן, מה שלא נורמלי בישראל, כנראה אפשרי ומקובל בארצות האחרות. הובא לידיעתי מכתב רשמי, ששלח הבנק המלכותי הסקוטי (The Royal Bank of Scotland) לישראלי, בעל חשבון לא גדול. הבנק הודיע: "נפלה טעות בחשבונך בשער ההמרה של השקל ללירה שטרלינג בשנים 2011-2014 והסכום מגיע ל3.39 ליש"ט". בעברית: כ-15 שקל. לא יאומן.
הגדרה
אברהם שלונסקי מגדיר: "מהו שיעמום? כשאתה יושב בהרצאה, מציץ בשעונך בשעה 12 ונדהם לראות שהשעה רק עשר".
|
| תאריך:
|
15/06/2020
|
|
|
עודכן:
|
15/06/2020
|
|
יאיר דקל
|
|
למי שנדמה שהכל נרגע בארה"ב, טעות חמורה בידו. הרגיעה זמנית ומדומה לחלוטין. לוס אנג׳לס לפני שבועיים הייתה מרכז התפרעויות וביזה. נראה שהעיר מתביישת במה שקרה, מנסה למחוק ולהסתיר. צוותים מהעירייה עברו בכל האזורים בהם היו ההפגנות, ההרס והגניבות והסירו כמיטב יכולתם את הכתובות שרוססו על בתי העסקים ובנייני המגורים. בעלי עסקים הזמינו לוחות עץ שעכשיו מכסים את חלונותיהם והכניסות לבתי העסק שלהם. הרבה מהמקומות כבר נבזזו, כך שלא ברי מה הטעם במאמץ. אחרי מספר ימים, נתלו שלטים "אם ברצונך להסיר את לוחות העץ, התקשר אלינו". עסק זה עסק.
|
|
|
|
|
לא פעם ולא פעמיים אני שומע אמירות פטליסטיות של הורים לילדים בבית ספר יסודי לגבי טלפונים חכמים. אמירות שטוענות "אין מה לעשות, טלפונים חכמים לילדים הם גזירת גורל, זו הקידמה וחייבים להתקדם איתה", "אסור לעטוף את הילדים בצמר גפן, חייבים לתת להם להתמודד עם המציאות". לא קיימת מבחינתם מציאות שבה אין לילדים פלאפונים. לפי דעתי האמת מאחורי אמירות אלו שונה לחלוטין.
|
|
|
|
|
"בתחילה נעלבתי, אחר כך כעסתי, בסוף נעצבתי אל ליבי. כאדם, אני משתדל לא לשכוח לברך את חבריי, מכריי וידידיי בימי מועד וחג. והנה, בתום צום רמדאן נותרתי לבדי, אני, משפחתי, חבריי מהכפר ומבית הספר, ואחיי היהודים לאן נעלמו? תהיתי ביני לביני. לא ברכה, לא פרח, לא לב, כלום, שגרה, זה לא שהם לא דיברו איתי, הסתמסו עימי, הם רק לא ברכו אותי". הציטוט הזה שייך לחברי הטוב מאחד מכפרי העמק. לא לכבודו הוא כותב שורות אלו, את האגו שלו אפסן מזמן, אני כותב שורות אלה כדי לחזק את הרקמה המשותפת שלנו, לחזק את החיבורים, את המאחד ולא את המפריד, לחיות ביחד.
|
|
|
|
|
סיפוח לא ישנה דבר וחצי דבר בשטח. מה שכן יקרה הוא פעולות תגמול מצד הפלשתינים עד כדי אינתיפאדה, סיכון הסכמי השלום עם מצרים וירדן, והיווצרותה של דה-לגיטימציה של ישראל ברמה הבינלאומית, לא רק מהכיוון של הענקת דלק לאנטישמים, שבשמחה יבעירו איתו מדורה של שנאה כלפי יהודים, אלא גם מהכיוון שאנו נכפה, הלכה למעשה, על ידידותנו בעולם לגנות אותנו במקרה הטוב, לנקוט צעדים מחמירים כלפינו במקרה הרע ולהטיל עלינו סנקציות במקרה הגרוע. וזה רק קצה הקרחון של מה שעלול לקרות.
|
|
|
|
|
הפתגם היהודי-ספרדי הידוע Pasa punto - pasa mundo - "חלף הרגע - חלף העולם" מאפיין היטב מצבים המזמנים שעת-כושר שאם החמצת אותה - היא לא תשוב עוד - כי העולם משתנה מרגע לרגע. ענין סיפוח בקעת-הירדן הוא בדיוק מן ההחלטות ההיסטוריות שהפתגם מתכוון אליהן. התוכנית עצמה היא תוכנית ישנה הידועה כ"תוכנית אלון" שתבעה את סיפוח הבקעה והייתה על שמו של יגאל אלון - מפקד נערץ במלחמת השחרור - ומנהיג מפלגת אחדות-העובדה האקטיביסטית. לשמאל הציוני אין אפוא שום סיבה להתנגד לתוכנית-אלון שביבי רוצה לממש עכשיו. אין צורך להמתין לעוד נשיא שחור או מוסלמי דוגמת אובמה כי בכך תוחמץ שעת-הרצון הייחודית שנזדמנה למדינת ישראל.
|
|
|
|
|
