ככל שחולף הזמן גוברת הביקורת השקטה בתוך תנועת פתח על מדיניותו של יו"ר הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס, ועל החלטתו להתנער מהתיאום הביטחוני עם ישראל, דבר שמסבך את ההנהגה הפלשתינית ואת חייי היום יום של תושבי הגדה.
בכירים בפתח מרחיקים לכת בביקורת שלהם על מחמוד עבאס הרבה אחורה עד להחלטתו לפני יותר משנתיים להחרים לחלוטין את ממשל טראמפ בגלל הכרתו בירושלים כבירת ישראל.
לדבריהם, מחמוד עבאס היה צריך לשמור על ערוץ פתוח עם הממשל ולמשוך זמן ככל האפשר, בכך היה מרוויח את הסיוע הכספי של הממשל וממסמס בהדרגה את תוכנית הסיפוח הישראלית.
מחמוד עבאס, כך נראה, ירה לעצמו ברגל, גורמים בכירים ברש"פ אומרים כי המשימה העיקרית של הרש"פ היום היא לשמור על יציבות וביטחון בתחומי הרש"פ ועל עצם קיומה שנחשב ל"הישג לאומי" חשוב.
לדבריהם, הסכנה אורבת לחמאס משני כיוונים:
- ישראל - חשש שאם יתחדש הטרור נגדה משטחי הרשות הפלשתיניץ או אם ישרור בגדה כאוס ביטחוני, תנצל ישראל את המצב לכבוש מחדש את שטחי A כפי שעשתה במבצע "חומת מגן" במאי 2002. כך היא תוכל לבצע את הסיפוח ללא בעיות.
- תנועת חמאס - חמאס מחדשת את מאמציה לערער את יציבות שלטון חמאס בגדה, לכן הרש"פ ממשיכה במעצר פעיליה בחלקים שונים של הגדה.
גורמים ברשות הפלשתינית אומרים כי לצד השמירה על הביטחון והיציבות בתחומי הרשות הפלשתינית קיימת משימה נוספת והיא לצאת בצורה נכונה ממשבר הקורונה ולשקם את הכלכלה הפלשתינית שנפגעה קשות, הרשות הפלשתינית מחפשת גם סיוע כספי והיא פנתה רשמית למדינות ערב בבקשה לקבל הלוואה של מאה מיליון דולר מדי חודש בגלל מצוקתה הכספית הנובעת בעיקר מסירובה לקבל את כספי המיסים מישראל.
היעדר תוכנית אסטרטגית
לרשות הפלשתינית אין שום אסטרטגיה ברורה ומערכת קבלת החלטות מסודרת בכל הקשור לתוכנית "עסקת המאה" ובמיוחד לרעיון הסיפוח של שטחים בגדה. בכיר בפתח אומר כי יו"ר הרש"פ מקבל בעצמו את ההחלטות ורק אחר כך מכנס את מוסדות פתח ואש"ף כדי שיתמכו בהחלטותיו ויהפכו למעשה ל "חותמת גומי".
הרשות הפלשתינית לא גיבשה הצעה נגדית לתוכנית השלום האמריקנית במשך זמן רב, רק לפני כחודש, לאחר לחץ כבד של האיחוד האירופי, היא הגישה לקוורטט בכתב את הצעתה הנגדית לתוכנית "עסקת המאה" המבוססת על נאומו של מחמוד עבאס במועצת הביטחון בפברואר 2008.
תוכנית שאין בה מעוף ויצירתיות המאפשרת את חידוש המשא-ומתן עם ישראל. תוכנית ישראל לספח 30 אחוזים משטחי הגדה איננה קיצו של פתרון שתי המדינות, להפך, היא מחזקת את רעיון הקמת המדינה הפלשתינית העצמאית על 70 אחוזים משטחי הגדה, גם הפלשתינים יודעים זאת היטב, הם מסרבים להתפשר, הטקטיקה שלהם היא להרוויח זמן בתקווה שתוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב בחודש נובמבר יביאו לשינוי מהותי שיחלץ אותם מהמכבש של הנשיא טראמפ.
הרשות הפלשתינית חזרה לאסטרטגיית הסרבנות, להגיד לא לכל תוכנית שלום שאיננה מקבלת את ה"קווים האדומים" שלה ולהתקדם בשיטת הסלאמי, דהיינו לסחוט כל הזמן ויתורים מישראל ומארה"ב עד למילוי דרישותיהם.
מאזן הכוח הוא לטובת ישראל, את זה מבינים הרש"פ ומדינות ערב, אך הרש"פ אינה מוכנה להתגמש, מדינות ערב מגלות רפיסות, הן עסוקות במשברים הפנימיים שלהם, המצב הכלכלי הקשה, האבטלה, העוני והרעב,חלק מהן עסוק בסכנה האירנית והבעיה הפלשתינית איננה בראש מעייניו במיוחד נוכח הסרבנות הפלשתינית להגיע להסכם פשרה עם ישראל.
פתרון "המדינה האחת"
הרש"פ הודתה למעשה בכישלון הסכמי אוסלו לאחר שהודיעה על התנערות מהם והפסיקה את התיאום הביטחוני עם ישראל. יו"ר הרש"פ מתנגד לאינתיפאדה מזויינת נגד ישראל ומחפש רעיונות חדשים למאבק מדיני. אחד הרעיונות הוא להחיות את רעיון פתרון "המדינה האחת" כדי להלך אימים על ישראל.
מי שמוביל את קו התעמולה הזה הינו סאאב עריקאת, מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף אשר הצהיר כמה פעמים בשבועות האחרונים כי הפלשתינים בדרך לפתרון "המדינה האחת" עם זכויות שוות כמו לישראלים.
"לא נקבל מדינה אחת עם שני משטרים, אחד לפלשתינים ואחד לישראלים כמו שרוצה נתניהו, זהו אפרטהייד, אנו רוצים זכויות שוות" אמר עריקאת. הרש"פ מעלה לסדר היום את רעיון "המדינה האחת" כתחליף לרעיון "שתי המדינות" כספין תקשורתי, היא יודעת שהוא איננו בר ביצוע וכי ישראל תדחה אותו על הסף מכיוון שהוא מבטל למעשה את רעיון הציונות, מה עוד שגם הפלגים הפלשתינים האחרים והרחוב הפלשתיני מתנגדים לו.
עצם העלאת רעיון " המדינה האחת" משקף את הכישלון הגדול של ההנהגה הפלשתינית הנוכחית והוא למעשה הכרה רשמית בכישלונה. רעיון "המדינה האחת" איננו חדש, תנועת פתח הציעה אותו כבר ב-1968, הקמת מדינה פלשתינית חילונית אחת על כל שטחי פלשתין ההיסטורית שבה יחיו הפלשתינים והיהודים שיהיו מוכנים לכך, על בסיס חוק האזרחות תחת מדינה דמוקרטית וריבונית.
מדובר ברעיון בלתי מעשי, הרש"פ מנסה עכשיו להפחיד את ישראל באמצעות הדמוגרפיה ואיום על הרוב היהודי, במדינה הזו יגורו 7 מיליון פלשתינים שחיים כיום במה שנקרא "פלשתין ההיסטורית".
רעיון זה סותר לחלוטין את "חוק הלאום" הישראלי ואת רעיון הקמת המדינה היהודית, אבל יש בו גם הכנסת גול עצמי לפלשתינים, הוא מבטל למעשה את "זכות השיבה" של הפליטים הפלשתינים החיים בחו"ל "לבתיהם ולרכושם" בתחומי 48, בהתאם להחלטה 194 של האו"ם, והפליטים הפלשתינים רואים בו סכנה אסטרטגית לזכויותיהם.
רעיון אחר שבכירים ברש"פ מנסים לקדם, הוא הכרזה חד-צדדית על מדינה פלשתינית עצמאית בקווי 67 שמזרח ירושלים היא בירתה, מי שמוביל את הקו הזה הינו ראש הממשלה הפלשתיני מוחמד א-שתייה והוא מהווה למעשה חזרה לרעיון פתרון "שתי המדינות". יאסר ערפאת כבר הכריז חד-צדדית על מדינה עצמאית בכינוס המל"פ באלגיר ב-1988 ושם דבר לא יצא מכך, מדובר במיחזור רעיון ישן.
הרש"פ מבולבלת, אין לה שום אסטרטגיה ובכירי אש"ף מושכים לכיוונים שונים, היא במצוקה ומפריחה איומים וספינים כדי להרתיע את ישראל וארה"ב מלבצע את תוכנית הסיפוח.
זהו העיתוי המתאים ביותר מבחינת ישראל לבצע את המהלך ההיסטורי של סיפוח 30 אחוזים מהגדה בדרך לקבור בהמשך את רעיון הקמת המדינה הפלשתינית העצמאית, אסור להחמיץ את ההזדמנות הזו.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
