בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
למשה ליאון קדמו ראשי ערים עם רזומה מרשים של חזון, מטרות על, יעדים, חזון של הפיכת העיר למאוחדת, מזרח ומערב יחדיו
|
ליאון. איש של חיבור [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
|
|
|
|
|
משהו טוב קורה בירושלים. משהו אחר, שונה, לא גדול, אבל משמעותי דיו כדי שאפשר יהיה כבר לסמן כיוון. משה ליאון, ראש העיר ירושלים, הגיע ללשכתו בבניין העירייה לא כמי שקיבל שררה אלא כמי שקיבל עבדות, עבדות מתוך רצון לחולל שינויים. סוד גלוי הוא שעיני העולם כולו נשואות לירושלים. עיר מורכבת, מאתגרת, עיר של מחלוקות וניגודים, מאבקים והיסטוריה עקובה מדם, עיר של שלום ותקווה, אחווה בין דתית, בינלאומית, עיר שחוברה לה יחדיו, באופן חלקי ביותר. למשה ליאון קדמו ראשי ערים עם רזומה מרשים של חזון, מטרות על, יעדים, חזון של הפיכת העיר למאוחדת, מזרח ומערב יחדיו. תחת כל עץ רענן נשאו נאומים, פוזרו הבטחות, חולקו תקוות חסרות תוקף, עד שהגיע משה לאון. משה ליאון בא בעין טובה, רואה טוב, מנסה לחבר חיבורים, לא בא בגדולות, לא בהצהרות פומפוזיות על בירת הנצח של העם היהודי לדור ודור. משה ליאון בא לחבר את ירושלים, בלי טקסים, בלי מסיבות עיתונאים, בלי כתבות מוזמנות, בלי יח"צ בלתי נגמר, כך בשקט, בשקט הצליח משה ליאון לשתול זרעים של אמון הדדי, זרעים של תקווה. הוא בחר להתייחס לתושבי ירושלים המזרחית כאל תושבים על כל המשתמע מכך, הראויים שהאשפה ברחובותיהם תפונה, שביוב לא יזרום מתחת לבתיהם, שיהיה חורש מפני השמש הקופחת וכן שיהיה גן משחקים לילדי מזרח העיר. הכרת הטוב של ערביי מזרח ירושלים, החיוך שעלה על פניהם של מי שכבר אינם חושדים באופן אוטומטי במעשיו של "שלטון הכיבוש הציוני", תמונות המרואיינים גלויות ללא הצורך בהסתרתם ועיוות קולם, הן לא פחות מפריצת דרך ממשית המעידה כאלף עדים על הנמכת גובה מחסומי האיבה. ההערכה לה זוכה משה ליאון בקרב תושבי מזרח ירושלים, שינוי הטונציה, הנכונות לקיים שיח כלשהוא, גם אם מדובר בפינוי אשפה, הוא פתח לתקווה, הזדמנות לתיקון היסטורי לא פחות. מנגד, מתגברים הקולות בקרב חלק מתושבי העיר היהודים אשר אינם רואים עין בעין את עשייתו לרווחת תושביה הערבים של ירושלים. ההתקפות על משה ליאון התגברו כשהודיע כי כמו לתושבי העיר היהודים שחגגו לא מכבר יום עצמאות, ל"ג בעומר ויום ירושלים, יצוין סיום צום רמדאן במופע רחפנים בשמי מזרח העיר. משה ליאון מנסה לחבר בין מזרח ומערב, מנסה להיות גשר על מים סוערים. במזרח ירושלים שיתפו פעולה באופן מלא עם פיקוד העורף בעת מגיפת הקורונה, ובחמאס ובפתח התקוממו על הנורמליזציה עם "הכובש הציוני", הקצוות תמיד אינם שבעי רצון. משה ליאון מאמין בדרכו לחבר, ממשיך בדרך אותה סלל, במעשים, לא בדיבורים, בניגוד לחלק מקודמיו.
|
|
הכותב הינו מחנך, משורר, סופר ופובליציסט.
|
|
תאריך:
|
22/06/2020
|
|
|
עודכן:
|
22/06/2020
|
|
עמנואל בן-סבו
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
Haim 3333
|
23/06/20 20:00
|
|
2
|
|
ירושלמית
|
23/06/20 21:31
|
|
|
|
במבה
|
24/06/20 06:58
|
|
ראשית ברצוני להתנצל בפני פרופסור לס. בפעמים הבודדות שבהן צפיתי בו בטלוויזיה, טעיתי לחשוב שמדובר באדם תימהוני, רודף פרסום, אובססיבי ומנותק מהמציאות, אולם אחרי שקראתי את הדוח של "מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה", שהתפרסם שלשום, אני חוזר בי. פרופסור לס הוא כיום הקול השפוי והשקול ביותר בקרב בכירי משרד הבריאות לדורותיהם.
|
|
|
כשדוד בן-גוריון החליט באחת להכריז ב-1948 על הקמת מדינת ישראל, הוא לא ביקש רשות מ"השכנים" (אלה שכבר החלו להתקיף את מהמדינה שבדרך, במטרה לחסלה). גם לא את הסכמת עמי העולם. הוא קם ועשה מעשה. ורק הודות ליכולתו להחליט מה טוב לעם, ולהבין את מהות הרגע ההיסטורי, כשהצהרת בלפור והסכם "סייקס-פיקו" של הצרפתים והאנגלים אישרו את זכות העם היהודי למדינה בשטח מהירדן עד הים - רק עוז רוחו, ואי התחשבותו בדעת חלק מחברי מועצת המדינה הזמנית, שהתנגדו להחלטה. בזכותו יש לנו מדינה.
|
|
|
כשני מיליון חללים וחצי, אלפי פצועים ונכים (כולל אזרחים) ואלפי שבויי מלחמה גרמה מלחמת קוריאה, שנמשכה שלוש שנים, חודש ויומיים, מסוף יוני 1950. הישגיה, למרות כל המאמצים וכל התחבולות, נותר הגבול בין שתי הקוריאות על-כנו: קו הרוחב 38, שמחלק את חצי-האי לשניים, צפון קומוניסטי ודרום דמוקרטי לכאורה אז. בנוסף, זכו קוריאה הצפונית, קוריאה הדרומית וסין הלאומנית (אז - פורמוזה; כיום - טאיוואן) להכרה על-ידי המעצמה, שחסו בצלן.
|
|
|
תאריך המזל: בערך בין 22.6 ועד 22.7
|
|
|
בתקופת מלחמת השחרור שכן באזור גן יבנה בסיס אימונים וקליטה למתגייסים חדשים לחטיבת גבעתי. בתחילת ינואר 1948 הגיעה למקום להתגייסות ולהתארגנות מחלקת מגויסים בני ראשון לציון. היו אלה צעירים בני 22-16 שחלקם הגדול הכיר זה את זה. הם למדו יחדיו באותם בתי ספר בעיר, היו באותה תנועת נוער והתגייסו למעשה כמחלקה שלמה של בני ראשון לציון.
|
|
|
|