הגיעה השעה לקריאת תגר עממית

האם אנחנו חיים בימי פומפיי האחרונים? לא רואים את האסון המתרחש ומתקרב לפתחנו? אני מאמינה כי עדיין אפשר לשנות כיוון ולהסיט את הגלגל החלוד אחורה. לשמנו היטב, לבחון את הצרכים ההולמים את החיים שבהם ההנהגה והעומד בראשה מדי יום משנים את ההוראות וההנחיות המונחתות עלינו. מלעיטים את הציבור באמת מתעתעת הרחוקה לחלוטין מהמציאות בה מוצאים עצמם מאות אלפי תושבים שאיבדו את קורת הגג ואת מטה לחמם. רבבות עסקים גדולים, בינוניים וקטנים קורסים וחלקם הגדול לא יצליחו לשקמם.

יש בקרבנו חברי וחברות כנסת הגונים, מנוסים וישרים שצו המצפון ואמונתם בישראל ובתושביה קודמים להנאות השלטון הזמניים. יש חברי וחברות כנסת לשעבר, שפרשו וצו השעה להזעיקם לחזור להגה הכנסת והשלטון. יש מאגר גדול של תושבות ותושבי המדינה היכולים להתמודד לכנסת הבאה. אשר קצה נפשם בסיאוב שלשם הידרדרו אנשים שהצטרפו למפלגת השלטון שהעומד בראשה ועסקניו היהירים.

נשים וגברים רעבים לא ישבו בשקט. הם יפילו כל משטר. גם קיסרים שחשבו שהשלטון שלהם ושל בניהם לנצח, גילו כי האזרחים חזקים מהם. שהתגר האמיתי הוא אי-ההשלמה והיציאה לרחובות להביע את המחאה. גילו שהקפיטליזם החזירי, שפרס המנוח דיבר עליו, מסואב הרבה יותר מאשר ניתן היה לשער.

רבבות ישראלים וישראליות עולים על הבריקדות וימשיכו לעשות זאת. זהו צו השעה. אי-אפשר לצאת מהצבא לאחר שרות חובה או שרות קבע ולגלות, כמו בוגרי המכללות, שאין מקומות תעסוקה במדינה. כי מאות אלפי א/נשים שעבדו הם מחוסרי ומשוללי עבודה. שרבבות עסקים קטנים, בינוניים וגדולים, קרסו ורק חלקם הקטן יחזרו לפעילות כבעבר.

השאלה האמיתית

גם יגלו שבתקופה זו שאחרי שתחלוף הקורונה, לא ניתן להגר לארצות הברית כי שם המצב חמור פי כמה. בעלי משפחות, מתבוננים בילדיהם בשעה זו ושואלים עצמם: מאפוא אשלם את המשכנתה בחודש הבא? איך אממן את נעלי ובגדי ילדי הקטנים הזקוקים לבגדים חדשים כל הזמן? מאפוא יגיע הכסף לאוכל לתינוקות ולילדים הגדלים הזקוקים למזון בריא ובסיסי? האם רעייתי תוכל לצאת לעבודה כמורה, אחות, רופאה, פקידה, זבנית או לבורנטית? מי יטפל בתינוק שתשאיר בבית כאשר לא נוכל לממן פעוטון וגן לילדים עד גיל שלוש?

האם אוכל למלא טנק דלק כדי לחפש עבודה? לשלם ביטוח או תיקון רכב השנה? האם אוכל לשלם חשבונות חשמל וארנונה וועד בית וועד כיתה לילדי הלומדים בבית ספר? וספרים ומחברות, ותיקים חדשים וקלמרים? כל אותן הוצאות מרובות וקטנות המצטרפות להרבה אלפי שקלים. על חופשות בארץ ובחו"ל כאשר ייפתחו השמים לתיירות לאחר הקורונה, אין על מה לחלום בשנים הקרובות. השאלה הפשוטה והאמיתית היא איך תשרודנה אותן משפחות.

וטרם התייחסתי למשפחות חד-הוריות שבראשן עומדת אישה המגדלת ילדיה לבד או עם בן זוג לשעבר במשמורת משותפת. כיצד תנהג אותה משפחה כאשר אחד מההורים לא יעבוד? או שניהם יימצאו במצוקה זו? האם מישהו חושב על הזנה בית ספרית לכל הילדים בישראל לבל יסבלו מרעב בשנת הלימודים הבאה?

הלחץ הולך וגובר. כיום כל אחד מחשב את יכולותיו הכלכליים. בודקים האם ניתן לפדות את החסכונות בבנקים. והזעם הציבורי הולך וגובר מיום ליום, משעה לשעה. והדרך שהמשטרה מתמודדת עמה רק ממשיכה ללבות את אותה תחושת הזעם והתיסכול הגדולה.

יש צורך אמיתי להתארגן לקראת הבחירות הבאות שראש ממשלתנו ירום הודו, יחליט להנחית עלינו ברגע שיהיה לו נוח או נחוץ. אבל אנו, ציבור הבוחרים חייבים להתכונן כיום, או אפילו אתמול, לבחירות הממשמשות ובאות. הדמוקרטיה הישראלית במתכונת הקודמת קרסה. אנו כולנו חייבים לשקמה עם הנהגה חדשה ולהחליף את רוב היושבים בבניין הכנסת.