|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
יהויקים מלך יהודה ונתניהו ראש ממשלת ישראל
|
חז"ל מתארים בגמרא במסכת מועד קטן דף כ"ו את הדיאלוג שהתנהל בין ברכיהו בן נריה למלך יהויקים ושריו - שיח עקר שמביע את תגובתו הצינית של המלך יהויקים לאירועי החורבן והגלות באומרו: "אני המלך"
|
ביום המיוחד הזה יום תשעה באב חשבתי לנכון לחזור להיסטוריה של עם ישראל בתקופת בית ראשון וחורבן בית המקדש. לראות האם למדנו משהו מההיסטוריה, שהרי מוזהרים אנו כי לפרקים "ההיסטוריה חוזרת על עצמה". כמה מפתיע להיווכח שאשר אירע אז עם העם תחת המלך יהויקים חוזר היום ומאיים על ישראל תחת שלטונו של "המלך" נתניהו. עומד אז הנביא ירמיהו בפני יהויקים ומזהירו שמעשיו ודרכיו יביאו אסון וחורבן על העם, על ירושלים וגם לחורבן בית המקדש.
ירמיהו פרק כ"ו: "וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה אָמַר יְהוָה: אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ, אֵלַי, לָלֶכֶת בְּתוֹרָתִי, אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם. ו וְנָתַתִּי אֶת-הַבַּיִת הַזֶּה, כְּשִׁלֹה (שכבר חרבה); וְאֶת-הָעִיר הזאתה (הַזֹּאת) אֶתֵּן לִקְלָלָה, לְכֹל גּוֹיֵ הָאָרֶץ. ז וַיִּשְׁמְעוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים, וְכָל-הָעָם, אֶת-יִרְמְיָהוּ, מְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּבֵית יְהוָה וַיִּתְפְּשׂוּ אֹתוֹ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים, וְכָל-הָעָם לֵאמֹר--מוֹת תָּמוּת. ט מַדּוּעַ נִבֵּיתָ בְשֵׁם-יְהוָה לֵאמֹר, כְּשִׁלוֹ יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה, וְהָעִיר הַזֹּאת תֶּחֱרַב, מֵאֵין יוֹשֵׁב וַיֹּאמְרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים, אֶל-הַשָּׂרִים, וְאֶל-כָּל-הָעָם, לֵאמֹר: מִשְׁפַּט-מָוֶת, לָאִישׁ הַזֶּה, כִּי נִבָּא אֶל-הָעִיר הַזֹּאת, כַּאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם בְּאָזְנֵיכֶם יב וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל-כָּל-הַשָּׂרִים, וְאֶל-כָּל-הָעָם לֵאמֹר: יְהוָה שְׁלָחַנִי, לְהִנָּבֵא". (מה אתם רוצים ממני אני רק השליח למה אתם מבקשים להרגני?).
המלך יהויקים שמע, ויוצא לנפוש בארמון החורף (באזור ברמת רחל של היום - "קיסריה"), ברכיהו בן נריה התייצב בפניו ובפני ושריו בארמון כדי להוכיחם ולהקריא בפניהם את מגילת איכה של ירמיהו אודות חורבן ירושלים, חורבן בית המקדש וגלות העם.
תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף כ"ו
חז"ל מתארים בגמרא במסכת מועד קטן דף כ"ו את הדיאלוג שהתנהל בין ברכיהו בן נריה למלך יהויקים ושריו - שיח עקר שמביע את תגובתו הצינית של המלך יהויקים לאירועי החורבן והגלות באומרו: "אני המלך". לא משנה ולא מעניין מה יקרה לעם, או לירושלים, לכל ערי ישראל ואף לבית המקדש העיקר: "אני המלך": ציטוט ממסכת מועד קטן דף כ"ו:
"אמרו ליה ליהויקים כתב ירמיה ספר קינות אמר להו מה כתיב ביה, איכה ישבה בדד אמר להו אנא מלכא א"ל בכה תבכה בלילה אנא מלכא גלתה יהודה מעוני אנא מלכא דרכי ציון אבלות אנא מלכא היו צריה לראש אמר להו מאן אמרה"?
כמה מדאיג ומצמרר לראות את ההיסטוריה מאיימת לחזור, להכות ולפגוע בנו, מאותן סיבות של אז - הנהגה אטומה ומנותקת מהעם שלא ערה למציאות. ראש ממשלה שחושב רק כיצד יבטיח את המשך אחיזתו בכיסא בהכריזו מעל כל במה "אני ואני המלך", ראש ממשלה שכופה מרותו על משרתיו/עבדיו שיכורי השררה. מאמץ בלתי פוסק של נבחרי שליחיו ("הרביעיה") לזעוק חמס, להשתיק את התקשורת ולהרוג את "השליחים".
ממשיכים לסמא את עינו של העם (לפחות מחציתו) לראות מציאות מדומה, כאילו שאין מחר, אין אמת ואין חשבון.
|
| תאריך:
|
02/08/2020
|
|
|
עודכן:
|
02/08/2020
|
|
יוסי אוחיון
|
|
יהויקים מלך יהודה ונתניהו ראש ממשלת ישראל
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
באום
|
2/08/20 10:17
|
|
|
|
|
|
רבקה שפק ליסק
|
2/08/20 14:21
|
|
|
|
|
|
באום
|
2/08/20 19:04
|
|
|
|
|
|
רבקה שפק ליסק
|
3/08/20 07:59
|
|
|
|
|
|
באום
|
3/08/20 15:41
|
|
בשבת הקרובה, שבת נחמו, לפני מאה שנה בדיוק, 1920, נשמעו פעמי משיח בשמי התכלת העזה של ירושלים. משק כנפי ההיסטוריה. ירושלים כולה בכתה מהתרגשות, כאשר הנציב העליון הראשון ליהודה, סיר הרברט סמואל, קרא את הפטרת נחמו בבית הכנסת החורבה בעיר העתיקה: "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי, יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם". וכאשר בירך בקול רוטט מהתרגשות את ברכת "רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ... בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ" - לא נשארה עין אחת יבשה!
|
|
|
|
|
מדי שנה בשבת הראשונה אחרי צום תשעה באב, אנחנו קוראים את פרשת "ואתחנן", הנפתחת בספר "דברים" פרק ג', פסוק כ"ג. השבת שלאחר תשעה באב נקראת "שבת נחמו", בה אנחנו קוראים הפטרה מספר ישעיהו פרק מ', הנפתחת במילים ""נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם". הפטרת השבוע פותחת רצף חדש של הפטרות נחמה. אחרי שבשבוע שעבר סיימנו קריאת הפטרה שלישית משלוש הפטרות על פורעניות, שליוו אותנו מי"ז בתמוז עד ט' באב, אנחנו פותחים בשבע הפטרות נחמה, שילוו אותנו בשמחה לאחר ט' באב לתוך חודש אלול ולחודש תשרי בתחילת השנה הבאה עלינו לטובה. אני חושש לשמחה, כשמפגינים במדינת ישראל הדמוקרטית נדקרו בבקבוקי זכוכית שבורים, הוכו באגרופים ובאלות, רוססו בגז פלפל. כמה מפגינים נחתכו בצווארם ונזקקו לתפרים בעורפם. מתלהמי עם עמורה מנופפים בדגלי ישראל קוראים למפגינים ברחוב בלפור "זונות, בוגדים, עוכרי ישראל...".
|
|
|
|
|
לפני שנים, בהיותי בשליחות מודיעינית באיטליה, ניצלתי יום חופשי על-מנת לסייר בעתיקות רומא. אחרי הביקור בקולוסאום באתי לשער טיטוס. עמדתי מולו דקות ארוכות, מתבונן במנורה ובדמויות של בני עמי הכפופים, המושפלים, המנוצחים בידי האימפריה הרומית. השמש יקדה, ודמעות עלו בעיני. כנראה משמים רצו, והיו אלו הימים שלפני תשעה באב על-פי הלוח העברי. יהודי חילוני אני, איני צם ביום הזה.
|
|
|
|
|
רבים קוראים את אגדת החורבן על קמצא ובר קמצא ונתלים בה להצדקת טענותיהם בדבר סכנות שנאת החינם. אך מי שקורא אותה לעומק יכול לראות שלמרות שהאגדה הזאת אכן נוגעת בשנאת חינם ובכמה שהיא נוראית, היא עוסקת בכלל בדבר אחר: בביקורת של חז"ל על ההנהגה של אותם ימים ובחוסר היכולת שלה לקבל החלטות מבלי להתחשב בדעת הקהל.
|
|
|
|
|
ישראל משופעת בימי זיכרון 1. ההיסטוריה הארוכה של העם היהודי ותלאותיו, למן הנדודים במדבר ועד להגעה לארץ המובטחת, עבור דרך כיבוש הארץ ההתיישבות והקוממיות בה, החורבן הראשון - שיבה לקוממיות והחורבן השני דרך גלות בת 2000 שנה והחזרה בהנהגת התנועה הציונית - מציבים בנתיב הלאומי-היסטורי שני סוגים של ימי זיכרון. ימי זיכרון של חורבן - נפילת הבית הראשון והשני, התעמרות קיצונית חוזרת עד לממדי שואת אירופה, וימי זיכרון של תקומה, מהם עתיקים דוגמת "יום הזיכרון לרצח גדליהו בן אחיקם", 2 ומהם מאוחרים יותר כ"יום הזיכרון לרצח רה"מ יצחק רבין". 3 ימי זיכרון של חורבן ותקומה חשובים בעיני באותה מידה בשל הלקח המגולם בהם ועל כן ראוי לציינם כחלק מהזיכרון הלאומי הקולקטיבי שלנו.
|
|
|
|
|
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
