נבל ברשות התורה

הפיצוץ בבירות הוא דבר מזעזע, מלא מסתורין ומי יודע מה תהיינה השלכותיו. האם זה היה הפעם מצב קטסטרופאלי שלבנון לא ידעה עד היום או שזהו המשך לחייה של מדינת הטלאים שהצרפתים בנו בטרם עזבו את המזרח התיכון? אבל בטוח שכולנו לא שמחנו ולא נשמח על נפיחת חיי אדם והרס שנגרמו ממש לא הרחק מאיתנו, ומי יודע מי יהיה הבא בתואר על-פי עונשו, חס ושלום, משמים. אבל היה אחד שבכול זאת רקד על דם החללים התמימים שקיפחו את נפשם, או במקרה "הטוב יותר" הם "רק" נפצעו בין קל לאנוש ו/או שאיבדו את רכושם ומשפחתם. לאיש הזה קוראים משה זלמן פייגלין והוא היה פעם ח"כ מטעם הליכוד עד שגם שם הבינו שיש לתת לו בעיטה בישבן הפוליטי שלו ולשלוח אותו רחוק מספסלי הפרלמנט הישראלי, ובוודאי שלא יהיה יותר מתהדר במדי הכחול-לבן של הליכוד.

שימוש רצחני בתורת ה' התמימה

מר פייגלין עשה ביום הפיצוץ, את מה שהפשט מגדיר: ריקוד על הדם. הוא לא התבייש להצהיר בגלוי שהוא שמח על הפיצוץ הזה, כולל מותם של החפים מפשע שלא היה להם שום קשר, אפילו קונספיראטיבי, לפיצוץ. והכול הוא עשה בשם "מקורות דתיים יהודים", ועם כיפה סרוגה קלה על ראשו. זהו מה שחז"ל קראו: "נבל ברשות התורה". זהו רשע המנצל פרצות בתורה כדי לפעול בדיוק הפוך כנגד ערכיה. פייגלין הוא התגלמות של אלה, שברובם הם חובשי כיפות סרוגות או "חילוניים מסורתיים", שנזכרים בקב"ה ובכמה דברי תורה המתאימים להם, כאשר מדובר בלאומנות נגד הערבים ובהמשך הכיבוש החילוני-לאומני-שמלאני של הטריטוריות שבשני צידי ה"קו הירוק". לפייגלין זה לא הפריע "להשתדך" פוליטית להזויים מהשמאל ולמחפשי קנביס רק כדי ששוב יכהן כח"כ, דבר שלא עלה לו בדיוק להצליח באופן מעשי.

כשההלכה וגדולי ישראל מורים לא לעלות להר-הבית הרי שהנושא הדתי וההלכתי אינו מעניינו כי הוא נוגד את מאווייו הלאומנים. רונית קלדרון ועוד שורה של ח"כים שמאלנים ואנטי דתיים בעבר ובהווה היו בין אלה שאיתם הוא שיתף פעולה כשהללו היו צריכים אחד כמותו כדי לפרוץ פרצות של חילול שבת במדינה, או לקבוע עוד נהלים רפורמיים לענייני ה"גיור" המפוקפק והלא הילכתי. כשחילולי קברים יהודים ופשיטות ארכיאולוגיות והיסטוריוניות רמסו את היהדות ואת כבוד המתים הרי שהוא שתק (להוציא מקרים שהמעשים הללו היו אולי של ערבים...). ההתבוללות עם הנכרים מפריעה לפייגלין רק כשזה נוגע לצעירים ערבים עם יהודיות אבל כשההתבוללות אוחזת ביהודיות גם עם נכרים אחרים הרי שפיו נאלם ונעלם.

אילו האיש הזה היה באמת נטוע עמוק ביהדות הוא היה יודע כי אין שמחים באמת לאידם של חפים מפשע גם אם הם נכרים, ואפילו אם הם בגדר אויבים, שהרי נאמר במדרש כי הקב"ה תבע את ישראל על שירת הים בטענו כי "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה"?! והרי נאמר ש"בנפול אויבך אל תשמח". וקיימת אמרת חז"ל מהתלמוד כי "אין פורענות באה לעולם אלא בשל ישראל". חז"ל מסבירים את המשפט האחרון בכך שכול פורענות על גויים איננה אלא אזהרה לעם ישראל לפשפש במעשיהם, שהרי הפורענות שבאה על הגויים באה רק משום חטאי ישראל בהנהגת העולם הרוחני עלי תבל, ואם ישראל לא יסיקו מסקנות תורתיות על יחסם לתורת ה' וליראת השמים שלהם הרי שהפורענות הבאה תהיה, חס וחלילה, עליהם נטו. אפשר להביא כאן שרשרת של דוגמאות היסטוריות לאירועים טרגיים על עמי העולם, ושאח"כ - בזמן לא רב, באה פורענות גדולה על עם ישראל בלבד.

די אם אזכיר את מה מה שאירע באירופה ובמזה"ת בימי מלחמת העולם הראשונה, ולימים את האסון שבא על ישראל בימי מלחמת העולם השנייה. ואילו פורענות קשה יותר - כרמז לעם ישראל, היא זו הבאה על יושבי ארץ ישראל, גם אם מדובר בנכרים בלבד. בימים אלה ממש אנו עדים ללימוד פרשיות ספר "דברים" שבהן מוזהר עם ישראל כי כפי שהקב"ה יעלים את שבעת עמי ארץ כנען על מעלליהם ותועבותיהם כך, חס ושלום, יגלו בני ישראל מאדמתם אם רק יתמידו במעט ממעללי הגויים הללו. ואת מה שאירע לנו היסטורית אנו יודעים היטב. אינני יודע אם פייגלין יודע אבל על-פי גבולות ארץ כנען, להתנחלות בני ישראל, הרי שביירות היא חלק מארץ ישראל, שהרי שלמעשה מדן ועד "הר ההר" לא הצליחו גולי מצרים לכבוש את כל הצפון הזה, שכיום נמצא במדינת לבנון, והיה אמור להיות בנחלות שבטי אשר ונפתלי. "הר ההר הצפוני" נמצא מצפון לעיר הלבנונית טריפולי (או בשמה הנוסף טרבלוס), וזו נמצאת מצפון לביירות.

ארץ הלבנון היא חלק מארץ הקודש שממערב לירדן, והיא קדושה בקדושת הארץ יותר מעבר הירדן המזרחי ומשטחי סוריה של אזורי הגלעד הדרומי, הטראכון, הבשן ורמת הגולן של היום. אבל מה לי ולכול הדרש, הסוד, הרמז ואפילו הפשט הזה כשאת פייגלין - האפוטרופוס של תומכי הקנביס, מעניין בתורת ישראל רק מה שאפשר להפיק ממנו לאומנות, גזענות ורוע אנושי, וגם זאת במחיר עיוות היהדות והוצאת דברי תורה מהקשרם. גם ח"כ בצלאל סמוטרי'ץ הגיב פוליטית אחרת ממה שרוב הציבור בישראל הגיב, באשר לעזרה לטובת הסיוע ההומניטרי הישראלי ללבנון, אבל סמוטרי'ץ - יהודי באמת דתי ועקבי, דיבר בלבד רק על כך שישראל איננה מחויבת לתת סיוע הומניטרי למדינת אויב, שנותנת טריטוריית פעילות ל"חיזבאללה". אפשר בהחלט להתווכח עם הדעה הזו אבל סמוטרי'ץ לא שמח לאידם של נשים, ילדים, קשישים וסתם אומללים שמתו ונפצעו מהפיצוץ הזה. זה הבדל בין דעה פוליטית להשקפה ערפדית.

אילו היה במצרים לא היה נגאל

אילו משה זלמן פייגלין היה נולד כנכרי בימי מלחמת העולם השנייה הוא בוודאי שלא היה נמנה על "חסידי אומות העולם" שהצילו יהודים, וסגנונו העכשווי דווקא מזכיר בצמרמורת כאלה שהיו נוהגים ביהודים הפוך ממה ש"חסידי אומות העולם" נהגו בהם.