לא צריך להחריג את ההייטק צריך לתת לו להניע את המשק

כמה שעות לפני שמדינת ישראל נכנסת לעוצר כללי, שני בחצי שנה, בעקבות הזינוק בתחלואה בקורונה, דנים בכנסת על הכנסת שינויים בתקנות החירום של הממשלה על-מנת להחריג את ענף ההייטק ובכלל זה מפעלי ייצור כמו אינטל, מלנוקס, ועוד.

ראשי התעשיינים מקיימים ב-48 שעות אחרונות מאבק עיקש כדי לשכנע את חברי הכנסת והשרים לאפשר ל-70 אלף עובדי ההייטק, להמשיך לעבוד בהתאם למיתווה התו הסגול שהוכן עבורם בסגר הראשון. המדובר בחברות ההייטק היצרניות כמו אינטל, מלנוקס, אינבידיה ועוד שורה ארוכה של מפעלי אלקטרוניקה, הייטק, אלביט, תעשיה אוירית, רפאל ועוד. כל אלו היו אמורים להיות מושבתים החל ממחר, ללא המאבק והלחץ של התעשיינים. נכון לכתיבת שורות אלו טרם ברור האם כל ההייטק יוחרג, ואיזה חלקים. יודגש כי מראש דרישת התעשיינים היא לגבי אותם מפעלים יצרניים, כי יש חלקים בתוך הענף, כולל חברות בינלאומיות ששלחו את עובדיהן לעבוד מהבית כבר מהסגר הראשון. בפועל למעלה מ-90 אחוז מההכנסות מייצוא ההייטק, באות מאותם חברות גדולות וותיקות שמייצרות, משקיעות ומוכרות. הפסקת הפעילות הייתה עבורם מכת מוות.

הדאגה של ראשי הענף והלחץ שלהם על הממשלה הם לכשעצמם דבר חריג שוותיקי הענף לא זוכרים כמותו. במשך כל השנים הייתה הסכמה בקרב ראשי החברות: אנחנו לא רוצים כלום מהממשלה, רק אל תפריעו לנו. אבל משבר הקורונה והסגר השני ברציפות, שהממשלה מחליטה עליו בבת אחת, מסיבות בריאותיות, עלול לגרום נזק בלתי הפיך לא רק לחברות עצמן אלא למשק הישראלי. ההיי-טק, ובעיקר מפעלי הייצור, מהווים רבע מכלל הכנסות מייצוא של מדינת ישראל. האקו סיסטם שלהם מפרנס עשרות אלפי עסקים ומשפחות שהן חלק משרשרת האספקה של מגזר זה. תשאלו את השליחים של תן ביס וולט, לכו לבקר באזורי התעשיה בהרצליה, רעננה ותשאלו את כל העסקים מסביב עד כמה הפגיעה בהם בקשה בגלל המעבר לעבודה מהבית ופיטורי עובדים. גם עובד הייטק ששכרו גבוה בהרבה מהשכר הממוצע במשק, עומד בתור ללשכת העבודה כמו כולם.

יש לזכור שההיי-טק לא עומד בפני עצמו. הוא מניע שורה של מגזרים ויש מעבר לזה. ההיי-טק הוא הפנים של המדינה כלפי העולם. החדשנות הישראלית היא השגרירה הכי טובה שיש לישראל במדינות רבות שאינן אוהבות אותנו מבחינה מדינית אבל מצדיעות לנו בכל מה שקשור להון האנושי. מדינות אלו לא אוהבות לעשות עסקים עם מדינות שמכניסות לעוצר תשעה מיליון אזרחים. גם המשקיעים לא ממש מתלהבים לסכן את כספם בכלכלה לא יציבה שיש לה מיליון מחוסרי עבודה.

גם במדינות אחרות יש תחלואה גבוהה, הולכת ועולה, וגם בהן הולכים לסגרים או לפחות להגבלות חמורות יותר. אבל עד לרגע זה לא שמענו על מדינה נאורה כלשהי שסוגרת את כל מפעלי ההיי-טק שלה, גם אם לתקופה קצרה ומוגבלת. אפילו בסין לא עשו זאת לחלוטין, הגם שהמדינה הייתה בעוצר מוחלט, והחברות הטכנולוגיות שם חזרו לעבודה סדירה הרבה לפני מגזרים אחרים.

ולכן, מן הראוי שההיי-טק על כל מרכיביו יכלל בין אותם מפעלים חיוניים, כי זהו הקטר של המשק, שהיום יותר מתמיד הוא היחיד שיכול לסייע להיחלץ מהמגיפה הכלכלית, שתישאר פה הרבה אחרי שימצא פתרון למגיפה הבריאותית.

למשל אינטל, שכבר הודיעה לעובדים שהעבודה מהבית תימשך עד סוף יוני 2021, בעולם ובארץ. אבל הם לא מייצגים את כלל הענף. לאינטל למשל, שמעסיקה בארץ כ-14 אלף עובדים, יש כ-15,00 עובדים במפעלי הייצור בקריית גת. שם מייצרים את השבבים שהחברה מפתחת ומוכרת בחו"ל. המפעל הזה, שנחשב לאחד מקווי הייצור החשובים ביותר של אינטל בעולם, לא מפסיק את פעילותו מאז הקמתו, כולל ביום כיפור. מלחמות, משברים, אסונות, טרור הקאסמים מעזה, לא הרתיע את 1,500 העובדים המועסקים שם, שחלקם מגיעים מהפריפריה. באחד מסבבי הלחימה בעזה, ביקר בארץ אחד מראשי אינטל. הוא היה מודאג לגב ההשפעה על פעילות המפעל.

ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, לקח אותו לסיור בקריית גת והראה לו שהפעילות נמשכת כרגיל. האורח לא האמין גם לשקט והשלווה שהיו מסביב. ההמשכיות בכל מצב הם אחד מסמלי ההצלחה של ההייטק בישראל. לא מפסיקים לרגע, ממשיכים בכל מצב כדי לעמוד בהתחייבוות ולספק ללקוחות מעבר לים את המוצרים. הפגיעה בענף ההייטק, שאמנם קטנה יחסית למגזרים אחרים, היא במפעלים כמו אינטל, מפעלי אלקטרוניקה ורכיבים דיגטליים. אלו הם מפעלי ההייטק שלא מוכרים למרבית הציבור, מאחר שהסטארט אפים והאקזיטים תופסים את הכותרות.