מדוע איש לא עוצר את התאונות באתרי הבנייה

אישית אינני חסיד של תאוריות קונספירציה למיניהן, אולם עדיין לפלא בעיני כיצד כל נושא התאונות באתרי בנייה מככב כמעט מדי יום ביומו באמצעי התקשורת, החל מעוד פועל נפל אל מותו וכלה במספר פצועים ונכים, כשבפועל שום דבר מהותי לא השתנה בנושא זה במהלך השנה האחרונה ובכלל.

העובדה שבמהלך השנתיים האחרונים נהרגו כ-100 פועלים בקירוב, עוד מאות רבות נפצעו קשה ונותרו נכים לכל ימי חייהם ועוד אלפים נפצעו קל או בינוני, חולפת מעל פנינו דוגמת תאונות הדרכים. אולם, וזה אולם גדול, נושא המלחמה בתאונות הדרכים, הפך זה מכבר לאג'נדה לאומית שהממשלה, הרשות הלאומי לבטיחות בדרכים והרשויות המקומיות משקיעות בה סכומי עתק.

ותאונות באתרי בנייה? יוק! הכלבים נובחים והשיירה עוברת. האם זה משום שמדובר לאו-דווקא במלח הארץ, באצולת ההייטק והאקדמיה, אלא, מה לעשות, בפועלים קשי יום שאינם משויכים דווקא אל האליטות ואין להם לובי חזק? אני מקווה מאוד שלא זו הסיבה לשתיקה המתמשכת.

עם זאת, בל נשכח, כי מעבר לפגיעה היומיומית המתמשכת בעובדים באתרי הבנייה, אנחנו, כלל אזרחי ישראל, נפגעים לא פחות כתוצאה מכך.

ראשית, כל אותם רבבות רבות הקשורים לשרשרת הפיקוד של ענף הבנייה, החל מהיזמים והקבלנים, דרך האדריכלים, המתכננים, השרטטים, החשמלאים, השרברבים, ועד ספקי האביזרים הסניטרים והמטבחים, כולם גם יחד נפגעים, זאת משום שכל תאונה ותאונה, אם לא ידעתם, כרוכה באחריות פלילית(!) ישירה לכל מי שמעורב, במישרין ובעקיפין, לאותו אתר בנייה בו אירעה תאונה.

שנית, במיוחד נפגעים כמובן אותם יזמים וקבלנים שבמקרה הטוב העבודות באתר הבנייה שלהם מתעכבות בימים, בשבועות, לעיתים אף בחודשים, ובמקרה הפחות טוב, ננקטים כנגדם סנקציות חמורות ביותר, הן משפטיות והן על-ידי הבנקים המלווים שמסמנים את אותה חברה שבאתר שלה אירעה תאונה, ב"כרטיס אדום", אחת שצריך לחשוב פעמיים אם להעניק לה מימון.

שלישית, נפגעים כל אזרחי ישראל, שכתוצאה מאותן תאונות, נהנים מהרבה פחות יחידות דיור על המדף מדי שנה. לדוגמה, נתונים שפורסמו לאחרונה על-ידי הלמ"ס והאומר, מצביעים בבירור על כך שהתאונות מהוות פקטור משמעותי ביותר בכך שמשך ממוצע של פרויקט במדינת ישראל אורך יותר מ-30 חודשים, זאת לעומת כ-27 לפני 5 שנים בלבד, וברור כי העלייה ב-15-10 אחוזים במשך גמר פרויקטים משפיעה באופן דרמטי על כמות ההיצע בשוק הדיור.

רביעית, כמובן שכלכלת ישראל נפגעת קשות כתוצאה מכל הגורמים שהוזכרו לעיל, זאת מכיוון שענף נדל"ן מיושן, לא טכנולוגי ולא יעיל בעליל, עוצר משמעותית את הצמיחה במשק הישראלי, שלא לדבר על ההשלכות התדמיתיות של ענף מקרטע דוגמת הנדל"ן על המשק הישראלי, ובמיוחד כשהפיגומים המיושנים ממשיכים להתנדנד ואלפי אתרי הבנייה בכל רחבי הארץ ריקים מפקחים של משרד העבודה.

אני סבור, לכן, שרק קמפיין שיחדיר את עוצמת הפגיעה במשק הישראלי בכלל ובענף הנדל"ן בפרט כתוצאה מהעדר בטיחות באלפי אתרי בנייה רחבי המדינה, הוא זה שיתניע את המהלך שיגרום הן למשרד העבודה והן למכון התקנים להתעורר סוף-סוף מתרדמתם ולהכניס, לאלתר, את הפיגומים החדשים ואת התקנות המחמירות עם הפיקוח ההדוק בכל אתר ואתר. חומר למחשבה למקבלי ההחלטות!