יעקב הוא אח תאום לעשו. בלידתו ידו אוחזת בעקבו של אחיו התאום עשו. על עשו יש לנו פרטים, כמו: "אַדְמוֹנִי כֻּלּוּ כַּאֲדֶרֶת שֵׁעָר" ועל יעקב אנחנו יודעים רק שידו אוחזת בעקבו של אחיו. סממן של שלמות מאפיין את עשו, שנולד בסימן של בכורה. עשו הוא הבן האהוב על אביו יצחק. בעוד עשו הוא אהוב נפשו של אביו, יעקב הוא אהוב נפשה של האם, רבקה. יעקב הוא בנה "הַקָּטָן, הַתָּם הַיּוֹשֵׁב אֳהָלִים".

אנחנו פוגשים בפרשת השבוע קרע עמוק בין יעקב, אב לעם ישראל, ובין אחיו, אב לעם האדומי. השסע מלווה באיבה, המחייבת את יעקב לברוח מהארץ לאחר שגנב את בכורתו של עשו בדרכי מרמה לאביו העיוור - לאחר ששיקר לאבא העיוור.

יעקב, שהוא אחד מאבות האומה היהודית, מעד בעלותו על שרטון השקר. ואולי זה השרטון הפוגעני ביותר בערכי ארון הספרים היהודי ובוודאי שבערכי המוסר האנושיים, כשילד משקר לאביו, במיוחד שהאב הוא אדם עיוור, במיוחד שמנצלים את עיוורונו כדי לקבל תמורה הנרכשת בשקר.

טרם עלות יעקב על שרטון השקר אנחנו מתוודעים למערכת חיים אנושיים, כשלאביו יש העדפות שונות מאשר יש לרעייתו. את מה או מי שהרעייה אוהבת, אבא פחות אוהב, וכל אהבתו נתונה למי שרעייתו אינה אוהבת. ומכאן מתפרצות איבות ומתחים קשים ומייגעים בתוך המשפחה, הגם שזו משפחת יצחק, בנו של אברהם אבי האומה, כואב לקרוא על יעקב, אחד משלושת אבות האומה, המשקר לאבא עיוור ולאחר מכן בניו ישקרו לו ולא יספרו לו את האמת הכאובה, שהם מכרו לנוודים ישמעאלים, הסוחרים בבני אדם, את הבן האהוב עליו - את יוסף, שהאחים אינם מחבבים אותו ואף מגלים כלפיו שנאה.

אנחנו מתוודעים פה לשקר הרודף את חייו של יעקב. יעקב שיקר רק פעם אחת לאבא עיוור - השקר הזה גורם ליעקב שבתחנות רבות בחייו ישקרו לו והשקר יביא אותו על סף שאול. הוא יסבול מאיבת עשו, שהשקר גרם לו לאבד בכורה. בשובו לארץ כנען לאחר שהות ממושכת במרחבים שמחוץ לארץ, אנו עדים לחששות האימה שלו. במהלך חייו בניו ישקרו לו, שקר שממוטט את חייו.

אני לוקח מהפרשה הזו את הקריאה, הֱיוּ אנשי אמת - השקר ממית אסון בחיי אדם. השקר העמיד את אחד מאבות האומה במפגשים כאובים עם היד הגרומה של האימה.