|
30 באושים [צילום: חיים צח/פלאש 90]
|
|
|
|
|
בואו נביט על ההחלטה האחרונה של בית המשפט בתיק 4000, תיק השוחד לכאורה של נתניהו. בית המשפט החליט כי נפלו פגמים רבים בכתב באישום, משני טעמים, ולכן על פרקליטות המדינה לתקן את כתב האישום בסעיפים: 18, 22, 23, 24, 25, 27, 28, 28, 29, 31, 32, 32, 34, 35, 39, 43, 48, 69, 70, 71, 72, 77, 78, 79, 88, 89, 91, 91, 93, 93.
יתרה מכך, בית המשפט הורה לתקן סעיפים נוספים, ככל שקיימים, העומדים בשני נימוקי השינוי אותם קבע בית המשפט, במיעוטם של המקרים תראו ברשימה חזרה על אותו סעיף, וזאת מן הטעם הפשוט שהשינויים שדרש בית המשפט נובעים מטעמים שונים.
ומה אנו למדים מהחלטת בית המשפט? על-פי אסכולת המקלים ראש בהחלטה, אנו למדים, כי לכל היותר חלה כאן טעות בתום לב של הפרקליטות, טעות שהיא בתחום שיקול הדעת של התביעה ובית המשפט סבר אחרת, ולכן הנושאים יתוקנו ונדפדף הלאה.
אך ההבנה הנכונה לטעמי היא שונה לחלוטין. כאשר בית המשפט מורה למאשימה, מדינת ישראל, לתקן לפחות 30 תיקונים בכתב האישום נגד ראש הממשלה באשמת שוחד, זה אומר שמישהו זלזל, זה אומר שמישהו קיבל החלטות בחופזה, על-אף השנים שעמדו לרשותו, זה אומר שמישהו החליט להרשיע בכל מחיר ולכן לא הקפיד על הנהלים הבסיסיים של אשמה פלילית.
זה אומר שמערך הביקורת לכאורה של עוד פרקליט ועוד פרקליט שהצטרפו לתזמורת הבצורת הזו, היה בפועל חותמת גומי לאופוריה שאחזה בראשי המערכת בדמיינם שהם תפסו כריש פלילי אך בפועל תפסו לכל היותר דג רקק משמעתי.
ומה תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה בסיפור? האם כללי הבסיס הידועים לשופטים לא ידועים ליועץ? לעוזריו? האם חטא היוהרה אחז גם בהם? האם אינם יודעים מה מותר להכליל בכתב אישום ומה אסור? האם אין הם יודעים את כללי הבסיסי של טענה פלילית וכי טענות אמורפיות או טענות לגבי נגד נאשם על מעשים של צדי ג' הן טענות חלולות וחסרות בסיס? מדוע דורש החוק שהיועץ המשפטי לממשלה יאשר כתב אישום נגד ראש ממשלה אם לא מהטעם הפשוט הזה, הטעם שמטרתו למנוע כאלה ביזיונות מהמדינה, האשמת שוחד נגד ראש הממשלה, עם 30 פגמים לפחות בליבת ההאשמות שבתיק, או במילים אחרות האם גם היועץ המשפטי לממשלה, על שלל עוזריו, היה חותמת גומי בתיק הזה?
ומי זו המדינה העומדת נכלמת אל מול התיק הפלילי הזה, המדינה זה אני, אתה, את. המדינה זה אנחנו, אשר נציגינו בבית המשפט, אלה שאנו משלמים להם את השכר השמן ואת הפנסיות הלא קטנות, הם אלה אשר לאחר שנים של עבודה, בתיק הרגיש ביותר שעסקו בו בשנים האחרונות, הצמיחו לפחות 30 באושים במקום 30 או הרבה פחות ענבים, תוך שהם מחפפים באורח קיצוני את עבודתם, תוך שהם מגיעים עם טענות אמורפיות וחסרות מיקוד לבית המשפט, ובנוסף טוענות נגד הנאשם על מעשים לכאורה של אחרים. מתי נתעורר?