בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
משבר הקורונה הוא הראשון בישראל שאינו נובע ממלחמה אך מאיים על חייהם ושלומם של כלל האזרחים ("משבר אזרחי"). ניהול המשבר התאפיין בליקויים רבים בשל חולשת המערכת השלטונית האזרחית ואי-הבנת אופיו ומלוא סכנותיו וחשף שתי סכנות גדולות: מחיר הרשלנות וחוסר המוכנות לצד התרופפות הסולידריות והמשמעת האזרחית
אנו על סף היחלצות ממשבר הקורונה 1 עם הגעת החיסונים הראשונים לישראל והשלמת ההיערכות לחיסון המוני של האוכלוסייה. לפי שעה נראה שהפעילות הממשלתית בהנהגת ראש הממשלה לרכישת תרופות ממקורות שונים, בכמות שתספיק לחסן את אוכלוסיית ישראל תוך מספר חודשים, הוכתרה בהצלחה. פעולה זו הינה נקודת מפנה בתהליך ארוך וממושך מדי, שנמשך ממרס 2020, ושרובו ככולו רצף של כישלונות בניהול המשבר.
מוקד הכישלונות הינו מחדל האכיפה המתייחס לשורה שלימה של פעולות שניהול נכון ויעיל שלהן עשוי היה להקטין את מספר הנפגעים, שמגיע כיום לכ-3075 מתים, אלפי חולים, ומאות אלפים נדבקים. רבים נותרו עם פגיעות שיוריות, גם מבלי שאושפזו ממש, וגם לאחר שכביכול החלימו. ניהול נכון ויעיל עשוי היה למנוע כליל את הסגרים או לצמצם את משכם או על המשק. נזקם החינוכי של הסגרים על המשק עצום, השלכותיהם הכלכליות והמוראליות חמורות ביותר ואלו ילוו אותנו במשך שנים בטרם נתאושש ותמצא ארוכה למי שאיבדו את מטה לחמם.
אינני מבקש לטעון שניתן היה להימנע כליל מהשפעות שליליות של הנגיף אבל גורס במפורש שניתן היה לצפות ממדינה המכנה עצמה "אומת הסטארט-אפ", שתמזער נזקים באופן יעיל בהרבה. אסור להתעלם מהעובדה שישראל נכנסה למשבר הקורונה אחרי שלוש מערכות בחירות במשך כשנה אחת. בכניסה עמדה על סף מערכה רביעית ובכדי להימנע ממנה, בחרה ב"הרפתקה" פוליטית מוכרת במקומותינו - ממשלת חירום לאומית. עם זאת שגתה שגיאה חמורה כאשר התעלמה מהעובדה שהשותפים לממשלה זו, לא היו מוכנים נפשית לקיים "מינהלת-עם", שלה מטרות משותפות ברורות ונכונות מוחלטת להתמודדות משותפת להשגתן, תוך ויתור על הרוחות הרעות שאיפיינו את מאבקי הבחירות שקדמו להקמתה. במצב זה, אסור היה להקים ממשלת חירום, שאיננה מייצגת דבר מלבד כוונה החלטית של השותפים, לחסום הדדית זה את זה מפני אפשרות לפעולה אפקטיבית בכל אחד מהנושאים הקריטיים לטיפול במשבר. המגיפה והציבור נדחקו לקרן זווית, והאגו והנקמנות הקטנונית כבשו את מרכז זירת הפעולה. בתנאי התחלה אלה, כמעט כל השאר היה בלתי-נמנע. אין ספק שהסגרים הם תוצאה של ציות לקוי של האזרחים להוראות, ואזלת-יד בהפעלת סנקציות כואבות נגד מפיריהן.
בניתוח ראשוני של האירועים, אלה הם תחומי הפעולה העיקריים, שהיו קשורים ישירות לניהול משבר הקורונה ושבהם כשל הניהול הלאומי כשל חרוץ: התארגנות מערכת הבריאות לניהול המשבר הרפואי. התארגנות הממשלה באמצעות קבינט קורונה, שכביכול אמור היה לנהל את הנושא ברמה הממשלתית, במקום הממשלה. הידברות אפקטיבית עם הציבור - הסברה ולצידה פרסום הנחיות פעולה ברורות ומוסמכות.
אכיפת הוראות הביצוע של החוק, הכנסת והממשלה ושמירת הסדר הציבורי. תפעול או השבתת המשק לפי צורכי המאבק במגיפה. הפעלה מיטבית של מערכת החינוך לצימצום נזקי הלימוד מצד אחד ומניעת ה היעדרות ההורים ממקומות העבודה. דאגה לאוכלוסיות חלשות, מוגבלות ביכולתן או מבודדות מהחברה. תאום הפעולות בין המוקד הלאומי לפריפריה המוניציפלית האזרחית. העמדת הסדרי סיוע פיננסיים לציבור - מענקים, הלוואות, פריסת חובות, גישה לבנקים ועוד. נהלי היציאה והכניסה לישראל של אזרחים ותיירים תוך מיזעור התפשטות המגיפה המיובאת מחו"ל. ריסון מבול הידיעות הבלתי-שלימות, בלתי-מהימנות וסותרות ברשתות התקשורת, שרק העצימו את תחושת הבלבול וחוסר השליטה של הממשלה באירועים השוטפים. בכל התחומים נבע הכשל מחוסר משמעת וציות לחוקים ולהוראות ומאובדן תחושת הערבות ההדדית - אגואיזם ודווקאיזם השתלטו על הזירה בכל הרמות.
בעוד הסגר הראשון (29.4.2020 - 15.3.2020), שהוכרז בתנאי אי-ודאות מירביים, מסתמן כהחלטה נכונה, היציאה ההרפתקנית ממנו מסתמנת כנקודת שבר בכשל הניהולי הכולל: תכנון לקוי ומשתנה תכופות, הקמת תשתיות תוך כדי תנועה, פיתוח ורכישת אמצעים חסרים, ניסיונות חלקיים לשילוב כוחות ואמצעים אזרחיים וצבאיים ומתן פתרונות אד-הוק בלתי יעילים, התנהלות חסרת משמעת ואחריות הדדית של אזרחים, תוך חבלה ממשית ביעילות הסגר. מה שנדרש מהאזרחים היה בעיקר ציות להוראות הבטיחות: עטיית מסכה, שמירת מרחק ושמירה על רמת היגיינה קפדנית במרחב הציבורי. תופעה זו שהתחילה כבר במהלך הסגר הראשון, הלכה והחריפה ככל שהתארך המשבר והסתבר לאזרחים רבים, שהמציית להוראות הוא בחזקת "פראייר", לפחות למראית עין. ביצירת מציאות כזו, ויותר נכון באי-מניעתה, פעלו הגורמים הממשלתיים כולם להעצמת המשבר ונזקיו.
ערב הסגר השני (18.9.2020 - 18.10.2020), הגיעה ישראל למספרים מדהימים למדי של נפגעי הווירוס - מתים, חולים קשים, מאושפזים וחולים "שהבריאו" אך נותרו עם תופעות-לוואי. משכשלה המערכת השלטונית בביצוע תפקידה, "הכשירה" בכך בפועל את הקרקע להחמרת המצב עם חלוף הזמן. דומה ששרי הממשלה במשרדים שנשאו בעיקר עול המאבק הישיר במגיפה: ראש הממשלה, שר הבריאות, האוצר, החינוך, הכלכלה, התחבורה, הביטחון והפנים - הפכו משותפים למתגוששים הנאבקים בשם משרדיהם, כשהם שוכחים לחלוטין את תפקידם הקולקטיבי כחברי ממשלה. חוסר-ההבנה בראש הפירמידה השלטונית שמדובר במשבר משולב רב-ממדי, שאינו ניתן לפתרון במסגרת אף אחד מהמשרדים כשלעצמו, היה כה גלוי לעין, עד שחיבל בפועל באמון הציבור בממשלה ופגימה זו החריפה את חוסר המשמעת והעדר הסולידריות האזרחית.
בהערכת ההתנהלות הממשלתית והציבורית לאורך התקופה - מן היציאה מהסגר הראשון ועד עצם ימים אלה - המסקנה הפסיכולוגית המתבקשת היא של נתק וחוסר אמון גובר בין הציבור לממשלה ובין השותפים בממשלה לבין עצמם. היו מי שיחסו זאת, למאבק הפוליטי של השמאל נגד נתניהו, שהחל עוד לפני המשבר ונמשך במהלכו, כנראה מתוך צפיה שהכשלים יביאו לפרישת רה"מ. היה זה מקח טעות, משום שנתניהו נכנס למשבר לאחר שהוגשו נגדו כתבי האישום ונקבע שיוכל להמשיך בתפקידו כרה"מ.
סקירה קצרה של הנושאים בהם כשל ניהול המשבר, מראה שהכשל משותף לכולם, אף כי לא באותה מידה של חומרה או עוצמה. כבר כיום ניתן לומר שבמהלך המשבר נעשו שלושה צעדים בלבד שתרמו לבלימת המגיפה או החלשת השפעותיה השליליות: שילוב גורמים מצה"ל, מכון ויצמן וחלק מבתי החולים הגדולים ביצירת כלי-מעקב וניתור של נתוני המגיפה, הרחבת הבדיקות ופיענוח תוצאותיהן והטיפול באזרחים חלשים ומבודדים. מינוי "פרויקטור" מקצועי לקורונה, שריכז את המידע הרפואי המצטבר, ריכז סביבו קבוצת מומחים והכין בעזרתם הערכות ותוכניות פעולה מהימנות למדינה, על בסיס נתונים ועובדות מדעיות. בנוסף, לנ"ל יש להוסיף את השילוב החלקי של הרשויות המוניציפליות לטיפול המקומי בהפעלת מערכת החינוך, טיפול באזרחים נזקקים ודאגה לעסקים קטנים בתחום שיפוטם, שנפגעו כלכלית מהמשבר (המקרה הבולט ביותר הוא זה של העיר אילת).
המסקנות המתבקשות:
מערכת הבריאות נכנסה למשבר כשהיא מוחלשת ובלתי-מוכנה. ברמה הרפואית הישירה, עשו צוותי הרפואה מאמצים אדירים לטפל בחולים ולהבריא רבים מהם שסיכוייהם היו נמוכים או קלושים. איכות הידע והצוותים מצויינת, התשתיות חייבות שידרוג רציני ומהיר.
צה"ל עשה את חלקו וסיפק את הסיוע שנתבקש ממנו הן ברמת פיתוח התהליכים ומערכות העזר והן בעזרה פיסית לאזרחים נזקקים, בעיקר בסגרים.
מערכת השיכון והאשפוז של אזרחים קשישים ומוגבלים, סבלה רבות ועימה סבלו גם דייריה. עם זאת, מבחינה בריאותית, פרט למקרים ספורדיים, ענתה על הצרכים אבל לא מבחינת מספר המיטות שבה. לאור הגידול הצפוי במספר הקשישים בשנים הקרובות, חייבת המדינה לטפל גם בכך.
בתחום שמירת הסדר הציבורי, קיום החוק ואכיפתו בפועל, המשטרה היא הגורם העיקרי המופקד על ביצוע. הציבור הישראלי סיגל לעצמו הרגל להניח שתפקיד המשטרה הוא לנהל ויכוח עם אזרחים על פרשנות החוק במעמד האירוע, במקום לציית להוראותיה. המשטרה כשלה לכל אורך המשבר באכיפת התקנות והחוקים מצד אחד, וביישום הטלת קנסות על המפרים אותם בעת מגיפה משתוללת.2
הניסיון של משבר זה והכשלים המלווים אותו, מוכיח פעם נוספת: מדינת-ישראל חסרה תכנון מוקדם לטווח ארוך במרבית תחומי הפעולה האזרחיים.
משרד האוצר התנהל כ"אוטונומיה" עצמאית בתחילת המשבר, כשאגף התקציבים, למשל, מנהל מדיניות משלו. כאשר מדיניות זו אינה עולה בקנה אחד עם רצון הממשלה, הוא מוצא דרכים יצירתיות להכשיל הוראות ביצוע, מבלי להעמיד את הממונים על מעשיו בפועל.
היועץ המשפטי לממשלה התגלה כאופוזיציה לממשלה, ושיבש את יכולותיה לתפקד בנושאים רבים וחשובים. הנושא החמור ביותר הוא פרשנותו לגבי ההפגנות האנרכיסטיות שנועדו להפיל את ראש הממשלה, כאשר בפועל הגדילו את מספר החולים והמתים בכך שתרמו להפצת המגיפה בציבור.3
ניהול משבר לאומי מחייב תקשורת איכותית בין הממשלה לציבור. מרכיביו המרכזיים: חילופי מידע מהימן, עידכון בזמן רלוונטי, העמדת האינטרס הציבורי בראש סולם העדיפות ודוגמה אישית של מנהיגי הציבור באימוץ כללי ההתנהגות המוכתבים על ידם. כאשר הוראות הביצוע קשורות בסיכון חיים או בריאות, חייב צינור הפצת המידע להיות אחד, יחיד ומהימן. התקשורת הרגילה אינה יכולה ואינה צריכה להיות ערוץ העברת הוראות הממשל לציבור. היא צינור ידע ולא מסלול למתן הוראות.
הופעות גורמי שלטון בכירים בתקשורת דוגמת: נשיא, ראש ממשלה, שרים ורמטכ"ל, צריכות להיעשות במשורה ולצורך מסרים עקרוניים בלבד. הוראות ביצוע מפורטות והסברים מקצועיים מובהקים, הם נחלתם של מומחים. אין לפחת את חשיבותן וערכן של הופעות בכירים בתקשורת באמצעות שימוש מופרז בהן.
הניהול הלאומי של משבר הקורונה רווי שגיאות ומחדלים - חלקם בשל חוסר יכולת ואחרים עקב ריקבון השיטה הפוליטית. אין ספק שהמשבר החברתי הפנימי החריף את הכאוס, אולם הלקונות האינהרנטיות במציאות הניהולית, מנהיגותית ותרבותית שלנו בניהול משברים, הן חובקות-כל ולקחיהן ישימים למרחב הציבורי-אזרחי כולו. לטעמי החמור בליקויים שנחשף הפעם הוא השרשרת המתמשכת של כישלונות ממשלתיים בכל הרמות באכיפת החוק והתקנות שפרסמו בנושאי המאבק בקורונה. המציאות בתחום זה גובלת באנרכיה שלטונית, שהממשלה איננה נאבקת בה בנחישות, ביעילות ובעוצמה הדרושות.
הערות
1. שהתחיל למעשה עם גילוי החולה הראשון בישראל, ב-21.2.2020.
2. משטרת ישראל מגלה אזלת-יד באכיפת החוקים כבר זמן רב. הרושם שלי הוא שהיא חסרת אמצעים מספיקים וחסרת גיבוי מצד הממשלה והשר לביטחון הפנים. לקונות אלה טעונות תיקון ובזריזות. באותה מידה טעונות לקונות גם לנוכח האלימות נגד נשים, התפרעויות בכבישי הדרום, הירי הבלתי-פוסק במגזר הערבי ועוד.
3. כאשר גורמי המקצוע קובעים שהדרכים האפקטיביות לבלום התפשטות הן לבישת מסכות, מניעת התקהלות ושמירת היגיינה, ברור שהמצב במבנה סגור שונה מזה שברחב פתוח, אבל לא ייתכן שהפגנות של חרדים ישקלו במבחן הזכויות אחרת מהפגנות של שמאל אנרכיסטי, על-פי חוו"ד לא מקצועית של יועץ משפטי עוין. ניסיונו של היועץ המשפטי לאכוף את דעותיו ועמדותיו על ראש הממשלה באמצעות איום (שנתמך באופן מוסווה ע"י בג"ץ. להכריז עליו "נבצרות", היא בלתי נסבלת. לדעתי היה על ממשלה לפטר את היועץ המשפטי בעקבות אמירה זו. נבצרות חייבת להיות מוגבלת למצב רפואי בלבד ומותנית בחוו"ד רפואית של שני רופאים מומחים לפחות.
נתונים קליניים ראשונים מאששים תוצאות מחקר לגבי יעילות תרופות ממשפחת הפיבראטים נגד הנזק שגורם נגיף הקורונה לריאות ▪ חולים בסיכון גבוה שנוטלים תרופות ממשפחת הפיבראטים, החלימו מדלקת הריאות שגורם הנגיף בתוך ימים ספורים בלבד ▪ תרופות לסוכרת מסוג TZD הרעו את תסמני המחלה
הפרופסור יעקב נחמיאס [צילום: דניאל חנוך/האוניברסיטה העברית]
בהמשך להגבלות התנועה שהטילו מדינות שונות על הגעה מבריטניה לשטחן, בוריס ג'ונסון יכנס מחר ישיבת חירום לדון בהשלכות של עצירת תנועה בינלאומית לבריטניה וממנה.
בפעילות גורמי משרד התחבורה מול משרד האוצר אושרה הארכת העסקת פקחי הקורונה בתחבורה הציבורית. בשלב זה, תוארך עבודת הפקחים שאמורה הייתה להסתיים בסוף השנה עד אמצע פברואר 2021. ההארכה מתקיימת בהנחיית שרת התחבורה רגב.
אם תנסו להזמין תור לחיסון נגד קורונה באמצעות המוקדים הטלפוניים של קופות החולים - ייתכן שלא תצליחו או ש"תתייבשו" על הקו או שהשיחה תנותק - ואם יתמזל מזלכם, יקבעו לכם תור רק לעוד כמה שבועות ▪ אלא שדרך "מתאמי קשרי קהילה" מיוחדים שמסייעים למגזר החרדי, ניתן להשיג תור לחיסון בתוך ימים ואפילו ביום המחרת ([צילום אילוסטרציה: מארק לניהאן, AP])
ראש עיריית בני ברק, אברהם רובינשטיין, התחסן מפני קורונה במרכז הרפואי הראשי של לאומית שירותי בריאות בתל אביב. בכך, הפך למנהיג הציבור החרדי הראשון שמתחסן מפני נגיף הקורונה.
מנכ"ל הדסה התנדב להשתתף בפאזה השנייה של הניסוי בפיתוח חיסון קורונה על-ידי המכון הביולוגי ▪ "דרושים משתתפים לא כל כך צעירים ולא כל כך בריאים, ומכאן החשיבות בהתנדבות" ([צילום: אבי חיון])
קבינט הקורונה החליט שכל מי שמגיע לישראל מבריטניה יידרש להתפנות לבידוד כפוי במלונית קורונה, מחשש להתפשטות מוטציית הנגיף שהתגלתה בבריטניה ▪ טייס איזיג'ט סרב להחזיר נוסעים ללונדון (עשרות נוסעים מסרבים להתפנות מנתב"ג [צילום: איתמר לוין])
ראש המטה הכללי, רב-אלוף אביב כוכבי, התחסן (יום א') במנת החיסון הראשונה מבין שתי המנות הנדרשות נגד נגיף הקורונה. הרמטכ״ל הינו הראשון שמתחסן בצה״ל וחיסונו מהווה את יריית הפתיחה למבצע החיסונים אשר יתקיים בהובלת חיל הרפואה החל מתחילת שבוע הבא. רב-אלוף אביב כוכבי:״בשנה האחרונה צה״ל עושה כל שביכולתו לשמור על כשירות מבצעית ורציפות תפקודית שתאפשר לו לבצע את משימותיו לצד שמירה על בריאות משרתי צה״ל. מבצע החיסונים שיחל בימים הקרובים הוא בשורה אמיתית שמקדמת את החזרה לשגרה במדינת ישראל ובצה״ל. אני קורא לכלל מפקדי וחיילי צה״ל להתחסן ולהוות דוגמא אישית גם בנושא חשוב זה״.
כל הנוסעים שעל המטוס שמגיע לישראל מבריטניה באזור השעה 14:00 יוכנסו למלוניות לבידוד של 14 ימים או 10 ימים במידה ויבצעו 2 בדיקות קורונה ושהבדיקות יימצאו שליליות. גם נוסעי טיסה שאמורה לנחות באזור השעה 15:30 מבריטניה יוכנסו לבידוד.
נשיא המדינה, ראובן ריבלין התחסן נגד נגיף הקורונה. הנשיא הגיע אל בית החולים הדסה עין כרם לעודד את מבצע החיסונים של הצוותים הרפואיים ולהצדיע להם על עבודתם האצילית לאורך תקופת ההתמודדות עם הקורונה בכל רחבי הארץ.
את הנשיא חיסנה האחות חוה גרדנר והנשיא הודה לה ולכל צוותי האחים והאחיות ברחבי המדינה על פועלם ומסירותם.
משרדי הממשלה חיים על-פי תקציב 2018 וחסרים להם התקציבים לטפל בבעיות שגרמה הקורונה. המדינה חייבת לטפל ברפורמות שתאפשרנה לכלכלה לתפקד במצב של קורונה ותמנע את הטרגדיות האישיות שנגרמו כתוצאה מהעדר מדיניות מתאימה (מיליון מובטלים [צילום: הדס פרוש/פלאש 90])
קבינט הקורונה החליט לחייב את כל השבים מבריטניה, דנמרק ודרום אפריקה להיכנס לבידוד במלוניות ▪ ד"ר שרון אלרואי פרייס: לא ברור מה השפעה של הווירוס על החיסון, יכול להיות שהחיסון יכול להשפיע על המוטציה הזאת
בעקבות פעולותיה של המחלקה הוסרו 4 קבוצות פייסבוק שהוקדשו לפרסומים מסוג זה וכללו עשרות פרסומים אשר כללו מידע שקרי בנוגע לחיסון נגד הנגיף ([צילום: ג'ורג' קוך/AP])
קבינט הקורונה יתכנס (יום א', 20.12.20) לדון בהחמרת ההגבלות בעקבות העלייה בתחלואה וליישם את ההחלטה על "ריסון מהודק". משרד הבריאות צפוי להמליץ על סגירת המסחר כולו וכן סגירת חלק ממערכת החינוך בערים האדומות והכתומות. בישיבת הקבינט הקודמת החליטו השרים כי ההגבלות יוטלו עם ההגעה לממוצע של 2,500 נדבקים בשבוע או אם מקדם ההדבקה יעמוד על 1.32.
כמו-כן הודיע משרד הבריאות כי ימליץ שאזרחים זרים ממדינות בריטניה, דנמרק ודרום אפריקה לא יורשו להיכנס לישראל. זאת, עקב מוטציית נגיף הקורונה שהתגלתה וגרמה לסגר בלונדון ובאזורים נוספים בבריטניה. ישראלים השבים מאותן מדינות יידרשו לעשות בדיקת קורונה ולבידוד.
על-רקע התפתחות המוטציה בנגיף הקורונה במספר מדינות ועד לקבלת מידע מלא וגיבוש מדיניות, הנחה שר הביטחון בני גנץ את עוזר השר להתגוננות במשרד הביטחון וצה"ל באמצעות פיקוד העורף להיערך להפעלה מלוניות קורונה לטובת השבים ממדינות אלו בתוך 24 שעות מרגע קבלת ההחלטה בקבינט הקורונה
מוקדם יותר עדכן המשרד כי 1,866 מקרי קורונה מאומתים חדשים אותרו אתמול מתוך 61,962 בדיקות. שיעור החיוביים עומד על 3.1%. 447 חולים מוגדרים קשה ו-110 מונשמים. 3,074 נפטרים במצטבר מפרוץ המגפה.
במקביל בני ברק, אלעד, ביתר עילית, גבעת זאב, יפיע ושכונות בירושלים יוגדרו מעתה יישובים אדומים בשל העלייה בתחלואה בנגיף. כמו-כן, אשדוד, בית שמש, חדרה, טייבה, יבנה, פתח תקוה, קריית שמונה ייחשבו מעתה ככתומות.
בחדשות N-12 דווח כי פרויקטור הקורונה פרופ' אש אמר כי יתמוך בריסון המהודק. "אני תומך בריסון מהודק שאומר לסגור את כל המסחר, אין ברירה - זה צעד כואב אבל ימנע מאיתנו סגר יותר קשה. בערים האדומות נסגור את החינוך גם מתחת לכיתה ד', זאת ההצעה שעולה להחלטת הקבינט. לא נסבול את אווירת סוף הקורס הזאת". (שר הבריאות ומנכ"ל כללית [צילום: אבי כהן])
אומנם הממוצע הארצי הוא 3.0% אבל רוב הנדבקים הם בחברה הערבית - למעלה מ-8%, ובחברה החרדית - קרוב ל-8%. אז מדוע ראש ממשלתנו דורש לסגור את המסחר בכל המדינה?אין לכך כל הצדקה. קיים חשד לכאורה למניעים לא רלוונטיים.
קבינט הקורונה התכנס (יום א', 20.12.20) לדיון בצעדי המנע הנדרשים לביצוע בישראל בעקבות התפשטות תחלואת הקורונה. בפתח הישיבה התייחס ראש הממשלה, בנימין נתניהו, למוטציה הבריטית של נגיף הקורונה שהביאה לסגר כללי על לונדון וסביבותיה. לדבריו, יש לעצור את כל הטיסות לישראל לצורך מניעת חדירה של המוטציה לארץ. נתניהו גיבה את המלצת פרויקטור הקורונה, פרופ' אש, ואמר: "היעד שלנו - לסגור מידית את כל המדינות. צריך לעצור את כל הטיסות מכל העולם, זה מחיר אפסי".
מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה פעלה במהלך סוף השבוע האחרון מול חברת פייסבוק כדי להביא להסרתם של עשרות רבות של פרסומים כוזבים ושקריים שהתפרסמו בנוגע לחיסונים מפני נגיף הקורונה. בעקבות פעולותיה של המחלקה הוסרו 4 קבוצות פייסבוק שהוקדשו לפרסומים מסוג זה וכללו עשרות פרסומים (תמונות, טקסטים וסרטונים) אשר כללו מידע שקרי במכוון ומטעה בנוגע לחיסונים מפני נגיף הקורונה.
בדיחה יהודית ותיקה מספרת על אדם שנגזר גורלו להגיע לגיהינום ולהיות מושלך למים רותחים, וכל שנותר לו היה הבחירה לאיזה גיהינום יגיע. האיש בחר בגיהינום יהודי, כי אצל היהודים מאה מעלות אינן מאה מעלות... . כך מתנהגת ישראל בעידן הקורונה, כאשר סגר אינו סגר, ואיש הישר בעיניו יעשה. אדם אחראי לעצמו ולסביבתו מבין את המציאות, ואינו זקוק להסברה ולאכיפה כדי לנהוג כראוי.
פריצת דרך במו"מ בין הרפובליקנים והדמוקרטים בסנאט על חבילת הסיוע הבא למשק האמריקני בהיקף של 900 מיליארד דולר (יום א', 20.12.20). הכוונה היא להשלים את החקיקה עד מחר (7:00 בבוקר שעון ישראל, 21.12.20) - המועד בו יפקע גם תקציב הביניים המונע את השבתת הממשל. ההסכם מגיע לאחר חודשים ארוכים של קיפאון, בשל הבחירות לנשיאות ולקונגרס ובשל חוסר האמון הבסיסי בין שתי המפלגות.
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
