עלילות גנץ וכחול לבן <br>

לכל התוהים על פשר עלילות גנץ ודילוגיו הפוליטיים, מוצע לזכור כי גנץ (ועמו אשכנזי), החליטו להצטרף לנתניהו, לא מטעמים של צדיקות יתר. מספיק ודי כבר עם האצטלה המתחסדת הזאת. גם בשום אופן לא בשל "הנוכלות", של נתניהו, אלא משום שהוא - גנץ - קיבל מידע (מדויק, אגב), על הנאמר בחדרי חדרים, מפי בכירי חלק ממפלגתו ומאחורי גבו. והתברר לו כי קיימים ניסיונות של בכיר מסוים וידוע, להחליפו (או ליתר דיוק, לסלק אותו הרחק, לירכתיים). הוא מילט עצמו משם כל עוד נפשו בו. לאן? ניחשתם נכון - לנתניהו, ובמחיר מופקע שבמופקעים. שוק שחור של ממש. גנץ בשום אופן לא "הקריב את עצמו", ולא היה צדיק תמים בפרשה הזו... גם קיבל תמורה הוגנת מאוד תמורת המעבר הזה: ראש ממשלה חליפי. לא דבר של מה בכך.

אם מחפשים את ה"נוכלות", אני מציע לחפש במקום אחר, כגון זה שציינתי לעיל. סכין בגב? אתם אמרתם... במהלך כל הפעולה הזו, גנץ קיבל תמיכה מאשכנזי. השניים אכן קיבלו הבטחה מנתניהו לגבי תיק המשפטים (חילי טרופר). נתניהו הלך לישון עם טרופר וקם עם... ניסנקורן. תרמית בפני עצמה. ונדייק: הבטחה זו יסודה גם בטעות גדולה של נתניהו. מסירת תיק המשפטים לידי כחולבן, משמעותה קבורת חמור לפרשת המימד החמישי. גנץ היה זקוק מאוד לאפשרות הזו, והיא אכן בוצעה באדיקות יתר על-ידי ניסנקורן. עוד צדיק ידוע... אף אחד בסיפור הזה איננו בחזקת אפיפיור, גם לא בחזקת קדוש מעונה.

על כל התהליך הזה מרחף צילו של ביהמ"ש העליון וחבורת המשחרים לטרף בדמותם של מגישי תביעות הפסילה למיניהן. ביהמ"ש פער את דלתותיו לרווחה. כל התובע והמכפיש - ייתי ויבוא. לוחמי הזכויות בע"מ הללו, הצובאים על ביהמ"ש חדשים לבקרים, בעידודם של העליונים, איימו ומאיימים על נתניהו שוב ושוב בפסילת כהונתו כרה"מ חליפי. נתניהו רצה, ובצדק, הגנה מפני להקת הזאבים, המשחרים לטרף, המאיימת עליו בתביעה להסרת חסינותו כראש מממשלה חליפי, אם וכאשר יחל למלא תפקיד זה. לשם כך הייתה נחוצה חקיקה בכנסת. אלא שגנץ התקשה ואולי אף הבין כי איננו מסוגל להעביר הסכמה לכך בסיעתו. משום פוליטיקאי לא נדרשה הסכמה מראש כי יתאבד, לא ראוי שתידרש כזו מנתניהו, ובוודאי לא בעת שהוא לוחם על חפותו. וכך אנו מגיעים שוב ושוב לתפקיד השלילי בתכלית שממלא ביהמ"ש העליון, ביצירת הכאוס ולמעשה ביצירת הליכים גורמי הרס בתפקוד הממשלה - בפירוק שרידי המשילות, הכה נחוצה לנו בימי קורונה.

שוב ושוב מוכיח מוסד (שהיה) חשוב זה, שאמון הציבור בו התדרדר לאחרונה עד לשפל חסר תקדים (4%!), כי הוא חי בבועה אטומה משלו. לעניין הזה, השלכות ברורות ואולי הסבר ל"פאסון", השחצני שעטה על עצמו ביהמ"ש העליון. כיסוי מתחכם לשפל במעמדו שאליו נקלע, באשמתו שלו. עכשיו יצרו העליונים בולען חדש המאיים לבלוע את שרידי המשילות ואת מעמד הכנסת: דיון מיותר והרסני, בחוק הלאום. עקרונית, צודק ראש הממשלה בטענתו כי אל לו לביהמ"ש העליון לדון בחוק יסוד זה. בעניין הזה תומך בו גם מנדלבליט. אבל כחול לבן וניסנקורן תומכים, איך לא, בביהמ"ש.

במצב כזה, כשהם מגובים פוליטית, ברור שהעליונים יצפצפו, כדרכם בקודש, על כל קריאה להדיר את רגליהם מפריצה גסה וברוטלית, לתחום הבלעדי של רשויות החקיקה והביצוע. ובמיוחד כאשר עומדת לשירותם רשימה המצהירה שזה ייעודה בחיים (כנ"ל, גנץ ושות'), ומכאן גם סיכון ברור למעמדו העתידי של נתניהו עם חילופי התפקידים.

במהלך השנים האחרונות. התרגלו, כבודם, לעשות מה שבא להם. הם אכן מצפצפים על כל היתר, בדיוק לכל כללי "הדמוקרטיה החדשה" של השמאל. וכך הגענו שוב לקשר הגורדי שנוצר בין המשילות המתפיידת לביהמ"ש העליון. בין הקואליציה המתפוררת - לכבודם הנישא מעל לכל ביקורת. הא בהא תליא. אם יפסול הבג"ץ, חוק, שהוגדר כחוק יסוד, תיווצר עוד פרצה חמורה דווקא במבנה הדמוקרטי של מדינת ישראל, שהשמאל כל כך מקדש... כל כך חשוב לשמאל לקפד את ראשו של נתניהו, שאיננו מסוגל לראות בעיין בוחנת את ממדי ההרס הסביבתי שייגרם בשל כך. בעוד הוא עושה את מעשי ההרס בחדווה, מגרונו נישאת שירת הדמוקרטיה...