חולדאי עבר את מבחן הסף

רון חולדאי משתמש בלשכתו לצורך ניהול קמפיין הבחירות שלו, והנימוק: לשרים מותר אז גם לי מותר, האמנם? לשרים, לסגני שרים ולחברי כנסת מותר להשתמש בלשכותיהם לצורך תעמולת בחירות, וזאת בניגוד לכלל האוסר על שימוש בנכסי גוף מבוקר לצורך תעמולת בחירות.

הבסיס החוקי לכלל ולהחרגה הוא: "לא ייעשה שימוש, בקשר עם תעמולת בחירות, בכספים או בנכסים מוחשיים או בלתי מוחשיים של גוף מבוקר... למעט (1)... (2) שימוש בנכסים שהועמדו על-ידי המדינה לרשותו של שר, סגן שר או חבר הכנסת, או שהועמדו על-ידי הרשות המקומית לרשותו של ראש הרשות..." ועל-פי הסיפא של הסעיף, כלומר על-פי החוק, גם ראש רשות מקומית רשאי להשתמש בלשכתו לצורך תעמולת בחירות.

זה שלשרים, לסגניהם ולחברי הכנסת מותר להשתמש בלשכות זה ברור, הם נבחרו לכנסת, הם מונו על-ידי הכנסת, הם מתמודדים לכנסת, ולכן מתירים להם להשתמש בלשכות שלהם לצורך ניהול הקמפיין לכנסת.

אילו היה מדובר בבחירות לרשות המקומית אזי ברור שגם לראש העירייה יש הזכות להשתמש בלשכתו לטובת ישיבות עם אנשי המטה שלו, אך מה הקשר בין ראש עירייה ובין הבחירות לכנסת? האם כאשר ראש רשות המיסים יחליט לרוץ לכנסת הוא יוכל לקיים את ישיבות המטה שלו בלשכתו במשרד האוצר? או האם ראש רשות ההגירה יורשה לעשות כן?

ואם זה כל כך ברור, אז מי האדיוט לכאורה שהכניס לחוק את ההיתר לראשי רשויות מקומיות לנהל תעמולת בחירות לכנסת מלשכותיהם? אז זהו, שלא, החוק הוא בדרך כלל מלאכת מחשבת ולכן ראוי לבחון את החוק היטב היטב לפני שמותחים עליו ביקורת. חוק הבחירות דרכי תעמולה מבהיר בסעיף 1 לחוק כי "חוק זה יחול על הבחירות לכנסת, והוא יחול, אם אין בו הוראה אחרת לעניין זה, גם על הבחירות לעיריות ולמועצות המקומיות".

ומכאן ברור שההיתר לניהול תעמולת בחירות מלשכות השרים, סגניהם וחברי הכנסת מתייחס לבחירות לכנסת בלבד, וההיתר לניהול תעמולה מלשכת ראש הרשות המקומית מתייחס לבחירות לרשויות המקומיות בלבד. בקיצור, רון חולדאי עבר את המבחן הלאומי בהבנת החוק והתאמתו לצרכיו. יש לחולדאי עתיד בפוליטיקה הלאומית שלנו, את מבחן הסף הוא עבר.