|
|
דרכי נועם [צילום: יעקב נחומי/פלאש 90]
|
|
|
|
|
אותנו, החילונים, לימדו ש"התורה דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". האומנם? מי שקורא ומסתכל בצילומים נדהם שוב ושוב מהתופעה של "בריונות חרדית". הבריונות האחרונה בבני ברק היא הקשה ביותר לצפייה. שריפת אוטובוס, פציעת נהג, פגיעה בניידת משטרה ופציעת שוטרת. אבל, ל"בריונות החרדית" יש כבר היסטוריה ארוכה. לא ראיתי מקרים שהחרדים בניו-יורק מעיזים לעשות לנציגי השלטון מה שהחרדים בישראל מעיזים. שם אין גם חוק "תורתם אומנותם" (הערה: חרדים טוענים שהבריונות היא נחלתם של גורמים קיצוניים-שוליים, אבל, העובדות וההצהרות של ליצמן, גפני ואחרים מעידות אחרת).
א. הבריונות המלווה בהפגנות נגד גיוס צעירים לצה"ל - אנו עדים מדי פעם להפגנות אלימות, המלוות בקריאה "נאצים" לשוטרים יהודים ואף בפגיעה פיזית בהם וכן בגרימת נזק לרכוש ציבורי. ומדוע צריכים חרדים להשתחרר מחובתו של כל אזרח להגן על חייו וחיי משפחתו ולהגן על המדינה בה הוא חי. ומה שמקומם ביותר בעניין הוא שהתנהגותם סותרת את חוקי התורה ("אפילו חתן מחופתו"), המשנה והתלמוד (רבי עקיבא, למשל, גייס את כל תלמידיו, להשתתפות במרד בר-כוכבא.) החרדים מתנהגים כאילו הם חיים עדיין תחת שלטון הצאר הרוסי.
ב. הבריונות נגד נשים שלבושן אינו מוצא חן בעיני החרדים - לזה קוראים כפייה דתית. בבית שמש, למשל התופעה לבשה ממדים מדאיגים. בירושלים יורקים על נשים ומשחיתים מודעות עם צילומי נשים.
ג. כל המדינה נמצאת כבר בסגר שלישי. מדוע? גם זה סוג של "בריונות" - מספר הנדבקים בחברה החרדית, שרבים בה מסרבים לקיים את ההנחיות, הוא גבוה (גם בחברה הערבית) אבל, ראש ממשלתנו מסרב לפעול על-פי שיטת הרמזור ולהטיל סגר רק על ערים אדומות וכתומות. הוא נכנע ללחצים של המנהיגות החרדית המתנגדת להטלת סגר עליהם בלבד. רק היום קראתי נתונים על אחוז הנדבקים בחברה החרדית לעומת החילונית: 6.7% לעומת 26.7% אם זכרוני אינו מטעני. כלכלת המדינה נהרסת, אלפי מובטלים, אנשים בחל"ת ובעלי עסקים שפושטים את הרגל רק כדי שלא רק בבני ברק ומודיעין עילית יהיה סגר. והתמונה המביישת ביותר היא לראות את ראש הממשלה מתחנן בפני נכדו של הרב קנייבסקי שיואיל בטובו לסגור את תלמודי התורה. החרדים נדבקים, ממלאים את בתי החולים והמלוניות שוב על חשבוננו. והקנסות - מי ישלם? בטוחני שאנחנו.
ד. היחס למדינה הוא גם כן סוג של בריונות: "בריונות הסחיטה" - החרדים טוענים שהם מגינים עלינו באמצעות לימוד תורה ודורשים - לא מבקשים "דמי פרוטקשין" - שכולנו נממן את משפחות האברכים על-פי עיקרון "תורתו אומנותו". עקרון שאיננו מופיע בשום מסמך הלכה יהודי. חכמי התורה בימי בית שני עבדו למחייתם וגם למדו ולימדו תורה. למשל, חכם שנקרא "הסנדלר" או "הנפח". נשיא הסנהדרין רבן גמליאל אף קבע שאסור להפוך את התורה לקרדום לחפור בו. אבל, מעל לכל, ישראל היא מדינה חילונית. מדוע אנחנו חייבים לפרנס צעירים שאינם עובדים ואינם משרתים בצבא ואינם שותפים לערכים שעליהם קמה המדינה.
רבני המגזר החרדי אוסרים על לימוד מקצועות ליבה שיאפשרו לתלמידים לבחור באורח החיים הרצוי להם וכך, באמצעות הבורות כולאים את החרדים במסגרת החרדית (החוזרים בשאלה נתקלים בבעיה זו בכל חומרתה).
החרדים אינם מכירים במדינה ומוסדותיה אבל מנצלים את המשטר הדמוקרטי כדי להכתיב לה תנאים: בן-גוריון הסכים לישיבה של 400 אברכים כדי לשמר את התורה. אבל, עד היום התנפח מספרם והם מונים 190,000 אברכים שאינם עובדים ואינם משרתים בצבא וחיים על חשבון החילונים, הדתיים האחרים והמסורתיים שעובדים ומשרתים בצבא. כלכלת המדינה לא תוכל לשאת עומס כזה של מחסור בכוח עבודה ותקציבי עתק ואנו נהפוך במהרה למדינת עולם שלישי.
(הערה: לח"כ גפני יש החוצפה לטעון שהמדינה אשמה בזה שהם חיים בצפיפות? משפחה חייבת להתאים את מספר ילדיה לרמת ההכנסה שלה. אבל, החרדים יולדים ילדים ללא חשבון ומצפים מהמדינה לממן את גידולם).
ה. סירוב לכבד את זכר הנופלים למען המדינה בערב יום העצמאות וביום העצמאות - התנהגות זאת היא שיא של חוצפה ויריקה בפרצופם של אזרחי המדינה המפרנסים אותם.
לסיום, אותנו החילונים לימדו ש"ישראל ערבין זה לזה" - אבל אצל החרדים הערבות היא חד- צדדית. אנחנו, רוב אזרחי המדינה ערבים להם, אבל להם אין כל חובת ערבות כלפינו וכך אנו מפרנסים אותם, בנינו מקריבים חייהם למענם וכעת כולנו יושבים בסגר בגללם ונפגעים כלכלית. איש ביניהם אינו חושב שזוהי התנהגות המנוגדת לערכי היהדות. אותם ערכים שאותנו, החילוניים, לימדו לכבד.
הערה: אני גאה להיות יהודייה וגאה בערכי היהדות אותם לימדו אותי במערכת החינוך. אבל, אני מתביישת ביהדות של החרדים שהיא חילול של כל אותם ערכים שעליהם חונכתי. זוהי קבוצה קטנה ש"המציאה יהדות אחרת" המתנכרת ליהדות האמיתית ש"דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" והיא מבוססת על ערבות הדדית.
