הדמוקרטים בארה"ב הם השליט, והם עוסקים עכשיו בפרויקט מאה הימים הראשונים של כהונת ג'ו ביידן. שם הפרויקט: "אדמה חרוכה". הדמוקרטים ניצחו בבחירות, הם שולטים בשניים משלושת ענפי השלטון, וכבר שוקדים הם על ניסיון השתלטות על הענף השלישי והאחרון. הם מדברים על "אחדות" שפרושה יישור קו. כל מי שהובס צריך להיות מתוכנת מחדש, לעבור חינוך מחדש, ותוכנית מעולה זו חייבת להיות משולבת עם עונשים קשים במיוחד, וככל שהם מכאיבים יותר, כך טוב יותר. לא, איני מתאר את קוריאה הצפונית, את סין או רוסיה האדומה. גם איני מתאר את דאעש. זו היא ארצות הברית של אמריקה בשנת 2021. גם אין זה חיזיון שווא או חוסר הבנת הקורה. זהו תאור מציאותי ביותר, כואב עד כמה שיהיה. הדמוקרטים מבטלים את כל מי שאינו לרוחם, כאילו אינו קיים. האירנים אולי מדברים על "מחיקת ישראל מעל המפה", אך הדמוקטים מוחקים מגזרים שלמים, הלכה למעשה.
אילו רק היינו אנחנו (הישראלים והיהודים) לומדים מהדמוקרטים, שכן כשמביסים את האויב יש לעשות זאת בצורה שהאויב יפנים את התבוסה. זו, אגב, היא בדיוק טענתו של ד"ר דניאל פייפס. אלא ששלטי החוצות להם ארגונו שילם בתל אביב לא מצאו חן בעיני ראש העיר שהורה להסירם. בית המשפט סבר אחרת. ראש העיר רץ עכשיו לכנסת, והוא יביא איתו את אותה גישה תל אביבית יפת נפש של התחשבות באויב שרוצה להשמידך. כמה טוב שאפילו לגישה זו יש גבולות: כשהטילים מגיעים לתל אביב, מתהפכות היוצרות ויוצאים לפעולה. כך בדיוק היה עם הדמוקרטים - כל זמן ששרפו ובזזו בתי עסקים ברחבי ארה"ב ורצחו אנשים, הם עודדו והשתתפו, שילמו ערבויות למי שנאסר ועשו כל הניתן להבעיר את האש. אך ברגע שאותו וירוס, אך מוחלש ביותר, הגיע אליהם לקומפלקס הקונגרס, הביאו הם את הצבא, טיהרו אותו (את הקומפלקס ואת הצבא) והשאירו אלפי חיילים שם, להגן על עצמם מפני אויב בלתי נראה לעד ולכל הזמנים. חייהם שווים יותר, ובנין הקונגרס אין דינו כדין חנויות ובתי כנסת ובתים בכל רחבי ארה"ב. חיי הדמוקרטים שווים יותר, וחיי נבחרי הציבור שהם דמוקרטים שווים הכי הרבה מכולם. את כל השאר חייבים לאסור, להרחיק, למחוק כליל, כי עצם קיומם אינו נוח להם.
אנחנו, היהודים, שעוד מכירים וזוכרים את ספר הספרים הנצחי, יודעים שבמלחמה, גם "כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה, לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן, כי ממנו תאכל, ואותו לא תכרות, כי האדם עץ השדה לבוא מפניך במצור" (דברים כ׳:19). לא תשחית את עצה. נזכיר שפסוקים קודם לכן נאמר שאת כל הגברים נכה לפי חרב, והנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר, כל שללה, נבוז לנו, ואכלנו את השלל... רק מערי העמים אשר ה׳ נתן לנו לנחלה - החתי והאמורי, הכנעני והפריזי, החוי והיבוסי - צוונו "לא תחיה כל נשמה" (שם:16). האם משול חצי העם האמריקני לעצים שחייבים להשאירם על-כנם? לא אצל הדמוקרטים. עבורם, חצי העם הוא העמלק, וכבר נאמר לנו בזמנים קדומים איך עלינו להלחם נגדו עד שלא ישאר ממנו זכר.
האם שנאת חינם זו דומה למה שהביא לידי חורבן הבית השני? סיפור על קמצא ובר קמצא תואם הנחה זו להפליא. הוזמן בר קצמא בטעות לשמחה, ובעל השמחה עמד על כך שהוא יגורש בבושת פנים. לא עזרו בקשותיו, תחנוניו או הצעותיו לשלם עבור מזונו, מזון חצי הקרואים או מחיר הסעודה כולה, ובלבד שלא יגורש, שכן האנשים כולם קהילה אחת. ישבו בסעודה חכמים ולא אמרו מילה, שקול הדבר היה להסכמתם לנעשה.
הדמוקרטים עסוקים בכריתת כל העצים - החל בסנאטורים שהעזו לקרוא לבדיקת הבחירות, דרך הנשיא שהעז להיות הנשיא ולפעול שאמריקה תהיה נהדרת בשנית וכל מי שאי פעם עבד מהלך שנות כהונתו בממשל, דרך כל אנשי התקשורת שהעזו להציג את שני הצדדים ולשאול שאלות ולא לחוות דעות אישיות וכלה בהמון האדם, 75 מיליון תושבים שהצביעו עבורו, הם ובני משפחותיהם, וצאצאיהם לעד - את הכל חייבים לכרות ולהשמיד, ועל כך הם עומלים ושוקדים, כה מסונוורים הם משנאה ומשכרון כח.
האם הדמוקרטים חושבים שיוכלו לשנות לחלוטין את פני ארה"ב, לגרום לגרעון שלא נוכל לצאת ממנו, להוסיף שופטים לבית המשפט העליון, להוסיף מדינות לחמישים מדינות האיחוד, לאזרח עשרות מיליוני מהגרים בלתי חוקיים, לבטל חובות של סטודנטים (מצביעים לעד) ועוד ועוד - שינוי לעד? זה לא הרייך של אלף השנים, למרות שנראה שיש מי שמרגיש שהכוח לא יזל מידם ולא יחלש. חבל, כי ההיסטוריה לימדה שהרייך של אלף השנים לא שרד אחרי 1945, ובחיים, כך מלמד הנסיון, יש עליות ומורדות, ומי שמתווה דרך פעולה עכשווית, יכול למצוא עצמו בצד השני של המתרס. מה חושבים הדמוקרטים - שאם במקרה יתהפכו היוצרות, הרפובליקנים יתנהגו אחרת ויחוסו עליהם? שהרפובליקנים לא יפעלו בדרכים פושעות דומות לאלו הקורות עכשיו? לכן אולי חושבים הם שיעשו את מה שיעשו, להם עצמם לא יאונה רע? ניחא, צודקים הם, הרפובליקנים לא יגעו בהם לרעה. אך הדמוקרטים המתקדמים יותר, הם לא יחוסו על השוטים השימושיים מהדור הקודם (ראה דוגמה AOC ופלוסי). גם יום זה בוא יבוא.
מרגע ההשבעה הנשיא לא מפסיק בבליץ האדמה החרוכה. אף לא עץ רענן ישאר, לא עץ נותן פרי וגם לא עץ מצל, אפילו לא עצי נוי או עץ שפרחיו מפיקים ריח ניחוח. חייבים לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס עד היסוד, לא רק בכדי שלא ישאר זכר, גם בכדי שהדבר יחרט היטב היטב בתודעה הקולקטיבית של כל מי שאינו דמוקרטי-פרוגרסיבי-של-העשור הנוכחי.
נורית אזהרה הבהבה לה, והסירנות נשמעו היטב לפני מספר חודשים, בעת השימוע על מועמדתה של השופטת איימי קוני ברט לבית המשפט העליון של ארה"ב. הדמוקרטים ידעו שאין בידם את הקולות, והם הצביעו כאיש אחד נגדה. לא נמצא פוליטיקאי נבחר ציבור אחד לרפואה שיקום ויגיד "השופטת ראויה" ויצביע עבורה. הם פשוט הפסיקו לחשוב ועובדים כמו בולדוזר המתקדם קדימה, כאילו נאמנותם היא רק למפלגה ואין להם כל אחריות ייצוגית לבוחריהם. גם עכשיו הם מסרבים לחשוב, ומבצעים הם את שאומרים להם, ממש כמו רובוטים. האם זה טוב לאמריקה? האם זה טוב לבוחרים שלהם במחוזותיהם? כל זה אינו רלוונטי.
המצב התהפך. עכשיו הקולות כולם בידי הדמוקרטים, והם עושים ככל שהם חפצים. אונסים, בוזזים, הורסים (ממש כמו בהפגנות במאי-יוני-ואילך בשנת המגיפה הגדולה). הם אינם מתביישים, ועושים הכל בהכרזה-התרסה ובראש חוצות. למה דומה הדבר? אולי לרומאים עת חורבן בית שני בשנת שבעים לספירה. התבערה, האש האיומה שאחזה בבית המקדש והתיכה את הכל, החיילים תאבי הנקם שרצחו כל מי שהיה שם, הגוויות שהצטברו וכיסו את הרצפות, זרמי הדם שהיו כפלגי מים. אומנם לא באותו סדר גודל, אך כך גם היה במאורעות תרפ"ט, גולגלות ששימשו למשחקי כדור-רגל, נשים הרות שהעוברים הוצאו מבטניהן בסכינים היו מוטלות בכל עבר, נחלי הדם זרמו בכל מקום.
שנתו הראשונה של הנשיא אובמה אופיינה בשליטה בשניים משלושה ענפי השלטון בארה"ב, אך אולי הנשיא לא היה מוכן עדיין, וכך פוספסה הזדמנות פז והדמוקרטים נאלצו להמתין למעלה מעשור, עד שסגנו של אובמה נבחר לנשיאות והושבע בינואר, 2021. מאותו רגע התוכנית השטנית הוצאה לפועל. זו הייתה תוכנית מגירה שנגנזה, אך התקווה (של "תקווה ושינוי" מבית מדרשו של אובמה) לא פסה מהעולם ודירבנה אותם להמשיך. בארה"ב החדשה, אני עלול למצוא עצמי בבית הסוהר על דברים אלו, שכן חופש העתונאות וחופש הדיבור תקפים רק אם האדם הוא דמוקרטי ומדבר בגבולות המותר. ביקורת אסורה בתכלית האיסור.
גם בפולין אני עלול-אמור למצוא עצמי בבית סוהר, שכן שם חוקקו חוקים לגבי השואה המבדילים את שקרה מהפולנים. הם היו "עם כבוש" וכל מי שמעז לחשוב אחרת - לכלא דרכו! לפי אותו חוק שחוקק, משפחתי שנכחדה לא נכחדה על-ידי הפולנים הכבושים, והם לא היו אלו שהלשינו והסגירו את סבתי כמו גם את אמה. הם לא נטלו חלק במה שקרה בגטו וארשה (שם הייתה משפחתי), והם ודאי לא העלו על דעתם את מה שקרה באושוויץ-בירקנאו. פלט אפר הגופות שנזרק לאוויר ללא הפסק לא הטריד אותם, שכן הוא לא היה קיים. האחריות המלאה, הבלעדית והמוחלטת היא של הנאצים, וכל מי שיודע שלא כך הוא ולא כך היה (הניצולים הפולנים שעודם בחיים וביניהם אבי ודודי), וכל מי שמעז לחזור על דבריהם - עדות ישירה של השורדים - גם הוא יועמד לדין, יזרק לכלא ויענש אנושות.
בפולין אולי לא הייתי מחפש חופש זה או אחר, אך ארה"ב מבוססת עליהם, ואלו נלקחים עתה מאתנו. למי נפנה? מי יגן על הדמוקרטיה? כרגע יש רק ענף אחד - בית המשפט העליון של ארה"ב - מעוזה האחרון של הדמוקרטיה. האם גם הוא יפול? הדמוקרטים בהחלט מתכננים זאת. זהו אותו בית משפט שלא נלחם עת הנשיא דונלד טראמפ באמצעות עורכי דינו הגישו כחמישה תרסרי תביעות. זהו אותו בית משפט שהעומד בראשו לא יכהן במשפט הסנאט ל"הרחקת" טראמפ (לצמיתות, מכל אפשרות לרוץ שנית למשרה הרמה ביותר בארה"ב). זהו בית המשפט שבקרוב ממש ילחם על חייו, שכן הדמוקרטים שוברים לרסיסים כל זכר לאמריקה כפי שהיא נבנתה מ-1776 עד 2020.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
