נמצאו האשמים בפשיעה במגזר הערבי

קשה היה לשמוע ושבעתיים קשה היה להאמין שאין מדובר במתחזה או במתיחה ממש, אבל ממש לא מוצלחת. נהרות הדם במגזר הערבי, הרצח היומי למולך השנאה, חבית הפשיעה המבעבעת, אינם יכולים להימשך, אבל לדאבון הלב ההסתברות שהם יימשכו גדולה ביותר. הקונספירציות במגזר מתעצמות כמעט כמו הפשיעה במגזר. לא המון נבער, לא ארחי פרחי מפיצים את הקונספירציות כי אם אנשים משכילים, בהם נושאי תארים אקדמאים, נושאי משרות המפרנסות אותם מאותן עטיני שלטון ותקציבי המדינה הרעה הזאת אשר יצרה תוכנית בנויה לרצח במגזר הערבי.

תוכנית מתכללת בה צה"ל מעודד את השודדים לשדוד את מחסני הנשק תוך עצימת עיניים, המשטרה מאפשרת ירי חסר אבחנה על אזרחים חפים מפשע, מאפשרת גניבת דמי חסות, מאפשרת אליפות בירי מרחוק, יידוי רימונים מכל הסוגים, שיגור טילים מדויק וחיסולים ברחובה של עיר. בתי המשפט עושים יד אחת להקל במעצרים המינוריים שהמשטרה עושה עד כדי עלה תאנה ומשחררים אותם להמשיך לשלוח יד באחיו.

האשמים הוודאיים הבכירים הם ראשי מדינת ישראל, היהודים המבקשים ליצור את הבוקא מבוקא ומבולקא במגזר הערבי. יד לא נעלמה של צמרת השלטון מבקשת שהערבים ישלחו יד באחיו, יבצעו שחיטה יומית בכשרות הממשלה. זוהי ללא ספק עלילת דם חמורה ביותר, לא פחות משחיטת ילדים נוצריים על-ידי היהודים כדי להשתמש בדמם לאפיית מצות הדם. עלילת הדם החדשה קובעת בגלוי, לא בסמוי, כי היהודים מעודדים שחיטת מוסלמים, גברים, נשים וטף, רצח מסודר, תוכנית מסודרת, כדי שהערבים יהרגו אלה את אלה. מזעזע ומחריד.

כשאנשים נורמטיביים מתבטאים באופן הנוראי, חסר האחריות, המחריד המרושע הזה מה לנו כי נלין על ההמון המחפש לפרוק זעמו על כאבו האמיתי, על חולשת ההנהגה הערבית, על כישלונה המהדהד, מה קל יותר להרחיק את האחריות לעבר גורמי הממסד, הממשלה, המשטרה, הצבא, בתי המשפט, מה קל יותר מלרחוץ בניקיון כפיים ולהאשים את המלכות בכל הרעה החולה.

על חלק גדול מידי של ההנהגה הערבית הכושלת, חסרת האחריות, המסרב לערוך בדק בית רציני ולו בבחינת האשם התורם, לבחון במה היו עסוקים בעשורים האחרונים, מה תרומתם לערביי ישראל, שולחיהם לעבוד למענם ועבורם, יציגו נא השג משמעותי אחד למען שולחיהם.

כן, יש גם אחריות לממשלת ישראל ומוסדותיה. סגירת פרצות בבסיסי צה"ל, הגברת אכיפה, השקעה מאסיבית בחינוך מלידה ועד בניית גשר על המים הסוערים בין הציבור הערבי אשר רובו המכריע הינו ציבור נורמטיבי תאב וחפץ חיים טובים, הגיע הזמן לערוך את ההבדלה בין העבריינים לבין כלל הציבור, לאפשר את עבודת גורמי אכיפת החוק ביישובים הערבים, לשתף פעולה בעת אירועים עבריינים, לא להשמיד ראיות, לא לחבל בעבודת המשטרה.

הציבור הערבי במדינת ישראל שומע מחד את עלילת הדם על התוכנית היהודית לעידוד צמצום דמוגרפי של ערביי ישראל באמצעות הסכין, החרב, הרובה, האקדח והטיל. מאידך רובו של ציבור זה מבקש להשתלב, להיות חלק, אזרח שווה זכויות וחובות, אינו קונה את עלילת הדם.

הפקרת הרחוב למיעוט מסוכן במגזר הערבי מאפילה על השילוב, על ההישגים, על החיבור למדינה. מיעוט מסוכן זה מקבל את הקונספירציה, את עלילת הדם וממנו תצמח וצומחת הרעה בעידוד חלק מההנהגה הפוליטית המאכזבת.