לשחרר את ישראל

עכשיו כשברור שהבחירות לכנסת הסתיימו ללא הכרעה ברורה ואף אחד מהצדדים אינו יכול להרכיב ממשלה בלי הצד השני, הגיע הזמן להתפשר. כל אחד מהשחקנים הפוליטיים צריך להחליט מה חשוב לו יותר? עמידה בהבטחות לבוחרים או הגשמת מאווייו הפוליטיים. שנאה כלפי יריביו או אהבה למדינה. גדעון סער ונפתלי בנט במיוחד צריכים להביט במראה ולשאול את עצמם מה גובר אצלם? יצר הנקמה והגשמת החלום לסלק את נתניהו או מימוש משנתם הפוליטית.

אתמול קרא גדעון סער לבנימין נתניהו "להסיק מסקנות, לעשות מעשה פטריוטי ולזוז הצידה כדי לשחרר את ישראל". זה הזכיר לי סיפור שסיפרה לי חברה. בנה בן השמונה לקח את הוריו לשיחה ושאל אותם מתי הם מתכוונים להתפגר ולהוריש לו סוף-סוף את הבית. זה שגדעון פוסל את ביבי לא אומר שהוא באמת פסול. למעלה ממיליון אזרחים חושבים אחרת ממנו. בהחלט ייתכן שסער צודק ואם נתניהו יזוז תקום ממשלה יציבה. מה שבטוח הוא שאם סער יחזור בו מהחרמות ויצטרף לממשלת ימין תקום ממשלה יציבה לא פחות.

לכאורה אנחנו בפלונטר ללא מוצא ובדרך לבחירות חמישיות, אבל למעשה הפתרון ברור. בישראל יש רוב פוליטי לימין. לימין יש הזדמנות גדולה אולי בלתי חוזרת להרכיב ממשלת חלומות שתוכל סוף-סוף לקבל הכרעות היסטוריות בהתאם לרצון הרוב. פוליטיקאי שלא לוקח ההזדמנות כזו בשתי ידיים בוגד בציבור שבחר בו ואינו מתאים להיות משרת ציבור. מי שמוכן לוותר על ריבונות בגלל שנאות אישיות הוא אדם פסול מן היסוד. בחיים מותר להפר הבטחות כאשר לא ניתן לקיים אותן ובמקרה שלנו לא ניתן וכולם צריכים להתיר נדרים, לוותר על הטפל ולהתרכז בעיקר. צוו השעה הוא לוותר על האישי ולבחור בציבורי והלאומי. לשום פוליטיקאי אין את הזכות המוסרית והפריווילגיה לדפוק את הראש של כולנו בקיר רק כדי שהוא יעמוד בהבטחותיו. מנהיג אמיתי משתלט על סערת הרגשות גובר על ייצר הנקמנות, ומביט אל העתיד של מדינת ישראל מעבר להבלי היום יום . מנהיג מפלגת ימין לא יקריב את ארצו ואת עתיד מולדתו למען נקמנות אישית.

בחירות נוספות ידרדרו את ישראל לתקופה נוספת של אי-יציבות פוליטית ויסתיימו בסבירות די גבוהה בתוצאה דומה. ממשלת טלאי על טלאי עם מפלגות השמאל אם תקום, תהיה ממשלה לא יציבה שלא תוכל לממש מדיניות ימנית ותתקשה להכריע בסוגיות רגישות. כדי להקים ממשלה כזו צריך יהיה לחוקק חוק אנטי-דמוקרטי ופרסונאלי לפסילת נתניהו שאם יעבור ישטוף את הארץ בגל של שנאה וקיטוב לדורות. מה שדרוש כעת הוא להפך: פיוס ופשרות. הפוליטיקאים צריכים להביט למציאות בעיניים ולקבל את הכרעת העם. העם הצביע בעד ממשלת ימין ולא נגד ביבי. לכן צריך לקבל את הכרעת הרוב ולהקים ממשלת ימין.

גדעון סער ניצב בצומת דרכים פוליטית. יש לו הזדמנות פוליטית נדירה ודילמה אישית לא פשוטה. עליו לבחור בין מימוש שליחותו הפוליטית לקיום ההבטחה לבוחריו. כדי להתרומם ולעוף עליו להשיל מעצמו משא כבד של שיקולים ומשקעים אישים, למשול ברגשותיו ולהחליט בקור רוח מה נכון למדינת ישראל. אם ישתחרר מכבליו ויחבור לנפתלי בנט יוכלו לדרוש ולקבל רוטציה בראשות ממשלת ימין. אם ייכנע ליצר הנקמה, יפספס את ההזדמנות וילך לממשלת שמאל זה יהיה כנראה סופו הפוליטי.
לגדעון המקראי נאמר: לך בכוחך זה והושעת את ישראל. לך אני אומר
שחרר, שחרר
אתה לא יכול לעוף עם שק של אבנים על הכתפיים
יש לך חלומות של עבד
אתה לא חולם כמו אדם חופשי
(דוד אבידן, העץ הבודד)