מאושרים

ישראל דורגה על-ידי מכון גאלופ במקום השנים-עשר במדד האושר העולמי - עובדה, שלא תמצא חן, כנראה, בעיני ה"חמוצים", שמפיצים בלי הרף את דיבת המדינה להנאתם, כדי לדוג במים עכורים.

הייתה לנו כבר תקופה כזו - ב"מיתון" באמצע שנות השישים. במרוצתם לנקום בלוי אשכול, שהעז לשבת על כיסאו של דוד בן-גוריון, הפיצו שמעון פרס וכנופייתו שמועות על מצבה הירוד של המדינה, שלוּוּ ב"בדיחות אשכול" - קובץ חבוט של בדיחות ממוחזרות מכל רחבי העולם, שנועדו להבאיש את ריחו של ראש הממשלה. התוצאה, לדעתי, הייתה מרה: אווירת נכאים השתררה במדינה, ועברה את גבולותיה. "האחרון שיכבה את האור בלוד", אמרה בדיחה מאפיינת, שכנראה, שכנעה את מדינות ערב, שימי המדינה היהודית ספורים. ייתכן, שזה היה אחד הגורמים למלחמת ששת הימים.

ובכל אופן, הישראלים אינם קונים את תעמולת ה"חמוצים" ואת הפגנותיהם. בעיקר, כשהם נוכחים, שבינתיים השגנו הצלחה מול נגיף הקורונה, למרות תחזיות ה"חמוצים", שתמכו במפקפקים במגיפה, ואחר כך בסרבני החיסונים. המגיפה פגעה אומנם בכלכלה, אך נכנסנו לעידן קורונה עם כלכלה יציבה מאוד, שאפשרה למשק לספוג את המכה, ונקווה, שיתאושש. בכל אופן, המדדים שמתפרסמים מאותתים על כך.

מה יש להם להסתיר?!

דוח מבקר המדינה על תפקוד ועדת הבחירות המרכזית במערכות הבחירות האחרונות לא פורסם לציבור, כיוון שח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), יו"ר ועדת הכנסת לביקורת המדינה ויו"ר ועדת-המשנה לענייני חיסיונות, שתפקידה להטיל חיסיון על דוחות מבקר המדינה, סירב לפרסמו לפני הבחירות בתואנה, שממצאיו יפגעו באמינות עבודת ועדת הבחירות המרכזית ובטוהר הבחירות בעיני הציבור. אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות, התנגדה לפרסום הדוח לפני הבחירות, באותה התואנה.

הדוח צפוי למתוח ביקורת משמעותית על ועדת הבחירות, אך אינו טוען, שהבחירות האחרונות (מספר ארבע) זויפו, או מפקפק בנכונות תוצאות הבחירות.

אותי זה כלל לא הפתיע, כיוון שאני זוכר את המרורים, שהשביענו שטרן כשהיה קצין החינוך הראשי וראש אכ"א בצבא. גב' עדס מגינה, כמובן, על עצמה, למרות הביקורת הקשה - בעיקר, אחרי הבחירות הקודמות לכנסת - על הוועדה ועל השופט חנן מלצר, היו"ר שלה.

אם כך, הצבענו מבלי לדעת, לכאורה, מה כתוב בדוח מבקר המדינה, אך עם טעם מר של אפשרות לשיתוף פעולה נגד הציבור בין ח"כ שטרן לבין המנכ"לית עדס. ושוב אשאל את השאלה הנצחית: מה יש להם להסתיר?!

תפרו (גם) לו תיק

מי שנדמה להם שבמדינת ישראל שוררת דמוקרטיה, צריכים לקרוא את דברי עו"ד דרור חוטר-ישי בראיון עמו בישראל היום של שבת-פסח על "הכוח ממכר", ספרו החדש (זמורה-ביתן), ובו מספר חוטר-ישי על התיקים שתפרו לו כיוון שהתנגד לדרכו של השופט אהרן ברק ולנהלים הפסולים, שהונהגו בהשראתו.

חוטר-ישי מסביר, כי הקשרים ההדוקים מדי בין השופטים והפרקליטות לבין העיתונות פסולים. לדבריו, התקשורת שותפה להשחתת הרשויות, שראשיתה בכהונת אהרן ברק בבית המשפט העליון, ושותפות לה רשויות האכיפה, והיא נועדה "לנהל את המדינה כרצונן [של הרשויות הללו והתקשורת]".

בראיון לעקיבא ביגמן מזהיר חוטר-ישי: "כשמערכת המשפט רוצה לבוא חשבון עם בן-אדם, היא לא בוחלת באמצעים". גם אם רק מקצת מטענות חוטר-ישי נכונות, ספרו הנו עוד רמזור אדום, שנדלק בפנינו, ועוד כתובת איומה על קירותינו.

קוברים

במאמץ משותף רוסי-צרפתי, נקברו בראשית מארס שרידים של חיילים צרפתיים, שנהרגו ומתו במהלך הנסיגה הצרפתית ממוסקבה בשנת 1812. בטקס בעיר ויאזמה (כ-190 ק"מ ממערב למוסקבה) נכחו פקידים רשמיים וצאצאי המצביאים הרוסיים והצרפתיים, שהשתתפו במערכה. תחת שלג יורד נקברו בו שמונה ארונות, ובהם שרידי 126 חיילים, שנפלו במערכה, שלוש נשים ושלושה בני-נוער.

בין הנוכחים בטקס היו יוליה חיטרובו, צאצאית של מרשל מיכאיל קוטוזוב, שזכה לתהילה על שהדף את הצבא הצרפתי; והנסיך יואכים מירא, צאצא של מרשל צרפתי ידוע. השנה מציינת צרפת מאתיים שנה למותו של נפוליאון בונפרטה.

את השרידים גילו ארכיאולוגים בשנת 2019 בקבר המוני של חיילים רוסיים וצרפתיים. על החפירה פיקח פייר מאלינובסקי, יו"ר הקרן לפיתוח יוזמות היסטוריות רוסיות-צרפתיות, המקורב לקרמלין. כולם נהרגו, כנראה, בקרב על ויאזמה (שלושה בנובמבר 1812) בתחילת הנסיגה הצרפתית ממוסקבה, עוד לפני שהצבא הצרפתי חצה את הנהר בֶּרֶזינה. לדברי מאלינובסקי, הטקס מסמל פיוס בין שתי המדינות.

נראה, כי שרידי הנשים שנמצאו שייכים לנשים, שהצטרפו למסע המלחמה הצרפתי, כדי להעניק עזרה ראשונה לחיילים ולנהל את הקנטינות לחיילים. סבורים, כי שלושת הנערים היו מתופפים.

כשנחשף הקבר, בעקבות עבודות תשתית באזור, סברו, כי אלה שרידי חיילים ממלחמת העולם השנייה, שנקברו בהרבה קברים כאלה במהלך הקרבות במערב רוסיה. חוקרים באקדמיה הרוסית למדעים הפריכו השערה זו, ושייכו את ההרוגים לפלישה הצרפתית לרוסיה בשנת 1812. מרבית ההרוגים היו בשנות השלושים לחייהם. בבדיקה נוספת מצאו הארכירולגים כפתורי מתכת, שנשרו ממדי החיילים, והוכיחו שהיו חיילים ברג'ימנט 30, ברג'ימנט 50 וברג'ימנט הקל 24 של הרגלים הצרפתיים.

עידן האש

מה הגורמים והסיבות למעבר מפרדיגמת הלחימה של התקופה המודרנית, שהתבססה על תמרון ועל אש, לפרדיגמת הלחימה החדשה של עידן האש, המבוססת על מידע ועל אש, שלעתים מייתרת את אפשרות קיומו של התמרון ואף מונעת אותו.

זה נושא הרצאתו של סא"ל (מיל') דן שיאון בסדנה הקרובה של "פורום אלפרדו". הסדנה תיערך באמצעות זום (קישור) ביום חמישי, 22 באפריל, בשעה שש וחצי בערב (18.30).

דן שיאון היה טייס קרב במלחמת יום הכיפורים, ופיקד על טייסת "כפיר" במערכת שלום הגליל. כעת - מסיים דוקטוראט בתחומי הלוחמה האווירית.