ללא עמוד שדרה

לעתים נדמה שמדינת ישראל הריבונית (?) מתנהגת כיצור חסר חוליות, נטול עמוד שדרה, עד כדי כך שגורמים שונים מתנהגים כאילו אינה קיימת. להלן דוגמאות אחדות, חלקן מהימים האחרונים ממש, וחלקן כאלה הקיימות כבר זמן רב.

בהקשר של הבחירות המתקרבות לרשות הטרור הפלשתינית שוב עולה על הפרק סוגיית הצבעתם של ערביי מזרח ירושלים, כלומר הצבעה של תושבי ישראל בבחירות לשלטון האויב. האם יעלה על הדעת שמדינה ריבונית כלשהי תאפשר לתושביה לבחור את מוסדות השלטון של האויב? ומכאן מתעוררת גם השאלה כיצד מתייחסת מדינת ישראל למזרח ירושלים: כחלק מישראל או כחלק ממדינה זרה, שיש המצפים עדיין להקמתה?

באותו הקשר, מרואן ברגותי, רוצח נתעב השפוט על מעורבות ב-5 מעשי רצח, מנהל מתוך "הכלא" הישראלי פעילות פוליטית ואף מריץ רשימת מועמדים, כאילו איננו אסיר אלא אח"ם, ואיש אינו פוצה ומצפצף, ואפילו יש/היו פוליטיקאים ישראלים שביקרו אצלו ב"כלא". מדינת ישראל הריבונית (?) מעלימה עין ממעורבותו של הרוצח – ושל רוצחים אחרים – ברשימות המועמדים בחירות המתקרבות.

באותו הקשר, עד מתי תימשך ההבחנה הישראלית בין המחבלים "הטובים" של אש"ף לבין המחבלים "הרעים" של החמאס, כאילו אין להם מטרה משותפת ורק הסגנון שלהם שונה. מכחיש השואה אבו מאזן פועל נגדה ב"בית הדין" בהאג, אבל ישראל הריבונית (?) מוחה את הרוק ומאפשרת למפקחים מטעמו לפקח על בחירות בלב בירתה.

ועד מתי תאפשר מדינת ישראל הריבונית (?) לממשלות אירופה – חלקן כאלה הנגועות עדיין באימפריאליזם ו/או באנטישמיות – לבחוש בארץ ישראל, כאילו לא תם הכיבוש הבריטי לפני 73 שנים? מדוע אותן ממשלות, וכפי הנראה גרמניה (!) בראשן, עושות בתוככי הארץ כבתוך שלהן, בונות בשטחי C ומתכננות לשלוח משקיפים לתוככי בירת ישראל לפקח על טוהר הבחירות לרשות הטרור הפלשתינית?

ועד מתי תתעלם מדינת ישראל הריבונית (?) מפסיקת בג"ץ המורה לה לפנות את המאחז הבלתי חוקי חאן אל אחמר, מחשש מה יאמרו האירופים? ולאן נעלמו כל אלה המדברים גבוהה גבוהה על שלטון החוק לנוכח הפרה בוטה זו של פסיקת בג"ץ? ככל הנראה, כאשר הפרת פסיקת בג"ץ משרתת את מאווייהם של אותם אבירי שלטון החוק – הקמת מדינת אויב בלב ארץ ישראל – מותר להתעלם מפסיקת בג"ץ.

ובני גנץ, אחד המתיימרים להיות ראש ממשלת ישראל, מתפאר בכך שמנע את החלת הריבונות הישראלית על היישובים היהודיים ביהודה ובשומרון, כלומר גרם במו ידיו להחמצת הזדמנות היסטורית ולבכייה לדורות. הסחטנות של גנץ תרמה רבות לכישלונה של הממשלה הפריטטית-הפאתטית, וחשוב שזו תסיים את תפקידה מוקדם ככל האפשר.