בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
חובה על שר הפנים, אריה דרעי, מאיר פרוש, יעקב ליצמן מאיר פרוש להופיע בפני וועדת חקירה ממלכתית ולספק הסברים, העומדים במבחן הביקורת - לא רק מדוע דרשו ולחצו להסיר את כל ההגבלות על מספר החוגגים בהר מירון, אלא גם באיזו קלות קיבלו את כל מבוקשם מאמיר אוחנה, השר לביטחון פנים, ומשרת התחבורה, מירי רגב, שעל חשבון משלם המיסים העמידה צי של רכבים
שלמה לוי, מי שהיה ראש מועצה אזורית מרום הגליל בשנת 2008, הוציא צו סגירה לקבר רבי שמעון בר יוחאי. הצו הוצא לרגל יום ההילולה לכבוד אדון הנביאים, משה רבנו. אגב, מדובר ביו"ר מועצה דתי, שמאד היה חשוב לו שההילולה תתקיים, אך לא היה מוכן לאשר קיומה לנוכח מה שנראה בעיניו סכנה בטיחותית לחיי החוגגים.
פרוטוקול ישיבת ועדת הפנים בכנסת ישראל ב-24.3.2008 פורס התרעמות של חבר הכנסת יעקב ליצמן, שנזף ביו"ר המועצה - "כשמגיעים להר מירון 300 אלף איש, המשטרה מאפשרת לכולם להיכנס כי איש לא יכול לעמוד נוכח לחץ דעת קהל, וכשמגיעים כ-15 אלף איש יש סכנה, אתה מעז להוציא צו סגירה???"
חבר הכנסת גפני החליט להתחרות עם מר ליצמן בגילויי חוסר אחריות ובזלזול בראש מועצה, שהעז לא לתת אישור להילולה, כשלא הוכחו תנאי בטיחות מלאים. והנה קטע מפרץ התוכחה של מר גפני באותה ישיבה - "...על בית פרטי יכול יו"ר מועצה להוציא צו סגירה רק אם יש סכנת התמוטטות. זה לא המקרה, האתר לא הולך להתמוטט ככל הנראה...." .
אלו היו תגובות מנהיגים פוליטיים להחלטה אמיצה חד-פעמית של ראש מועצה. כואב לציין, שתגובות הממסד הפוליטי העידו על זלזל בחיי אדם, ומה שחשוב לאותו ממסד - צבירת כוח פוליטי, גם אם זה כרוך במחיר יקר של חיי אדם.
מה שקרה, למרבה הכאב והצער, בל"ג בעומר השנה נעוץ באותה התופעה. כל תהליך קבלת ההחלטות לקראת ההילולה בהר מירון נעשה אך ורק במישוריות הפוליטית. לחץ פוליטי הכתיב לכל דרגי הביצוע לא להגביל מספר חוגגים על ההר. פוליטיקאים התחרו ביניהם מי תרם יותר להיעדר ההגבלות. למעשה הם התגאו בתואר מי גרם יותר למותם של עשרות ופציעתם של מאות.
הרוגי האסון שילמו את מחיר מו"מ קואליציוני וכניעת נתניהו לדרישות פוליטיקאים חסרי אחריות מהמפלגות החרדיות, פוליטיקאים שכל עולמם היה נתון להישגים לטווח קצר, בלי להשקיע מחשבה בתוצאות הרות אסון. מתוך כוונה להאדרת נתניהו, שרים מהליכוד העניקו מאות כלי רכב, מתנות חנם, על חשבון משלם המיסים. על כך שקדה במסירות רבה השרה מירי רגב, כשהשר לביטחון פנים מְסְמַרְטֵט כל שבריר התנגדות של אנשי בטיחות ובמיוחד של מפקדים במשטרת ישראל, שמתמסרים לַהִסְתְּמַרְטְתוּת שלהם.
45 אנשים שילמו בחייהם. הם למעשה קורבנות אינטרס פוליטי של ראש ממשלה בישראל ומנהיגי מפלגות חרדיות, כשהבולטים הם אריה דרעי ויעקב ליצמן. זו מנהיגות כושלת, ששנים רבות מתעלמת מדוחות מבקר המדינה ואזהרות של גורמי ביטחון ושל משטרה חסרת עמוד שדרה, שנמנעת מלומר את דברה באומץ בפני צמרת פוליטית, המתרפטת בפני מנהיגי מפלגות חרדיות, חצרות ואדמו"רים.
חובה על שר הפנים, אריה דרעי, מאיר פרוש, יעקב ליצמן מאיר פרוש להופיע בפני וועדת חקירה ממלכתית ולספק הסברים, העומדים במבחן הביקורת - לא רק מדוע דרשו ולחצו להסיר את כל ההגבלות על מספר החוגגים בהר מירון, אלא גם באיזו קלות קיבלו את כל מבוקשם מאמיר אוחנה, השר לביטחון פנים, ומשרת התחבורה, מירי רגב, שעל חשבון משלם המיסים העמידה צי של רכבים. אי-אפשר להחריש לנוכח התנהגות שר הבריאות, שנתן את ההסכמות שנדרשו ממשרדו למרות גילויי התנגדות של רופאים במשרדו. על זלזול בחוות דעת של אנשי מקצוע חייב שר הבריאות לתת את הדין.
אחראים על האסון חייבים לתת את הדין. לשר דרעי אני מבקש לומר - האסון בהר מירון לא היה גזרת שמים, הוא גזרת מחדל, והאשמים במחדל חייבים לתת את הדין.
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים ▪ והפעם - המלך, גלגול-עיניים, חומר למחשבה וטפ"ם ▪ "א̤ל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג) ▪ הרבה בריאות ואושר (האסון במירון [צילום: סבסטיאן שיינר/AP])
האסון במירון שוב חידד את התהליכים העמוקים והיסודיים המתרחשים בחברה הערבית במדינת ישראל, תהליכים המבקשים לאומיות ולא לאומנות, חיבורים ולא פילוגים, השתלבות ולא בדלנות (תמונות ההרוגים באסון במירון [צילום: דוד כהן/פלאש 90])
ישראל מעדיפה את תרבות ה"סמוך" על פני התכנון המעמיק הדרוש להתמודדות עם אסונות המוניים – טבעיים ומעשה ידי אדם ▪ לכך מצטרפת עובדת קיומן של מובלעות – בעיקר החרדית והערבית – שאינן רואות עצמו כחלק מן המרקם החברתי ▪ הימנעות מטיפול יסודי בשני כשלים אלו תבטיח שהם ימתינו לאסון הבא
תרבות 'סמוך' ולא תכנון מעמיק [צילום: סבסטיאן שיינר, AP]
האסון בהר מירון, שבו מצאו את מותם 45 קורבנות שווא, הוא עדות נוספת למשבר המערכתי הנמשך בו מצויה ישראל. הליקוי המערכתי בא לידי ביטוי בעיקר במשילות פגומה ובהעדר נורמות חוקיות מספיקות, שישמשו מסגרת כללית, שוויונית ומחייבת, להתנהלות המדינה, הציבור והפרטים. בחינת האסון, הנדרשת לצורך הפקת לקחים מערכתיים ויישומם, אסור לה להסתפק בהיבטים פרטניים, החשובים לכשעצמם, אלא עליה להיעשות בראייה לאומית כוללת. אחרת, במקרה הטוב, התיקונים - אם יהיו כאלה - יהיו נקודתיים והכשל המערכתי יישאר על-כנו, ממתין לאסון הבא.
חברי כנסת מסיעת הציונות הדתית הגישו (יום ב', 3.5.21) הצעה דחופה לסדר בבקשה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת אסון ל"ג בעומר במירון, לחקר הארועים שקדמו לאסון והובילו להתרחשותו.
הממשלה יכולה להקים ועדת חקירה ממלכתית לאסון מירון, למרות שהיא ממשלת מעבר - קובע (יום ב', 3.5.21) היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. לדבריו, "יש בהקמת ועדת חקירה ממלכתית משום יתרונות לא מבוטלים לחקירת האירוע על מכלול היבטיו". מנדלבליט אומר זאת בתשובה לפנייתו של שר הביטחון ושר המשפטים, בני גנץ.
מפכ"ל המשטרה, רנ"צ יעקב שבתאי, פתח (יום ב', 3.5.21) את ישיבת ספ"כ המשטרה במטה מחוז צפון בנצרת בהבעת הערכה לשוטרי המחוז ובראשם ניצב שמעון לביא. "הגענו היום למחוז צפון, לערוך את הישיבה השבועית של ספ"כ המשטרה כאשר כולנו מאוחדים ומלוכדים ומביעים תמיכה זה בזה, ממני ומטה לכיוון מפקד המחוז, לשוטרים, לאגף התנועה ולכל מי שהשתתף באירוע".
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...