סטרואידים בעזה

יחיא סינוואר על סטרואידים - קובע פרשן ערוץ 12 אוהד חמו. אכן כך זה נראה, מאז תם מבצע "שומר החומות", כשרואים את רב המרצחים הזה שוב מתהלך חופשי בחוצות עזה ומחמם את הזירה. אבל אין זה משנה את תמונת המצב, שבה שוב ישראל היא המאויימת, ועזה היא התוקפן (בינתיים רק במלל שחצני משתלח), ששה אלי סבב נוסף.

סינוואר הסטרואיד כנראה רוצה עוד תמונה של 67 ילדים עזתיים הרוגים, שתופיע כמובן ב"ניו-יורק טיימס" ובהארץ, מחיר דמים קטן בשבילו ובשביל שאיפותיו, להדליק תבערה מחדש,
לכבוש את לב העולם ה"נאור" והדמוקרטים באמריקה.

את הכסף הקטרי הוא רוצה. לא עבור רווחת תושבי הרצועה, אלא עבור המינהרות, שבהן הוא מושקע. עבור הפחדת אזרחי ישראל. כדי לשגר מהמאגרים שמתחת לאדמה טילים רצחניים. ואנחנו - רועדים. ממש עומדים לפני קיפול הדגלים. 54 שנה לאחר שיחרור ירושלים, בירתנו עדיין אינה בשליטתנו הגמורה. את ההאשמה יש להטיל רק על עצמנו.

המוסלמים עושים בהר-הבית כטוב בעיניהם, עולים אליו ברבבותיהם, ועלינו מהלכים אימים שמא יתקיים מצעד דגלים ביום חמישי. בממשלה ההולכת ונרקמת אף יש כאלה
שכמעט מצדיקים מראש את התגובה האיסלאמית הרצחנית, בגלל ה"פרובוקציה" שלנו בבירתנו.
וההסברה הישראלית - זה כבר מקרה אבוד. אנחנו מהלכים על עצמנו אימים גם עם יום ה"נכסה", יום התבוסה הערבית במלחמת ששת הימים, שגם הוא עילה להתחממות ולגל מחודש של טרור נגדנו.

בעולם הפוך זה, מלא צביעות ופחד, התוקפן הוא החלש, זה שמתנפח, מתלהם ומחמם את הזירה, רק משום שסינוואר נמצא על סטרואידים ופיו יורק דברי בלע. אז בואו לא ניבהל, לא ניתן לדברי ההסתה שלו בימות תקשורתיות, לא נתרגש מהשפה הבוטה והאנטישמית הבוקעת מפי הנבל הארסי הזה, חביב יפי-הנפש בעולם.

והיה אם ייפתח סיבוב חדש, וזה עלול לקרות, יהיה הכרח הפעם לבתק את ראשי הנחש בעזה, לשים אחת ולתמיד קץ לשלטון החמאס הארסי, הטרוריסטי, שחיי אדם שווים בעיניו כקליפת השום, וכל צידוק קיומו שלו ושל חבר מרעיו הוא בשנאת ישראל, בשפיכת דמים ובטרור בלתי פוסק. רק לא לפחד כלל.