ימין ושמאל - ראש בראש

אמנון לוי ואבישי בן-חיים מתקוטטים. עוד סצנה במאבק ההישרדות של ההגמוניה השמאלית.
אמנון לוי איש יקר, הוא לא מקרין התנשאות, הוא לא מקרין התנכרות, נהפוך הוא. אמנון לוי הוא איש חם, רגוע, על-אף שהוא פרענק - הוא איש כלבבי (גם אני פרענק אפילו סופר פרענק - נולדתי פולני, לא התאים לי האוכל והצביעות אז התגיירתי למרוקאי). אותו דבר אבישי בן-חיים, ומשום מה שני החמודים הרגועים האלה הפכו לשתי רכבות מתנגשות לרגע קט, באולפן הטלוויזיה. בואו נבחן מה קרה.

שניהם בלטו ככתבים לענייני חרדים, שניהם צמחו מקצועית בסמטאות השכונות החרדיות תוך טיפוח הדמות של הספרדי החרדי והמסורתי (אין ספרדי דתי, אין ספרדי חילוני הספרדי הוא או חרדי או מסורתי). בהמשך הנפיקו לידיעת הציבור את הפערים העדתיים בתוך הקבוצות החרדיות (חינוך, שידוכים) ואת הקשר בין הפער העדתי לפער בין חרדים לאחרים.

אך אלה לא העולמות היחידים בהם אנו חיים, יש עולם חברתי נוסף והוא ימין שמאל, וכאן אמנון לוי עמוק בשמאל המדיני ובן חיים עמוק בימין המדיני. בחירות, השמאל/מרכז לא ניצח, אבל פלגי ימין העלו אותו לשלטון, ובום פיצוץ על קולי - לוי ובן-חיים מתנגשים חזיתית באולפן. אני חייב לומר שבניגוד לראיון הדוחה עם אילנה דיין הפיצוץ כאן הוא תקין והגיוני. שני הצדדים איתנים בדעתם? סבבה! שניהם על אותה משבצת? סבבה, ושניהם מקוטבים שמאל ימין. המשבצת המשותפת היא חומר הנפץ, הקיטוב הוא המרעום, והנה לנו פיצוץ!!

מה זה אומר? זה אומר שהפיצוץ ביניהם היה רק שאלה של זמן, כי הרי הם מתחרים על אותה משבצת, ונשאלת השאלה מדוע לא התפוצצנו עד כה, ומדוע הפיצוץ לא אירע עוד חודש חודשים שנה שנתיים. או, אז אני חושב שיש לי תשובות, לפחות השערות.

1. משהו אקראי - בן חיים הוא כוכב מסך, בובת וודו של צופי השמאל ואליל צופי הימין. טבעי שהוא בא לאולפנים וכשעולות שתי רכבות על פס אחד הן מתנגשות בו במקום.

2. הבחירות ותפיסת עמדות כוך שלטוניות על-ידי השמאל - כאשר השמאל לגמרי תלוי בימין, במהלך כל שנות כהונתו של נתניהו הימין הוביל את השלטון והשמאל הוביל את התקשורת, מהומות שיצר הימין, כוחו של ציבור ענק והרבה כסף החלו לאזן את התמונה. אך אנו עדיין רחוקים ממצב מאוזן, והופס, מהפך שלטוני, לכאורה. הימין ממשיך לשלוט, כאשר כמה סנג'רים מהשמאל אוחזים בגלימתו, והחרדה בתקשורת השמאלית היא שיהיה כעת מהפך הפוך, אצלם.

מרבית השמאל העייף והשחוק יעוף מהאולפנים הישר לגמלאות, וכוחות ימין צעירים ובועטים יתפסו את מקומם. כך זה אמור הרי להיות. העיתונות היא כלב השמירה של השלטון וככזו היא חייבת להיות במידה רבה ביקורתית כלפיו. ככה למדנו ב 12 שנות שלטונו של נתניהו לא?

לא חשוב איך נסביר את הפיצוץ, השמאל בהיסטריה. השמאל הגיע לכאורה אל היעד, אבל את הסרט גזר מנהיג ימין עם חזה מלא אוויר, וכאשר הגיע השמאל לקו הגמר, הקהל, הצלמים והעיתונאים כבר נטשו ובעיתוני המחרת היה כתוב "כמו-כן השתתף...". משהו מאוד חשוב קורה בעיתונות הישראלית, והיללות עד הגג של עיתונאי השמאל, הטובים המועטים שבהם והרעים הרבים שבהם, מצביעות על כך ללא ספק.