|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
טיסה במהירות האור לכיוון הלא נכון <br>
|
לטובת רווחת הציבור כולו, כולל החלשים שנפגעים מרפורמות מסוימות, כדאי לאמץ מדיניות על-פי היעילות ולא על-פי שיקולי שוויון ו"צדק חלוקתי"
|
|
חלוקת העוגה [צילום: ארתור טורנר אינוויז'ן/AP]
|
|
|
|
|
רבים שאלו לדעתי על הראיון עם דרון אסמוגלו מ-MIT, שערך אורי פסובסקי ב גלובס: אורי פסובסקי, "למה הכלכלן המשפיע בעולם בטוח שאנחנו טסים לכיוון הלא נכון"? באתר גלובס, 25 ליוני 2021. אפתח בגילוי נאות (שמיד יובן שהוא מיותר), אסמוגלו היה המארח שלי ב-MIT כשהייתי במקום בפוסט דוקטורט. ראשית, פסובסקי כרגיל מראיין רק את מי שיוצא נגד כלכלה חופשית ורוצה במפורש או במרומז שהממשלה תתערב ותגביל. אבל פסובסקי אינו הנושא אלא אסמוגלו, או לפחות הטענות שלו. ונדמה לי שכל מי שיקרא את הטענות בלי ההילה של הטוען (אחד הכלכלנים המשפיעים ביותר בעשור האחרון + ובלי ספק אדם וכלכלן מבריק) לא יתרשם יותר מידי, בסופו של דבר הוא מעלה טענות די נדושות שכבר עסקנו בהן כאן רבות. ועכשיו לטענות: בתמצית אסמוגלו טוען, שבכל שינוי, גם אם הוא לטובה כמו טכנולוגיה שמחליפה עבודה קשה - יש מי שמפסיד. אני לא חושב שיש כאן חדשות מרעישות והאמת שלא כל כך הבנתי מה עוד יש בראיון. בואו נתמקד בציטוט הבא של אסמוגלו: הלודיטים (שהרסו מכונות שהתחרו בהם) לא טעו, הם הבינו את הטכנולוגיה נכון לגמרי. העובדה שיצא להם שם רע, היא מטורפת. הם היו בעלי מלאכה מוכשרים, והעבודות האלה נעלמו. אז בהחלט ייתכן שהלודיטים לא טעו בשירות האינטרס הצר שלהם, אבל האם העובדה שלא נכנעו להם היא "מטורפת"? הרי גם ארגוני עובדים חזקים ששובתים למען האינטרס הצר שלהם לא טועים, וגם חוסמי יבוא שנלחמים על האינטרס הצר שלהם לא טועים, וגם מונופולים דורסניים שמונעים תחרות לא טועים. אז מה? והאמת, הלודיטים כן טעו, אם הם היו חושבים על טובת הצאצאים שלהם. נניח שלפני 200 שנה העולם היה נכנע ללודיטים ועוצר את הקדמה הטכנולוגית. האם היום המצב של צאצאי הלודיטים היה טוב יותר? אני חושש שאסמוגלו מעלה טענות סטטיות, שמתמקדות בטווח הקצר, ולכן אולי, כמו רבים אחרים, שם את הדגש על חלוקת העוגה ולא על גודל העוגה. ממליץ מאוד, למי שלא עשה זאת עד כה, להאזין לפרק בפודקאסט עושים חשבון על יעילות וצדק. אני מסביר למה, לטובת רווחת הציבור כולו, כולל החלשים שנפגעים מרפורמות מסוימות, כדאי לאמץ מדיניות על-פי היעילות ולא על-פי שיקולי שוויון ו"צדק חלוקתי". במחילה על היהירות, אבל נדמה לי שבפרק הזה יש יותר חדשנות מחשבתית מאשר בראיון של אסמגולו. ואחרון, אני מניח שהאירוניה לא חמקה מרבים מהכלכלנים שקראו את הראיון, ואני אהיה (כרגיל) האידיוט שיכתוב את הדברים. אסמוגלו מלין על "ויתרנו על מגוון דעות לטובת חזון אחד" ובאופן כללי על פערי עושר וכוח. אני מפרגן לשכר הגבוה שאסמוגלו מקבל (לא רחוק ממיליון דולר לשנה), אבל פחות לעובדה שרבים במקצוע חוששים ממנו. האיש צבר המון כוח, והעובדה הזו מקשה על חוקרים צעירים לפרסם מחקרים שיוצאים נגד האג'נדה שלו. |
| תאריך:
|
28/06/2021
|
|
|
עודכן:
|
28/06/2021
|
|
עומר מואב
|
|
טיסה במהירות האור לכיוון הלא נכון
|
|
פרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר, בוחן במאמרו "אינטרס מדומה" 1 את עמדת "הליכוד" בשאלת "חוק האזרחות" 2 ומגיע למסקנה המתבקשת גם אינסטינקטיבית, שמפלגה זו נקלעה למשבר תנועתי חמור בהשפעת הרוחות הרעות האופפות את העומד בראשה המודח. העמדות של פרידמן הן בין הסבירות שאני מכיר במערכת המשפטית הישראלית בסוגיות מעורבות של משפט וביטחון לאומי. 3 מטרות הביטחון הלאומי הן בין היתר שימור ביטחון הפנים והחוץ, שימור האיזון התרבותי, הדתי והכללי באוכלוסיית המדינה - אזרחים ותושבים גם יחד - ובמקרה של ישראל גם שימור העקרון הציוני במדינת הלאום של העם היהודי - בלעדיות "חוק השבות" לעם היהודי.
|
|
|
|
|
הבלוגר אפרים הלפרין בא מכוונות טובות אך ידיעתו את פעולתה של מועצת העיתונות ואת תפקידה טעונה שיפור. ברשימתו "זה הרייטינג טמבל" הוא שואל את עצמו איך מאפשרת מועצת העיתונות את קרקס העלבונות בין עיתונאים ומוצא כי המוציאים לאור מממנים את המועצה ולכן כלב השמירה "מלקק" כמובן לבעליו, ועיתונות ירודה היא, לדעת הכותב, "ככל הנראה" אינטרס מסחרי של המוציאים לאור. הישועה תבוא לדעתו מן הממשל - שהוא זה שיממן את המועצה. האוצר יצילנו.
|
|
|
|
|
מאז הוקמה והושבעה ממשלת האחדות והשינוי בראשותם של נפתלי בנט ויאיר לפיד, עולה השאלה האם הפציע שחר של יום חדש עבור מגזרי האזרחים הוותיקים והשכבות המוחלשות- מגזרים שהוזנחו והתעלמו מהם בשנים האחרונות. ספק ותקווה לשינוי משחקים בערבוביה.
|
|
|
|
|
על הפרסים נאמר שאורך הראיה שלהם רחוק ביותר. אם האמריקנים חיים על שעון חול של ארבע שנים, ואז הכל יכול להתהפך כליל או להתמלא ולהמשיך עוד ארבע שנים, הרי שאצל הפרסים מדובר ב-25, 100 ואף 200 שנים, פרק הזמן שהם מציבים לעצמם להשיג מטרה זו או אחרת. זו היא ראיית עולם שונה לגמרי, המשפיעה על צורת החיים הכוללת, ועל המטרות שהם חותרים להשיג.
|
|
|
|
|
אנשי ביבי מפגינים בתופים ובמחולות ובשירת המואזין סמוך לביתו של נפתלי בנט ברעננה. השכנים כועסים. מה אתם רוצים? נשאלו המפגינים בכתבה בערוץ-12. "שילך לבית בבלפור", השיב אחד הקולניים. אבל רגע, ביבי אינו ממהר לפנות את בלפור, כיצד הם רוצים שבנט ישתכן שם? תרבוע המעגל. בלתי אפשרי.
|
|
|
|
|
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
