בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
טינה, או בשמה המקורי אן מיי בולוק, נולדה לקוטפי כותנה בעיירה שכוחת-אל בנאטבוש טנסי, על גדות המיסיספי
|
חיים לא פשוטים [צילום: יוטיוב]
|
|
|
|
|
טינה טרנר (26.11.1939) בת 81 כיום, הפכה כבר לאיקון, סמל לזמרת רוק פורצת גבולות, פצצת אנרגיה, סקס ורגליים ארוכות. אותן רגליים חשופות בשמלה קצרצרה מתנופפת עם תנועות אגן מהירות. היא לימדה את מיק ג'אגר לזוז. אך אצלה זה בא טבעי. גם אייק טרנר, שהעלה אותה לבמה בגיל 17 ואח"כ נשא אותה לאישה, מרר את חייה, אבל נישא על גל הצלחתה, הכיר בכך. אך הצלחה זו לא הגיעה אליה בקלות. טינה, או בשמה המקורי אן מיי בולוק, נולדה לקוטפי כותנה בעיירה שכוחת-אל בנאטבוש טנסי, על גדות המיסיספי. אביה עזב את הבית בילדותה ואחריו גם עקבות אמה נעלמו. לאחר הצלחתה חודש הקשר עם אמה. היא הרעיפה על אמה הנאות כלכליות אך טינה טענה כי מעולם לא זכתה לאהבתה. היא טענה גם כי מעולם לא הרגישה מה זאת אהבה, למרות שבשנות החמישים לחייה התחילה בזוגיות עם חברה לחיים ובעלה בהמשך, ארווין באך, מפיק מוזיקלי גרמני שצעיר ממנה ב-16 שנים, עמו היא חייה באחוזה בשוויץ עד היום. הסרט "אני, טינה" מוצג עכשיו בפסטיבל דוק אביב ולמרות כמה מחסרונותיו הוא נותן הצצה מעניינת (וחשובה) לחייה. אייק טרנר, העלייה והנפילה טינה הנערה ראתה את אייק טרנר ולהקתו במופע בסנט לואיס. עד אז היא שרה גוספל רק בכנסיה. היא התאמצה למשוך את תשומת ליבו והוא נדהם מעוצמת קולה. בתחילה הייתה "האחות הצעירה". אך ככל שהבין את תרומתה למופע שלו פעל לקשור אותה אליו, בנישואים. הוא העניק לה את שמה 'טינה' ואת שם הצמד "אייק וטינה". אייק טען שכל חבריו נוטשים אותו וטינה הבטיחה שלא תעזוב אותו, גם כאשר הפליא בה את מכותיו ולעיתים קרובות נאלצה לעלות לבמה עם עין כחולה או אדומה. בנה וחברותיה ללהקה מעידים על כך. אייק הרבה לשתות, להביא נשים אחרות לביתם, היה אלים וזועם. רוב המראיינים שואלים אותה על יחסיה עם אייק, על האלימות שעברה, אבל היא רצתה לסגור את הפרק הזה מאחריה ולכן הוציאה ספר על חייה "אני, טינה" (1986) שהייה להיט והפך גם לסרט מצליח בשם 's love got to do with it"t"Wha, כשם הלהיט המצליח שהעלה אותה ל'ביל בורד'. בדרכה שלה 16 שנה לאחר נשואיה לאייק ובעקבות מריבה גדולה היא העזה לבסוף לברוח ולצאת לחפשי. אבל גם אז לא קלה הייתה הדרך. היא ויתרה על כל הזכויות שלה בשירים ובתקליטים ושמרה רק על שמה "טינה". זמרת אפרו אמריקנית, "לא יפה", לדבריה, שסגנונה לא ברור לגמרי, אולפני ההקלטות בארה"ב סירבו להפיק אותה. בעצת המפיק שלה היא נודדת ללונדון, שם היא בונה את עצמה מחדש כזמרת רוק וזוכה להצלחה עצומה. טינה זכרה לו את חסד הצלחתה והעניקה לו את הגרמי בו זכתה לאחר שעלתה לראש מצעד הפזמונים בארה"ב. צחוק הגורל. הזמרת והפרפורמרית הנפלאה שארצה (ארה"ב) פנתה לה עורף - מכירה עכשיו בגדולתה. אופרה וימפרי מחבקת אותה וסיפרה נחטף מהמדפים. טינה מתרגלת בודהיזם כדי לשמור על שלוות נפשה. היא משמשת מודל לנשים רבות שרואות בה אישה מוכה שאזרה אומץ, העזה לעזוב את בעלה והצליחה בחייה ובקריירה שלה. היא יוצאת לסיבוב הופעות בכל העולם, וגם בישראל (פרק הירקון, 1987) שם זכיתי לראותה בהופעה מדהימה. בריו דה ז'נרו הופיעה בפני הקהל הכי גדול בעולם שמנה 184 אלף איש. משיריה את "רולינג און דה ריבר" המלהיב היא שרה עוד עם אייק ועד היום השיר הוא להיט ענק. הקונוטציה היא של סירה השטה על המיסיסיפי ובמובן הרחב, זה השייט, המסע בחיים. What's Love Got to Do with It" היה ללהיט ענק, למרות שטינה לא התלהבה ממנו בתחילה. במקור זה היה שיר פופ רך, אך טינה עשתה אותו "שלה" בדרכה המיוחדת והמתריסה: מי צריך לב אם הלב יכול להישבר? זה רק סקס, משיכה פיזית, מה לזה ולאהבה? "אני הרקדנית הפרטית שלך" הוא שיר שכתב מייק קלופר, זמר-יוצר וגיטריסט סקוטי שהנהיג את להקת "דייר סטרייטס". הוא הבין שהשיר לא מתאים ללהקתו המורכבת מגברים והזמין את טינה לבצע את השיר. היא אהבה אותו מייד. הלהקה האנגלית ליוותה אותה בשיר באופן מרשים ביותר. הקהל חשב שהשיר מדבר על יצאנית אך למעשה היו אז רחבות ריקודים שאנשים יחידים באו לשם לרקוד והיו זקוקים לבת זוג. "I'm your private dancer, a dancer for money - אני הרקדנית הפרטית שלך, אומר השיר, באתי רק להרוויח קצת כסף... אני רוצה לגור ליד הים, עם בעל, ילדים ומשפחה..". גם טינה עצמה מספרת שבשעות הקשות שלה הייתה שרה במועדונים קטנים ובהופעות פרטיות. השיר עלה לראש מצעד הפזמונים באנגליה ובארה"ב. בשנת 1995 הקליטה את "Golden Eye" שיר הנושא של סרט ג'יימס בונד באותו שם. טינה הופיעה בשני סרטים: "התפשטות (1971), ו "מקס הזועם 3: כיפת הרעם" (1985), לצידו של מל גיבסון בסרט האפוקליפטי. הסרט של הבמאים לינדזי ומרטין, עוסק יותר בשנים הראשונות של הקריירה שלה, באלימות שחוותה, ופחות בהופעותיה המדהימות המדגימות את כשרונה הענק. וחבל.
|
תאריך:
|
07/07/2021
|
|
|
עודכן:
|
07/07/2021
|
|
מרגלית מולנר גויטיין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מ. עמיר
|
10/07/21 19:19
|
|
בשבועות האחרונים עוסקת התקשורת רבות בנושא האמור. יש המבכים את לכתו (בינתיים), מהשלטון של נתניהו, יש המביעים שמחה. לשיא הגיעו עיתונאים, המביעים לא שמחה בלבד אלא אף קוראים למבצע הטהרות (!), שהיא לדעתם נחוצה עתה במרחב הציבורי. לדעתם, חייבת הממשלה הנוכחית לפעול "לשחרור" המרחב הציבורי מנוכחותו ארוכת השנים של נתניהו...
|
|
|
כישלון הקואליציה בהעברת חוק האזרחות אינו אסון, אך זו הזדמנות להפיק כמה לקחים. כל ההצהרות הפומפוזיות, מפגיעה בביטחון ישראל ועד החובה לשמור על שוויון זכויות, אינן אלא אמירות ריקות מתוכן. ישראל תמשיך להתקיים מבלי שהיא תוצף בפלשתינים מן השטחים, חוק השבות הנותן עדיפות מוחלטת לעליית יהודים ומקבע את אופיה היהודי של ישראל, ובצדק, לא יבוטל כי כך קרה במשך כל שנות קיומה של ישראל. השמאל הקיצוני והימין ההזוי רוצים למשוך את ישראל לקצוות, וגם מניפולציה זו לא תצליח. מה שהתברר אתמול הוא שכנסת ישראל היא המקום הציני ביותר, הכאוטי עד כדי אימה, מלא באופורטוניסטים שבינם לבין הרצון לשרת את הציבור, אין ולא כלום. בקיצור, כלומניקים. האנרכיה בכנסת חוגגת, וזה מדאיג עד מאוד.
|
|
|
מהי הסיבה לכך שיש קולות הקוראים לשינויי חקיקה אשר ימנעו בחירת ראש ממשלה אלא לשתי קדנציות? הנימוקים האפשריים לחוק כזה הם שניים:
|
|
|
משה טימור, החוגג ממש בימים אלה יום הולדת 85, הוא אגדת רדיו ועבד ברדיו במשך למעלה מ-60 שנה. קולו הרדיופוני המשובח, לטעמי, הוא במידה רבה חלק מפס הקול של המדינה.
|
|
|
הצלחתו הפנומנלית של פלוריאן זלר (1979) בכלל ובמחזה "הבן" בפרט היא יכולתו לגעת בנקודות הרגישות ביותר בלב כל אחד; ובה בעת לשמור גם במצבים הכי בעייתים על הטעם הטוב, היונק מתרבותו האירופית. הדבר מומחש במשחקו המאופק של דרור קרן, האב של הבן, בן התשחורת, הפורע כל עול, אלון סנדלר האכספרסיבי. לא עוזר סיעור הרוחות שלו עם גרושתו, אמו של הבן, שרה פון שוורצה שמגלמת את שיא הרגש בהצגה, עם חוסר האונים שלה נוכח האובדנות והיאוש התהומי של הבן. האם בהצגה היא הניגוד לאב, שגירושיו מהאם ונישואיו לאשה צעירה ויפה (מיכל עוזיאל המרשימה ביכולותיה) הם הסיבה לתחילת המשבר הנשי של הבן. מסתבר שהורים שלא יודעים איך לרכך את המכה שהם מנחיתים על הבן בגלל גירושיהם, לא מעטירים אהבה ורגש אלא משאירים את הבן לגורלו בבדידותו - הם הסיבה לטרגדיה.
|
|
|
|