סיפורה של תחנת "רכבת העמק" עין חרוד

אחת מתחנות רכבת העמק ההיסטורית הייתה תחנת עין חרוד. הממוקמת לא רחוק ממעין עין חרוד (גדעונה) 45.7 ק"מ מחיפה. תחנה זו עברה מספר שלבים. תחילה כמקום חניה (ללא מבנה) עבור תושבי הכפר הערבי נוריס ששכן לא רחוק מהתחנה.

בשנות ה-20 של המאה העשרים הוקם במקום צריף ששימש את הנוסעים כתחנה המתנה לרכבת והתחנה נקראה "תחנת הרכבת עין חרוד" על שם קיבוץ עין חרוד שנוסד ב-1921 ושכן בראשיתו ליד מעיין חרוד (גדעונה) סמוך לתחנת הרכבת. התחנה הקטנה שימשה את תושביו של קבוצת עין חרוד וישובים נוספים שהוקמו בסביבה.

במשך שנים רבות נקראה התחנה "תחנת רכבת עין חרוד". בשנת 1927-26 עבר קיבוץ עין חרוד מגדעונה לגבעת קומי המרוחקת מהתחנה, אולם המשיכו לקרא לתחנה "תחנת הרכבת עין חרוד". בהמשך שונה שמה לתחנת "כפר יחזקאל" (היו בעיקר מאנשי גבע שקראו לתחנה תחנת גבע).

רכבת העמק פעלה במשך למעלה מ-40 שנה. היא חלק בלתי נפרד מתולדות העמק והפכה לאגדה. תרומתה להתפתחות הכלכלית של יישובי האזור ובכלל להתפתחות הישוב בארץ רבה ביותר. דרכה עברו סחורות, ותוצרת חקלאית מיישובי העמק לחיפה לאזורי הארץ האחרים ואף לדמשק שבסוריה.

הרכבת הייתה לאמצעי תחבורה חשוב לתושבי העמק. ברכבת יצאו לטיולים ולביקורי קרובים, וכמו-כן הובילה תושבים לקבלת טיפול רפואי בבתי החולים האזוריים בעפולה בחיפה ועוד.

לא מעט סיפורים, אגדות ובדיחות, סופרו על רכבת העמק. על "מהירותה" האיטית שאפשרה לנוסעים לרדת במהלך הנסיעה לקטוף פרחים ולחזור לקרונות, ועוד כהנה וכהנה סיפורים ובדיחות. ממש הווי שלם נוצר סביב רכבת העמק. בעת עוברה ליד הישובים צפרה הרכבת בעוצמה ותושבים ותיקים בישובים לאורך מסילת רכבת העמק מספרים כי לא פעם התעוררו משנתם בשל צפירות אלה.

הרכבת זכתה לכינוי "רכבת החלב". במשך שנים היא אספה מידי לילה את כדי החלב מעמק הירדן עד יגור והביאה אותם לחיפה. כך הגיע החלב עוד באותו יום לתל אביב ולירושלים - חידוש מסעיר באותם הימים.

בשנת 1925 נבנה במתחם תחנת הרכבת עין חרוד (כפר יחזקאל) מבנה אבן ששימש למגורי העובדים של תחנת הרכבת עין חרוד, כפר יחזקאל וכן מחסן לכלי עבודה ולחלפים לתחזוקת מסילת הברזל בקטע שבין עפולה לבית שאן. ילדי מושב כפר יחזקאל קראו לבית זה "בית הפועל".

ביוני 1926 ביום שבת בבוקר, פרצה שריפה גדולה סביב תחנת רכבת עין חרוד לאחר שרכבת הבוקר עברה את תחנת עין חרוד. בעיתונות דאז, דווח כי בעת שהרכבת עברה בתחנת עין חרוד "יצא ניצוץ מן הקטר" והצית אש בשדות כפר יחזקאל. אנשי עין חרוד, כפר יחזקאל וגבע נזעקו למקום ורק בעמל רב הצליחו להשתלט על האש. שמונה מאנשי כפר יחזקאל נפצעו ונשרפו כ-160 דונם חיטה.

בחודש מארס 1937 ביקר בעין חרוד המפקח הראשי על בקרת הפרי בארץ מר טיילור. הוא הגיע ברכבת, ירד בתחנת תל יוסף ושם קיבלו פניו ראשי ונציגי יישובי גוש חרוד. בחדר הקריאה של קיבוץ עין חרוד נערכה "מסיבה" (מפגש א.א ) עם מר טיילור בהשתתפות חקלאי ופרדסני יישובי גוש חרוד. נדונו בה נושאי גידול ושיווק הפרי בישובים. בין השאר ביקשו אנשי גוש חרוד לשפר מצב התחנות הרכבת בתל יוסף ובעין חרוד. טיילור הבטיח לסייע בנושאים אלה.

בסוף שנות ה-30 נשרף צריף תחנת הרכבת עין חרוד ששימש, כאמור, כמקום המתנה לנוסעים. במקום הצריף שנשרף נבנה בתחילת שנות ה-40 מבנה בנוי אבני סיליקט ששימש כמבנה המתנה של הנוסעים. את המבנה בנו הבריטים.

במרס 1948 פוצצו שלושה גשרוני רכבת: גשרון מערבית לעפולה, גשרון צפונית לזרעין וגשרון ממערב לבית יוסף ובכך למעשה הופסקה פעילותה הסדירה של "רכבת העמק" לאחר קום המדינה ב-1948 הושבתה רכבת העמק. תחנת עין חרוד (כפר יחזקאל) נעזבה והוזנחה כמו תחנות רבות אחרות לאורך מסילת רכבת העמק ההיסטורית. מהמקום נלקחו-נגנבו בשנות המדינה הראשונות קטעי מסילת ברזל וציוד שהיה בתחנה.

לפני מספר שנים שוקמו ושוחזרו שני מבנים בתחנה: מבנה בנוי לבני סיליקט אשר ששימש תחנת ההמתנה לנוסעים ומבנה אבן ששימש כמחסן ומגורים לעובדי התחנה. העבודות כללו החלפת אבנים, שימור פירזול ודלתות מקוריות איטום סדקים ועוד.

ביקרתי לא מכבר במתחם תחנת עין חרוד. היא ממוקמת מול מחלף גדעונה לצד כביש מס' 71 המוליך לצומת תל יוסף ולבית שאן. מבנה האבן ממוקם בחורשה קטנה שכוללת מדשאה קטנה, שולחן וספסל ישיבה. סוג של פינת מנוחה למטיילים באזור. כ-150 מטרים מזרחית למבנה האבן נמצא מבנה בנוי לבני סיליקט ששימש כמקום המתנה של הנוסעים

נא לא להתבלבל: מבנה האבן שימש למחסן לכלי עבודה וחלפים ואילו מבנה הסיליקט הקטן שימש כמקום המתנת הנוסעים. על שני המבנים הוצבו שלטי מורשת המספרים את סיפורה של התחנה ההיסטורית. כ-10 מטרים משני מבני התחנה שנותרו עוברת מסילת הרכבת של רכבת העמק הנוכחית-החדשה והנוסעים כיום ברכבת לבית שאן יכולים להבחין מבעד לחלונות הרכבת בשני מבני התחנה עין חרוד שנותרו במקום.