אכלה, החלה והכלה

תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה. מדהים איך הקץ וההתחלה מתחילים מאותו שורש אבל יכולים להתפתח לכיוונים שונים לחלוטין. השנה שחלפה אכלה, נגמרה, תמה, פורקה ונהרסה וספק אם מאן דהוא יתגעגע אליה. תם עידן נתניהו בתום מערכת הבחירות הרביעית, תמה המערכה הרביעית של הקורונה, תם המבצע הרביעי כנגד החמאס. ולא ברור מה יקרה קודם בשנה החדשה - המערכה החמישית של הקורונה, המבצע החמישי נגד החמאס או מערכת הבחירות החמישית ביוזמת נתניהו. אלא אם, השנה החדשה היא התחלה של עידן אחר, פתיחה חדשה, שממשלת "השינוי" תשנה את שיח השנאה והמדון, את חוסר היציבות וערעור יסודות המדינה, תשים סוף פסוק לקורונה בזכות האומץ לחסן בבוסטר את כל האוכלוסייה, כשבמקביל המשק יישאר פתוח לחלוטין, שהחולשה שלה בגלל הרב-גוניות שלה תהיה דווקא נקודת החוזק שלה, שימצאו את הנוסחה הגואלת להכרעת תוקפנות החמאס. שזאת לא תהיה שנת החלה מלשון מחלה אלא שנת החלה - התחלה.

וכאן אנו מגיעים להכלה. עד כמה שזה נשמע מוזר, נתניהו, שגילה אפס סובלנות לשמאל, למערכות המשפט והמשטרה, פיתח מדיניות של הכלה כלפי החמאס, אירן, האלימות במגזר הערבי והלטיפונדיות של החרדים, אילי ההון והבדואים. ניתן להבין אבל לא לסלוח למדיניות ההכלה כלפי אילי ההון, הם היו תמיד החברים שלו מקדמת דנא, הוא היה תמיד ניאו-ליברל קיצוני מבית מדרשו של מילטון פרידמן, שרק הוריד והוריד מיסים לעשירים ולחברות, ודיכא ביד ברזל את תנועת המחאה. גם ניתן להבין אבל לא לסלוח על מדיניות ההכלה כלפי החרדים, שבתקופתו פרקו כל עול, עד שהם מאיימים על עצם קיום המדינה כפי שהמדיניות הכלכלית מאיימת על חוסנה. האוכלוסייה שלהם גדלה בקצב אקספוננציאלי, כשהם לא תורמים כמעט דבר למדינה ורק סמוכים על שולחנה. כמוהם אילי ההון ורבות מהחברות הגדולות שכמעט ולא משלמים מיסים, ורק נהנים ממענקים ומתמיכה ממשלתית.

אבל מה פשר הרפיסות כלפי השתוללות הפשע במגזר הבדואי? הם מהווים כיום לטיפונדיה עצמאית שנהנית מקיצבאות עתק למשפחות מרובות הילדים, כאשר הפכו את הדרום למערב הפרוע, עם פשע ואלימות ללא גבול. דווקא נתניהו הביטחוניסט? נתניהו גילה אותה אוזלת יד כנגד משפחות הפשע שהשתלטו על חלקים רבים בכלכלה, עם פרוטקשן ודמי חסות, עם חיסול חשבונות, שריפות ורצח. מי שסבור שהפשע וחיסול החשבונות, הרצח על כבוד המשפחה ובין המשפחות ייעצר במגזר הערבי טומן ראשו בחול. קודם כל מי שסבור כך הוא מושחת עד היסוד, כי הערבים הם מרכיב יסוד וחשוב בחברה הישראלית וכל מחלה במרכיב הזה תתפשט לכל האומה, כמו שהנחשלות הכלכלית של החרדים תהרוס את כלכלת המדינה. החוזק של המדינה כחוזק שתי החוליות החלשות שלה - החרדים והערבים, ואי אפשר להגיד שמצבה של ישראל מעולה - חוץ מהחרדים, הערבים, טוב גם חוץ מהפריפריה, המזרחים, הנשים, שכונות העוני, העולים מאתיופיה, הנכים, מעמד הביניים הקורס תחת העול, מרקיז הכל בסדר!

הכלה היא מחלה ארורה אם משמעותה לשבת ולא לעשות כלום. מלחמת העולם הראשונה פרצה כי ההכלה הייתה מינימלית ורצח הארכידוכס הצית את הבערה. מלחמת העולם השנייה פרצה כי ההכלה הייתה מקסימלית וחסידי שלום עכשיו ויתרו להיטלר עוד ועוד - בהתחמשות, באוסטריה, במינכן, בכיבוש צ'כוסלובקיה, אפילו בכיבוש פולין, כי הכרזת המלחמה של צרפת ובריטניה לא לוותה במתקפה על גרמניה. הם הכילו, הכילו, עד שהיטלר כבש את אירופה והם אכלו אותה. כך גם מדיניות ההכלה כלפי הטרור האיסלאמי שנעה כמטוטלת, אך בכללותה היא רופסת ולא יעילה, ומענישים את מי שקל להעניש, את עירק ואפגניסטן, בלי לשים סוף למדראסות במימון סעודיה, כי לכמה משפחות באצולת הממון האמריקנית יש קשרים עסקיים עם סעודיה, המרצה את הטרור בכפפות משי ולמעשה מעודדת אותו על-ידי מימון המדראסות. עם אירן חותמים הסכמים ושוכחים את הלקח של צ'רצ'יל על אי-חתימת הסכמים עם היטלר והתוקפנות חסרת הפשרות של משטרים טוטליטריים קיצוניים. אבל גם אם מבטלים את ההסכמים כמו בימי טראמפ לא מצליחים להביא להתמוטטות המשטר באמצעים כלכליים ותמיכה בסרבני המשטר.

דרך הביניים

הכי גרוע זו מדיניות של הכלה ואי הכלה במקומות ההפוכים, כפי שעשתה גולדה מאיר. היא הכילה את התוקפנות של מצרים ונתנה לה לפתוח במלחמה תוך איבוד אלמנט ההרתעה, אך במקביל הייתה לה מדיניות של אי-הכלה כלפי יוזמות השלום ובראשן הצעותיו של סאדאת שהוא היחידי שהיה עקבי ואיש שדבק במילתו, טוב קומפטריוט או לא? אך גם ערפאת נולד במצרים, אז אני חוזר בי... מה אמר חברנו אריסטו? עוד קומפטריוט: "חייל אמיץ (הניחן במידת האומץ) לא יהיה אחד השש אל הקרב בכל הזדמנות, גם כאשר סיכוייו לנצח קלושים - חייל כזה ייקרא פזיז. חייל אמיץ גם לא יתחמק מכל קרב, גם כאשר צבאו יהיה בעמדת יתרון - על אדם שיעשה זאת יאמר שהוא פחדן. אדם ייקרא אמיץ אם ימצא את דרך הביניים - ידע לבחור את קרבותיו בחוכמה, וישתתף רק בקרבות בהם יוכל לנצח ובאלה החשובים לו".

כך עשינו במלחמת ששת הימים - לא אשכול ההססן שנשבר וגמגם, אלא דיין, אלון ובגין האמיצים שהכריעו את הכף לפתיחה במערכה והיו אדריכלי הניצחון. נתניהו היה חסר מידות אלה כי היה לחיץ ולא הצליח להכריע את החמאס ואירן. החמאס גובה מאיתנו קורבן כלכלי עצום של עשרות מילירדים וקורבנות בנפש ובטראומות למרות שנסוגונו מכל שעל וישראל לא מצליחה להכריע אותו, כפי שהכריעה את ערפאת. איך? על-ידי עשיית מה שדרוש, ממילא העולם יבקר אותנו ומה שלא נעשה נהיה הרבה יותר הומאניים מירדן בספטמבר השחור, מארה"ב ובריטניה באפגניסטן ועירק. באותה מידה צריך להסיר את האיום של הגרעין האירני לפני שיהיה מאוחר מדי, עשינו זאת בעירק ובסוריה, וכל מה שאנו עושים רק מקרב את אירן ליכולת גרעינית, כשהיא הולכת ובונה טילים ארוכי טווח, הולכת ומתבססת בעירק, בסוריה ובלבנון. בדרך הביניים!

גם כלפי החמאס המדיניות שלנו חסרת חוט שידרה. מצד אחד אנחנו נותנים לפורעים להגיע עד החיילים שלנו ולטבוח בהם, מצד שני אנחנו ממוטטים בניינים ועמדות נטושות. זה לא יעיל. מדיניות צה"ל בצעדות השיבה הייתה נכונה כאשר הוא לא נרתע מהביקורת של המבכים על ברכי הפורעים (ועל ברך תומכת הטרור), אבל היו מקבלים פיק ברכיים אם ה"צועדים" היו פולשים לישראל וטובחים בנו כפי שעשו באינתיפאדה השנייה. שיא החוצפה שלהם הייתה כאשר התנגדו לשמחה על הזכיה באירוויזיון בגלל שהיינו צריכים להיות באבל על מותם של פורעים שרצו לפלוש לישראל ולחסל אותנו. אם הם כבר מארגנים עצרות משותפות עם משפחות הרוצחים למה שלא יארגנו ימי אבל על מותם של הצוררים שטבחו יהודים בשואה? המטרה של הצוררים זהה והם ממילא היו בני ברית גם אז. צריך למצוא את שביל הזהב בין הכלה ואכילה, להכיל בלי לסכן את החיילים והתושבים ולהאכיל מרורים את השונאים שלנו לפני שאנחנו נאכל אותה. אבל בלי התלהמות, בחוכמה, כמו במלחמת ששת הימים, בחיסול משטר הדמים של ערפאת, בהשמדת הכורים הגרעיניים בסוריה ועירק, ובחיסול הטרור הקיצוני נגד ישראל מאז ועד היום.

אז תכלה שנה וקיללותיה, תחל שנה וברכותיה, שנה שבה נמצא את שביל הזהב ונפתור סוף-סוף את הבעיות האקוטיות של המדינה - אינטגרציה של החרדים והערבים, החזרת המשילות בכל ישראל ומיגור משפחות הפשע, הפיכת ישראל למדינה קפיטליסטית הומאנית, פתרון נכון לאיומי החמאס והאירנים, פתרון צודק של הסכסוך ברוח חזון הקונפאטריה, הרמוניה בין כל חלקי האוכלוסייה בלי ריב ומדון. כי מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב. נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה. סור מרע עשה טוב בקש שלום ורודפהו. שנה טובה לחפצי החיים!