אבחת רוח שחורה

שְׁחוֹרוֹת הַדְּרָכִים שֶׁיּוֹצְאוֹת
מִכְּפָרִים בְּמוֹרְדוֹת הַשּּּׁוֹמְרוֹן
לִמְכּר בְּזִיל הַזּוֹל זֵעָה שְׁחוֹרָה
בַּשָׁרוֹן וּבַשְׁפֵלָה.

שְׁחוֹרִים עֶדְרֵי חוֹל וְעֶדְרֵי אָדָם
הַגּוֹלְשִׁים מֵהַשּׁוֹמְרוֹן
אֶל מַחֲסוֹם נָטוּי גָּרוֹן -
בְּפִתְחוֹ מַדִּים מְהַלְּכִים וְטוֹפְפִים
מַכִּים בִּתְרֵי מִלִּים: "יָאלְלָה! יָאלְלָה"!!
מַטִּים שִׁבְרֵי צְלִילִים: "אֻסְקוּט! אֻסְקוּט"!!
עֵת אֶגְלֵי זֵעָה שְׁחוֹרָה חוֹצִים אֶת הַגְּבוּל
לִמְכּוֹר שֶׁטֶף נְטָפִים שְׁחוֹרִים בְּזִיל הַזּוֹל
בַּשָּׁרוֹן וּבַשְּׁפֵלָה.

שְׁחוֹרָה אִבְחַת רוּחַ
בִּכְפָרִים בְּהַר שׁוֹמְרוֹן
מוֹסֶכֶת רוּחַ עִוְעִים
מָתְעָה בְּכָל מַעֲשֶׁיהָ
כְּהִתָּעוֹת שִׁכּוֹר בְּקִיאוֹ.

אִבְחַת רוּחַ שְׁחוֹרָה
הוֹלֶמֶת בִּדְרָכִים שְׁחוֹרוֹת
קוֹדַחַת אֵשׁ
מְאַזֶּרֶת זִיקוֹת
מַשִּׁילָה אֶת כָּל הַמִּלִּים
מֵהַסְּפָרִים שֶׁקָּרָאנוּּּ
מַשִּּׁירָה אֶת כָּּל הַצְּּלִילִים
מֵהַשִּׁירִים שֶׁשַּׁרְנוּּ.

את השיר הזה כתבתי במשך תקופה ארוכה, בימים שהתלוויתי לרעייתי בשעת בוקר מוקדמות למחסום "אֶיָּל" כמטחווי קשת מכפר סבא. פלשתינים, שיצאו מבתיהם בכפרים בשומרון בשעות לילה, החלו לפקוד את המחסום כבר משעה ארבע לפנות בוקר.

נחיל בני אדם החל לשטוף חניון סמוך למחסום. כשנפתח המחסום, הוא נראה שוק של בשר, שמוכר כוח עבודה זול. עדרי בני אדם נדחסו לתוך טנדרים ומיניבוסים, הממתינים בחניון ויוצאים ליום עבודה תמורת שכר עלוב באזורי תעשיה, באתרי בניה ובמשקים חקלאיים. לעת ערב הם צבאו שנית על פתחי המחסום רק כדי לחזור לביתם בכפר בשעת ליל מאוחרת.

דרך מחסום "אֶיָּל" יוצא כל בוקר הון אנושי פלשתיני, נסחר בסחר עובדים-עבדים, המתנהל בשערי המחסום. שיח המגיר "אֶגְלֵי זֵעָה שְׁחוֹרָה... לִמְכּוֹר שֶׁטֶף נִטְפֵי זֵעָה שְׁחוֹרָה בְּזִיל הַזּוֹל" בשווקיה ההומים של כלכלת ישראל.

דרך שערי מחסום "אֶיָּל" יוצא כל בוקר הון אנושי פלשתיני זול כדי להתניע הון של חברה השולטת בו. חברה שפניה התכערו עקב שליטה באמצעות צבא, משטרה ושירותי ביטחון על מיליוני פלשתינים, המואסים בשלטון זר על חייהם.

יום ד כ"ח בניסן תשס"ט, 22.4.2009.

אחרי שבע שנים חזרנו למחסום. לא השתנה דבר. חזרנו רק כדי לאסוף ילד פלשתיני חולה סרטן לקבלת טיפול בבית חולים. בחניון המתינו אותם ספסרי כוח אדם ברכבים רק כדי לאסוף בשר פלשתיני זול לעוד יום עבודה זול במשקים חקלאיים, באזורי התעשיה ובבניין. לעת ערב הם יחזרו למה שישראל רוצה שימשיכו להיות - כפרי מלונות לבשר פלשתיני זול, לכוח עבודה זול במדינה הכובשת.

יום ה' ד' בתשרי תשע"ז, 6.10.2016.

ביום א' כ"ט בסיוון תשע"ט 21.6.2019 היינו בפעם האחרונה בפתח מחסום אֶיָּל כדי לאסוף ילד פלשתיני לקבלת טיפול בבית החולים. התביישנו במה שראינו עת המתנו לילד החולה. ראינו שוב שוק עבדים מודרני, המתנהל במאה ה-21 בתחומי מדינת ישראל. הסוחר הוא בן עמי והסחורה העוברת מיד ליד היא ההון האנושי הפלשתיני - שחייבת לקום מדינה פלשתינית, בה הוא יהיה אזרח ולא סחורה בשוק העבדים בפתחו של מחסום אייל. לצערנו, רעייתי ואני מסיבות בריאותיות לא פקדנו את מחסום "אייל" כבר יותר משנתיים. ממה שאנחנו שומעים מאלו שמבצעים אותה עבודה שאנחנו עשינו, מאומה לא השתנה. ומה שכן השתנה הוא רק לרעה, וחבל שכך.