בעקבות ההפטרה לפרשת "ויצא" <span style='font-weight:normal;'>[ג]</span> <br>

ההפטרה לפרשת "ויצא" הנהוגה בקהילות אשכנז היא מספר "הושע" פרק י"ב פסוק י"ב עד פרק י"ג פסוק ט"ו. ההפטרה הנהוגה בקהילות הספרדיות מסתיימת במקום בו מתחילים האשכנזים בפרק י"ב פסוק י"ב ומתחילה בספר הושע בפרק י"א פסוק ז'. אודה, שקשה לי להבין מדוע המפללים בני הקהילות הספרדיות והמתפללים בני הקהילות האשכנזיות נחלקים בנושא הזה. אני מתייחס במאמרי זה לנושא כאל הפטרה אחת.

בהפטרה אנו מוצאים בפרק י"ב בפסוקים ד'-ה' תיאור של אירוע מאוד משמעותי מחיי יעקב, שבא לידי ביטוי בתיאור פרשת השבוע בספר בראשית: "בַּבֶּטֶן עקב אֶת-אחִיו וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת-אֱלֹהִים. וַיִּשר אֶל-מַלְאָך ויבל בכה וַיִּתְחַנֵּן-לוֹ בִּית אֵל יִמְצֶאנוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ". תיאור של אירוע נוסף, שגם הוא מאוד משמעותי מחיי יעקב, אנחנו מוצאים בפרק י"ב פסוק י"ג: "וַיִּבְרַח יַעֲקֹב שְׁדֵה אָרָם וַיַּעֲבֹד יִשְׁרָאֵל בְּאִשָּׁה וּבְאִשָּׁהּ שָׁמַר".

את פסוק ב' בפרק י"ב, שקוראים בהפטרה לפרשת "ויצא" רק בני הקהילות הספרדיות, הם בקריאתם נותנים ביטוי להתרסה הפוליטית של הנביא הושע נגד המדיניות של ממלכת ישראל, הקושרת קשרים מדיניים ופוליטיים עם מעצמות גדולות באזורנו כמו ממלכת אשור וממלכת מצרים. הנביא הושע רואה בקשרים המדיניים האלו סכנה קיומית לעתידה של ממלכת ישראל.

לדעת הנביא, מדובר בקשרים מדיניים מסוכנים, הנובעים לא מתוך מניעים טהורים, והראיה לכך שהושע צודק בזעקתו "אֶפְרַיִם רוֹעֶה רוּחַ וְרוֹדֵף קַדִּים... כָּזָב וְשֹׁד יַרְבֶּה וּבְרִית עִם אָשׁוּר יִכְרְתוּ...". עם אותה אשור שישראל כרתה ברית מדינית, אותה מדינה התנכלה לממלכת ישראל, ובשנת 721 לפני הספירה ממלכת אשור היא זו, שהגלתה את כל עשרת שבטי הצפון, שהרכיבו את ממלכת ישראל. לצערנו, העקבות של בני עשרת שבטי הצפון עד היום לוטים בערפל, ולמרבה הכאב הם אינם נהירים לנו עד היום.

הנביא הושע שואל מדוע עם ישראל נזקק לאותן בריתות מדיניות, כי הרי כבר בבטן יעקב הוא זה שידע להיאבק בעשיו ולאחר מכן הוא ידע להיאבק עם המלאך, עד שהמלאך הוא זה שנאלץ להתחנן בפני יעקב שיניח לו. יעקב השאיר לנו בתיאור המעשה בפרשת השבוע ובדברי הנביא בהפטרה צוואה מדינית, צוואה ערכית, לפיה עלינו להסתמך רק על ההוויה הערכית והמוסרית היהודית ולא על-פי תכתיבים מדיניים של מעצמות זרות.

הנביא הושע זועק מדם לבו לא לתלות הצלחות מדיניות ולא לתלות את קולר ביטחון חיינו על בריתות עם מעצמות זרות. אין ספק, שהאמירה המדינית של הושע יפה גם לימינו אלו.