ישראל צריכה להוביל את האג'נדה הירוקה

בהמשך לוועידת האקלים בגלזגו, סקוטלנד, אני תוהה מדוע האג'נדה הירוקה נמצאת בעדיפות משנית בקרב מקבלי ההחלטות, הן בממשלות ישראל והן ברשויות המקומיות. נכון, בעיית העדר היצע הדיור אמורה להדיר שינה מעיניהם, מעיני מומחי ענף הבנייה ומעיני רוכשי הדירות, אולם לטווח הבינוני והארוך אם לא נדע להציב גם את הנושא הירוק בראש מעיינינו, מדינת ישראל צפויה לנזק סביבתי ואורבני חסר תקנה.

הסיבה לכך הינה פשוטה: ישראל הינה יוצאת דופן בכל המובנים בעולם המערבי הן בגודלה והן במספר התושבים החיים בה. אם ב-1948, שנת קום המדינה, מנינו כ-650 אלף תושבים בלבד, עם צפיפות ממוצעת של כ-30 נפשות לקמ"ר, כיום אנחנו מונים 9.5 מיליון, פי 15 בקירוב יותר(!) ועם צפיפות ממוצעת מהגבוהות בעולם, כ-450 נפשות בקירוב לקמ"ר.

יתרה מכך: אם נגרע את חלקה הדרומי של המדינה, מבאר שבע דרך הנגב בואכה אילת, נגיע כבר היום לצפיפות הגבוהה ביותר בעולם המערבי, כ-900 נפשות לקמ"ר, כפליים מהולנד וכמעט כמו בנגלה דש, מדינת עולם שלישי מובהקת. ואם ניקח בחשבון את התרחיש הצפוי של 18 מיליון תושבים ב-2050, נהפוך תוך שנים מעטות למדינה הצפופה בעולם.

ולא רק זאת: כילדים בבית ספר בשנות ה-60 וה-70, התחנכנו על האתוס הציוני של יישוב השממה, ההתיישבות, הקיבוצים, המושב השיתופי ומושבי העובדים. אכן עד אותה עת נחשבה מדינת ישראל לסמל ומופת לעולם כולו לכיבוש השממה ולחלוציות עברית ובה התגאינו בפני העולם כולו.

ואילו כעת הפכנו להיות המדינה האורבנית ביותר בעולם כולו ביחס לגודלה ולמספר תושביה. אם ב-1948 היו אצלנו בקושי תריסר ערים, הרי שכיום יש בשטחה הזעיר של ישראל לא פחות מ-78 עיריות ו-255 רשויות מקומיות. כ-20 ערים אצלנו כבר חצו את ה-100 אלף תושבים, כשמספר זה עתיד להיות מוכפל תוך עשור שנים בלבד.

לשם השוואה, בפורטוגל, מדינה אירופית עם מספר תושבים גדול משלנו, כ-11 מיליון, ישנן כיום בסך-הכל 3 ערים עם מספר תושבים גבוה מ-100 אלף, ליסבון, פורטו וסטובל שהינה בפועל עיר לווין של ליסבון הבירה. על-פי הנתונים, עד 2050 יתווספו כ-4 מיליון דירות נוספות לשוק הדיור בישראל, רובן ככולן במחצית הצפונית של המדינה, מבאר שבע בואכה הגליל. שפלת החוף, מנהריה ועכו בצפון ועד אשקלון בדרום, צפויה להפוך למגלופוליס, עיר ענק, בה יחיו על-פי ההערכה כ-14 מיליון בני אדם, זאת לעומת כ-6 מיליון כיום.

בד בבד יתווספו לנו עוד עשרות מיליוני מ"ר שטחי תעסוקה, משרדים, קניונים, החל ממגדלי ענק וכלה במרלוגים, יתווספו עוד מיליוני כלי רכב לכבישים הצפופים לעייפה בלאו הכי וכן תשתיות לסוגיהן. כל אלה מלמדים אותנו שעל מקבלי ההחלטות לעשות חישוב מסלול מחדש בכל מה שקשור לאג'נדה הירוקה, החל בבנייה, דרך מעבר לכלי רכב חשמליים ובהמשך אוטונומיים וכלה בכל מה שקשור לשמירת איכות הסביבה.

שומה עלינו, כאלה שמנווטים את שוק הדיור, להיות חיל החלוץ שידחוף קדימה את ה"עגלה הירוקה" התקועה לעייפה בבוץ ולהוציא אותה אל חוף מבטחים שיבטיח לנו, בנייה ירוקה בתוך סביבה ירוקה נקייה ובטוחה בריאותית, אקולוגית השומרת את יופייה הייחודי של ארצנו הקטנטונת, האחת והיחידה!