המשחק המהפנט של שחקני הצגת "לילה לבן", בבימוי הכה משובח של תמר קינן, גורם למחזה לזרום ולרתק את הצופים עד כי הם חשים שהם חלק מהמצב. כי מי לא מכיר את המצבים המבישים בהם שוטרים עוצרים צעירים כהי עור באמתלות שונות, רק מחששם שהם אריתראים או סודנים או אחרים שהסתננו לארץ? אלא שיחד עם זה הם לוכדים גם נערים ממוצא אתיופי שלא חטאו, מכים אותם ובטעות גם יורים בהם. כבר קרה שהרגו נער ממוצא אתיופי על לא עוול בכפו. בעוד באותה עת, רבים מהעדה הזו בולטים היום בתרומתם לחיים בישראל, כמו בתחום התיאטרון או בכנסת (גדי יברקן). לכן האירועים שהמחזאי העלה במחזהו עטור הפרסים שאף הפך לסרט, היו כחומר ביד היוצר, כשהבימאים והיוצרים גור קורן ועירד רובינשטיין ארגו מהסיפור נתח חיים כה ישראלי.
המשחק של רותי אסרסאי היפהפיה הצברית ממוצא אתיופי, שכבר כבשה ברזומה שלה את הצופים כשוטרת, כמלכה ובתפקידים שייכקספיריים, לוכד את הקהל כאם שליבה נסער ורוטט כל הלילה משום שבנה היחיד, אדיס, נעדר. הוא ילד שקט, מחונך ועילוי בלימודיו, היא מדווחת לשוטר בתחנת המשטרה המתשאל אותה לצורך בירור מה עלה בגורלו. השוטר הצמוד להוראות, אינו מספק לה מידע, אבל רק מעצם העובדה שאכן היה אירוע באותו לילה - היא כבר בלחץ ומודאגת ברמות. גם בעלה בנפרד שמגיע לתחנה מאוחר יותר, לא מצליח להרגיע אותה, בפרט כשמתגלים חייהם הפרטיים, שמהם נובע הקשר לסיבת העדרו של הנער מהבית.
|
|
|
|
 רות אסרסאי וישי גולן בלילה לבן [צילום: כפיר בולוטין]
|
|
משחקה של רותי אסרסאי עומד כעוגן הראשי במרכז ההצגה. היא משמשת כפה לכל אם הדואגת לילדיה, החשופים לסכנות שבחוץ. היא מביאה את הדרמה לשיאה במונולוג שלה, בו היא סוחפת את הקהל המזדהה עמה למחיאות כפיים (וזה לא מחזמר, בו רגילים למחוא כף אחרי כל נאמבר). ישי גולן כבעל האוהב אך הנפרד, כובש בקונפליקט בו הוא מצוי, וחוסר האונים שלו חרף מעמדו לשנות את המצב. לעומתם יואב לוי המשרטט דמות כה אמיתית של השוטר החוקר, שכאן, עקב היותו חדש בתפקיד, הוא עדיין אנושי במידה מסוימת, אך בכל זאת - הבימאית המחוננת תמר קינן מצליחה להמחיש בעזרתו את הביקורת במחזה על נוקשות המשטרה ויחסה הבולט והמפלה באופן הטיפול בנושא הכה רגיש.
למעשה, אצלנו המצב כיום אינו רק של אפליה לגבי בני הקהילה האתיופית, אלא להפך. אפליה "מתקנת" לטובת הערבים, ולכן המשטרה עוצרת קורבנות יהודים שהערבים מפגעים בהם, בעוד את המפגעים הערבים משחררת והם חופשיים להמשיך ולפגע. הופעתו המוחצת מלאת הביטחון של אדם קנדה כקצין המשטרה שחום העור המגיע לקראת סוף ההצגה עם כל הפרטים, סוגרת את המעגל הודות לאיכות משחקו של בוגר בית צבי מלפני שנה, ומשאירה את הקהל משתאה עם מלוא עוצמת תחושת הדרמה.
|
|
|
|
|
 רות אסרסאי בלילה לבן [צילום: כפי בולוטין]
|
|
התפאורה הכה קונסטרוקטיבית של ערן עצמון, התואמת למקום ההתרחשות, התלבושות הנכונות והמדויקות של רוני שמרון, התאורה הטובה של נדב ברנע ותרומתם של הבימאים שכאן תרגמו ועיבדו את המחזה כך שיהיה חלק מהסצינה הישראלית - יוצרים חוויה מטלטלת שכל אחד יזדהה עימה. הצגת לילה לבן היא הצגת חובה לכל אחד.
|
|
|
ישי גולן ורות אסרסאי [צילום: כפיר בולוטין]
|
|
|
|
| תאריך: |
13/12/2021
|
|
|
עודכן: |
13/12/2021
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
מה הקשר בין יצירה להחלמה? 
לשם-מה היה צורך "לשטח" את עזה בציוד מכני כבד, כמו 9-D ופיצוצים?
