המופעים האנטי דמוקרטיים התרגשים על אזרחי מדינת ישראל חדשים לבקרים, גרמו למנהיג הצפון קוריאני, קים ג'ון און, לשלוח משלחת דור המחר להשתלמות זריזה בקורס 'דיקטטורה במסווה דמוקרטיה'.
התהליכים ההרסניים המתרחשים בשנים האחרונות במדינת ישראל, מההחלטה שלא לכבד את הצבעת הבוחרים ולשלול מהם את הזכות הבסיסית לבחור את מנהיגם, דרך הגילויים המבעיתים על רוגלות במכשירי הסלולר של פוליטיקאים ובעלי משרות רמות, ועד לחשיפות המטרידות של טיהור המרחב התקשורתי באמצעות 'עריפת ראשים' וסגירת מיקרופונים לבודדים המזוהים כאנשי ימין, מוכיחה כי הדיקטטורה בעטיפת הצלופן הדמוקרטית לא עוצרת בשום גבול ולא על סיפו של אף קו אדום.
אחרי שהדמוקרטורים החדשים העבירו סדרת חוקים פרסונליים, אחרי שהדמוקרטורים החדשים רמסו ברגל גסה כל זכות פרלמנטרית של חברי אופוזיציה, אחרי שהדמוקרטורים החדשים, מבקשים לשלוט על הרשתות החברתיות, אחרי שהדמוקרטורים החדשים פועלים למנוע מאזרחי ישראל לתת אמונם במנהיג הנבחר שלהם, החליטו הדמוקרטורים החדשים לטהר את שרידי הימין הנמצאים בתחנת הרדיו הצבאית
גלי צה"ל.
הדמוקרטורים החדשים עושים זאת ללא בושה, עורפים את ראשו של הפרשן הפוליטי אשר תוכניתו זכתה במקום הראשון בסקי ההאזנה של התחנה עם 690,930 אלף מאזינים, כאשר התוכנית השנייה בדירוג זכתה ל-227,295 מאזינים, פער עצום לכל הדעות.
ב
קוריאה הצפונית, כמו בקוריאה הצפונית, משטרת המחשבות החליטה להשתיק את איש הימין היחיד בתחנה, האיש שהביא להם את ההישג העצום בנתוני ההאזנה ובמהלך אנטי דמוקרטי בעליל החליטה לסתום את פיו ואת פיהם של מיליונים אחרים ולהדיח אותו כמובן בהוראת פוליטיקאים עלובים ומבוהלים המגדרים עצמם בחגורות הגנה של חוקים אנטי דמוקרטים ובמעשים צפון קוריאנים.
חופש הביטוי נרמס שוב ושוב על-ידי אלו הבטוחים כי הדמוקרטיה היא נר לרגליהם ומעת לעת יוצאים עם ארגוניהם, עמותותיהם, עלי בריקדות להציל את הדמוקרטיה, את שלטון החוק, את חירויות האזרח, צווחים ככרוכיה תחת כל עץ רענן ומעל כל במה "הדמוקרטיה בסכנה" והם הם הרומסים אותה ברגל גסה.
פוליטיקאים חסרי עמוד שדרה מוסרי המבועתים מעוצמת ההאזנה של הפרשן הימני היחיד בתחנה הצבאית המיותרת, הורו על סילוקו ויהי-מה. פוליטיקאים אשר סף-הרגישות שלהם לדעה שונה גורמת להם לצמרמורות בגוו התחתון, מכתיבים מי ישדר ומי ימוגר. התחנה הצבאית המיותרת היא אות קין וחרפה מודל צפון קוריאני של תחנת רדיו בקוריאה הצפונית.
ההחלטה של אנשי הימין שלא להתראיין בתחנה היא צעד מיותר ולא נכון בעליל. חובה להתראיין בתחנה, יום יום, ולהוביל את השיח בכל נושא, מהפגנת החקלאים ועד להתפתחות המכונית החשמלית, לכיוון אחד, זכויות אדם, חופש הביטוי ודמוקרטיה מתגוננת מול חונטה פוליטית שאיבדה כל רסן.
כמו בסוף כל נאום של קאטו הזקן, מרקוס פורקיוס קאטו אשר היה חותם באמירה: "מלבד זאת אני סבור שיש להרוס את קרתגו". אף אני סבור שיש ומייד לסגור את תחנת קוריאה הצפונית.
האם פעולותיה ראויות? 
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
