אין צורך לחפש הסברים הגיוניים על משמעות הגורמים לפיגוע המזוויע בבאר שבע. אין צורך לגייס את האפליה, את הקיפוח, את הבעיות הנפשיות, את האהבה הנכזבת, את הסכסוך עם הרעייה, את המריבה עם הגברת, את הכישלון במבחן, את הסיבות המקלות הקבועות שיש מי מהיהודים המהדהדים אותם כנסיבות מקלות.
יש רק הסבר אחד נשכח, מושתק, מסך ערפל מכסה אותו. אבק עוטף אותו מנסה להעלימו ובכל פיגוע מחדש הוא מתרומם, מזדקף ומזכיר, העם היהודי בארץ ישראל עדיין נלחם את מלחמת הקוממיות שטרם תמה. זו הסיבה היחידה ואין בילתה. שנאה מובנית המואצת על-ידי חינוך מינקות והסתה בלתי פוסקת.
ביקשנו שלום, ביקשנו פיוס, ביקשנו לחלוק את פיסת האלוקים הקטנה השייכת לנו היסטורית עוד מהימים שלא נודע קיומו של העם הפלשתיני. ביקשנו לחלוק, לא בסכיני רצח, לא בגרזיני מוות, לא בנהרות דם. ביקשנו ליצור חיבורים, ליצור קשרים, לבסס מכנה משותף משמעותי כדי שהארץ הטובה הזו תוכל לשאת אותנו יחד עם כל המיעוטים האחרים. פעלנו רבות לנסות להשתחרר מכבלי העבר הקרוב, משלשלות המלחמה, מרעמי השנאה ומטילי האיבה, יש מי שהשכילו לבנות גשרים מחברים, מאחים. יש מי שפעלו בעקשנות, בנחישות להרחיב את התהום ולהעמיק את האיבה.
אנו מסרבים בתוקף להפנים את הסיבה האמיתית, הסיבה היחידה, החינוך עוד ברחם לשנאת ישראל, לשנאת יהודים, כחלק ממאבק הדמים אשר החל מיום לידת של העם היהודי, ונמשך עד ימנו אנו. לא תאבי מלחמה אנו, לא שוחרי נקם, אין אנו מחרחרי ריב ומדון. חפצי חיים אנו, מקדשי החיים, אוהבי החיים.
חוסן לאומי
מדינת ישראל, מדינת העם היהודי, מכבדת מיעוטים, מושיטה ידה לשלום, מתוך אמונה כי אין מצווה שלנצח נאכל חרב, שיש סיכוי לחיים משותפים, הסיכוי הזה חייב להגיע מכל השותפים. מול הסיכוי קיים הסיכון. מדינת ישראל חייבת לגייס אתת כל האמצעים החוקיים להענקת ביטחון מוחלט לאזרחי המדינה. חייבת להחזיר את המשילות, חייבת לבוא חשבון עם כל מפגע וסייעניו עוד בטרם יוציא לפועל את זממו.
במשך שבועיים אירעו שמונה פיגועי דמים. פיגועים בחסות תעודת הזהות הישראלית, בחסות נישואי תועלת של כלות וחתנים משטחי הרשות. בחסות הפוליגמיה ובעיקר בחסות זרעי הפורענות שנזרעו בארץ האויב וניבטו בארץ המובטחת.
מדינת ישראל אינה זקוקה לחיפוש אשמים בהפקרת הנגב והגליל, אינה זקוקה למלחמות היהודים המסורתיות, חסכו מאזרחי המדינה את קרב התרנגולים הצפוי והמוכר, התחילו לעבוד בשרות האזרחים, החזירו את המשילות. מדינת ישראל זקוקה לתהליך של בניית החוסן הלאומי והשבת הביטחון לכלל אזרחיה, מתוך אמונה כי את החושך מגרשים בהרבה אור ואת סוכני המוות מגרשים באגרופי פלדה. הטבח הנורא בבאר שבע הוא עוד תמרור אזהרה שיש מי בהנהגה הישראלית ממאן לראותן.
אזרחי המדינה אינם זקוקים לנושאי בשורות שחורות על הצפוי לנו בחודש רמדאן, יום האדמה, הנכבה, יום העצמאות, חג הפסח והפסחא. איננו זקוקים לפרשני נבואות המגשימות את עצמן, איננו זקוקים למשיאי עצות מתוך תחושות של פחד וחרדה, מדינת ישראל אינה זקוקה בעת הזו למהססים, למהרהרים, זו העת להבהיר לכלל אזרחי המדינה היהודית הדמוקרטית, הלנו אתם אם לצרינו?מול הטרגדיה הנוראה, ניצבות שאלות רבות אך בעת הזו התשובות היחידות הן לא פרשנות הגורמים המובילים לפיגוע אלא מעשים אשר ימנעו את הפיגוע הבא. העם מצפה לא רק להשתתפות בנהי ובאיחולי החלמה, האזרחים מצפים למעשים.
מעין שקיעה לתוך אפתיה
