קלקולים לרוב, כשלים בסיטונות

קציר הטעויות כפי שבצבץ ביממה האחרונה: הבוקר החל בבית המשפט המחוזי בירושלים מסעו הארוך של עד המדינה שלמה פילבר. הוא אכל מן העוגה וניסה להשאירה שלמה; טען כי סיפר אמת במשטרה אבל הכפיש את חוקריה, והוסיף תבלין של גילויי אהבה (מצופים בחנופה?) לח"כ ביבי. הוא אינו מבין כי אוקסימורון כזה אינו מחזיק מים אפילו בעידן הפייק ניוז.

פילבר מקווה כנראה כי במשפחת נתניהו יסלחו לו. אשלייה. כאשר יגיע לחקירה הנגדית יפעל פרקליטו של ביבי בועז בן-צור לקעקע עד היסוד את טיעונו הבסיסי, המגומגם, שסיפר במשטרה אמת על לקוחם. זה לגיטימי. זה תפקידם. אם ימשיך בקו שנקט היום הוא יצא מן העדות נבוך ומובס. בלי קשר לשאלה מה ממנה יתקבל על דעת השופטים ומה יידחה.

- דפנה ליאל חשפה הלילה בערוץ-12 כי ראש האופוזיציה ח"כ ביבי אינו בא אל ראש הממשלה נפתלי בנט לקבל מידע ותדרוך בעניינים מדיניים וביטחוניים כמתחייב בחוק. היא סבורה כי ביבי אינו רוצה להיראות נכנס ללשכתו של בנט. זו הפרת אמונים ציבורית (רק ציבורית?). נתניהו חייב לקבל את המידע, ואם אינו מסוגל להיכנס ללשכת ראש הממשלה כי אז אינו יכול למלא כחוק וכהלכה את תפקידו כראש האופוזיציה. עם מועקה נפשית כה כבדה עליו לנהוג כלשונו של שמואל הנביא ולהעביר את תפקידו "לרעך הטוב ממך".¹

גם בנט שותף להפרת האמונים. בטוב ליבו (המזיק במקרה זה) הסתפק בשיגור יועצו הצבאי אבי גיל ללשכת נתניהו לדווח לו בענייני מדיניות וביטחון. זה פסול, ואולי גם לא חוקי. ראש הממשלה חייב להיפגש עם ראש האופוזיציה פנים מול פנים בלי ממלאי-מקום ומתווכים. אני תוהה אם נחוץ להטריח את ד"ר אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון להגיש עוד עתירה לבג"ץ.

- לכל אדם יש פליטות פה. כאשר זה קורה לו בפומבי המבוכה גדולה. מי כמוני שראיין בשידורים חיים בטלוויזיה 36 שנים חווה זאת? אלא מה, ההבנה לטעות אנוש אינה חלה על פליטת הפה של השר לביטחון פנים עמר בר-לב, שהבטיח בלוויה אחרי הרצח הנורא בבאר שבע לרדוף עד חורמה את המחבל, שכבר היה מת מזה 24 שעות. זו לא טעות סתם. זה אומר כי יממה שלמה לא ידע השר לביטחון פנים מה קרה בבאר שבע וכיצד הסתיימה הטרגדיה. זו אינה טעות באזכור שמו של המחבל הרוצח. זו שטחיות וחפיפיות של האיש שיותר מן האחרים צריך היה לדעת מה קרה בבירת הנגב.

כי אם לא ידע שהרוצח נהרג ממילא לא עמד גם על התקרית ששוטר ש"צר עולמו כעולם נמלה" סירב להחזיר לישראלי אשר ירה במחבל את אקדחו; סימן שבר-לב לא היה כלל בתמונה באירוע כה מרכזי. שכן סביר להניח כי אם היה יודע שהמחבל נהרג (ברוך השם בזכות נהג אוטובוס ועובר אורח) אפילו הוא לא היה מגיע למסקנה כי יש לרודפו ולהעמידו לדין, הלא כן?

- האם הוועדה לחקר שערוריית הצוללות וספינות המגן בראשות נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס שקעה במצולות הים מול חופי גרמניה? או ישראל? כיצד אירע שטרם נפתחה הישיבה הפומבית הראשונה שלה? האם חבריה מוכנים להתבזות? והרי כל החמישה אנשים הגונים וישרי דרך, אז מה אירע? האם רוצים להשכיח מהציבור את המעשה הנחשד לחמור ביותר בבחינת דברי חכמים ש"עבר זמנו - בטל קורבנו"? בני האור לא יניחו ולא ישקטו.