בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
מתעשרת חדשה. שי לי שינדלר [צילום: יוטיוב]
|
|
|
שיימינג מסוכן להיי-טק
|
הסרט של שי לי שינדלר, ששודר השבוע בערוץ 12, הוא חלק ממסע שיימינג נגד הענף שאחראי להצלחתה של הכלכלה הישראלית ● במקום להתעסק בעושר של אלה שעשו את זה ב-10 אצבעות, כדאי שננסה להביא את ההצלחה לכלל החברה
|
השבוע שודר ב ערוץ 12 סרטה של שי לי שינדלר, המתעשרים החדשים, שעסק בחייהם של כמה אנשים ש"עשו קופה" בהיי-טק, בעיקר לאחר שמכרו את החברות שהקימו. הסרט עורר, כצפוי, הרבה מאוד תגובות - חלקן ענייניות, אבל חלקן אמוציונליות, בעיקר סביב הטענה עד כמה "קשה לה" ההתרגלות למעמד החדש. שינדלר, מנחת טלוויזיה ומעצבת אופנה, נשואה ל ליעד אגמון, איש היי-טק, יזם סדרתי, שעשה כמה אקזיטים בקריירה שלו. האחרון שבהם היה מכירת הסטארט-אפ דיינמיק יילד - חברה שהקים ב-2012 יחד עם עמרי מנדלביץ', והשניים מכרו אותה ב-2019 למקדונלד'ס תמורת 300 מיליון דולר. דרך הפריזמה של ההצלחה של בעלה ושל החיים המשותפים שלהם הכניסה שינדלר את המצלמה לחיים הפרטיים שלהם ושל עוד כמה כאלה שעשו אקזיטים. הבכיר שבהם הוא איל ולדמן, מייסד מלאנוקס, שמכר את החברה לאנבידיה לפני כשלוש שנים תמורת 6.9 מיליארד דולר. המטרה של הסרט הייתה להעלות לדיון נושא שקשור בתדמית ובתחושה שצריך להסביר, לפחות לשיטתם של היוצרים והמשתתפים: למה התעשרנו, והאם אנחנו מרגישים נוח עם זה? הביקורות העלו ספקות האם יש בכלל סיבה לדיון שכזה, ולא מעט פוסטים מלגלגים הועלו לרשתות החברתיות בעקבות שידור הסרט - עד כדי כך ששינדלר הגיבה על כך. לא צריך להתמקד בסקטור מסוים שינוי קיצוני במצב כלכלי של משפחה מחייב התמודדות עם אתגרים רבים, למשל בניהול נכון של חיי המשפחה וחינוך הילדים. אבל זה יכול להיות נושא לסדרה שלמה, ללא התמקדות בסקטור מסוים. מה גם שאותם אנשים שהתעשרו אחרי עבודה קשה ותובענית, מה שנקרא ב-10 אצבעות.
|
|
|
עשיר וטוב (גם) לנו [צילום: עבד ראחים חטיב/פלאש 90]
|
|
צריך לציין ששינדלר לא המציאה את המושג "המתעשרים החדשים". הוא שגור בכמה ערוצי טלוויזיה, אתרי אינטרנט ועיתונים, שמריצים אותו מזה זמן רב - משיקולי רייטינג. אלה מציגים את העובדים בענף ההיי-טק בכלל, ואת אותם מתעשרים חדשים בפרט, כפריווילגים וכאשמים בשלל בעיות שהחברה הישראלית מתמודדת אתן: פער חברתי, פערי שכר, אפליה מגדרית, אפליה עדתית ועוד. גם במחירי הדיור בתל אביב. עוד זילות בענף: התוכנית הכרישים בימים אלה משודרת בערוץ 12 תוכנית נוספת שיוצרת, גם אם לא בכוונה, זילות של ענף ההיי-טק. הכוונה היא לתוכנית הכרישים, שבה יושבים כמה יזמים מפורסמים, מתעשרי היי-טק, ובוחנים השקעות בכל מיני רעיונות ליזמות. מעבר לשואו הנחמד שיש שם, התוכנית מייצרת אשליה שכך עובד ענף ההיי-טק וכך מגייסים כסף, ושזוהי רמת היזמות שמאפיינת את הענף. אשליה שההיי-טק הישראלי מסתכם במיטה חכמה, נעלי ספורט ומתכונים. מבלי לזלזל במיזמים שמוצגים בכרישים, זה לא המצב. יתרה מכך, זה רחוק מאוד מהמציאות: ההיי-טק הישראלי עוסק כמעט בכל תחום בחיים - מסייבר ועד אוטומוטיב, מפינטק (פיננסים) ועד משחקי מחשב, ועוד ועוד. אפרים קישון כתב אחרי מלחמת ששת הימים את הספר "סליחה שניצחנו". אם מסע השיימינג המזויף לענף ההיי-טק, שהסרט של שינדלר הוא חלק ממנו, יימשך, עוד מעט כל יזם שיעשה אקזיט ילך עם חולצה שעליה יהיה כתוב: "סליחה שהצלחתי" אם נחזור לסרט של שינדלר, בעיניים של שידורי קשת - החברה שמפעילה את ערוץ 12 - הייתה הצדקה לשידור הסרט, מתוך הנחה שהוא יביא רייטינג וייצור באזזז, וכך אומנם קרה. זה הביזנס של הערוץ הזה, הוא חי מזה. אבל לגוף שידור, ובפרט לזה שהרייטינג שלו הוא בדרך כלל הגבוה ביותר, צריכה להיות גם אחריות ציבורית מסוימת. מסע ההכפשה נגד ההיי-טק וכל מי שקשור בו בדרך כלשהי פוגע לא רק באותם אנשים שמתפרנסים בענף ושעשו את הונם בדרכים לגיטימיות, אלא גם בכלכלה ובחברה הישראליות בכללותן. ההיי-טק אחראי ל-45% מסך כל הייצוא הישראלי ומפרנס אקו-סיסטם ענק, עם מגזרים נוספים במשק: ענף הנדל"ן, תעשיית המזון והמסעדנות, ועוד. השיח צריך להיות לא סביב המתעשרים החדשים בהיי-טק, אלא סביב המתעשרים החדשים בכלל, ואודות צמצום פערים והעלאת רמת החיים של עובדי המגזרים האחרים. כלומר, לא איך מגבילים את השכר בהיי-טק, כי אחרים מרוויחים פחות, אלא כיצד מגדילים לאחרים את השכר. זה יכול להיעשות, ורצוי שייעשה, יחד עם הגדלת הפריון, עוד הכשרות ועוד השקעות בהון האנושי - מה שיעזור גם לצמצום המחסור החמור והכרוני של עובדים בענף. הפתרון - לא רק אצל ראשי ההיי-טק צריך להודות שיש לראשי ענף ההיי-טק עוד הרכה מה לעשות כדי לסייע להתמודד עם האתגרים החברתיים של ישראל, אבל לא צריך לגרום לציבור להבין שהפתרון לבעיה זו נמצא רק אצלם. הוא נמצא גם במוסדות ממשלה, שצריכים להשקיע בתשתיות לתעסוקה בהיי-טק, בחינוך לטכנולוגיה ועוד. מהצד השני, באופן כללי, יש בין העשירים והיזמים שמתלוננים על ההתעניינות, שלא לומר מציצנות, הציבורית בחיים שלהם. אל להם להתלונן על כך. בין שלל הביקורות על הסרט של שינדלר מצאתי ביקורת קולעת, שפרסם היזם זוהר לבקוביץ', שכתב: "גם אני עשיתי אקזיט, אבל לא רצתי לספר לחבר'ה". הסרט הוא כל כולו "לספר לחבר'ה", ומי שעושה זאת, שלא יתפלא שמציצים לו ולחייו. השורה התחתונה: היוצר הגאון אפרים קישון כתב אחרי מלחמת ששת הימים את הספר סליחה שניצחנו. אם מסע השיימינג המזויף לענף ההיי-טק, שהסרט של שינדלר הוא חלק ממנו, יימשך, עוד מעט כל יזם שיעשה אקזיט ילך עם חולצה שיהיה כתוב עליה: "סליחה שהצלחתי". כדאי מאוד שלא נגיע לשם.
|
|
תאריך:
|
01/05/2022
|
|
|
עודכן:
|
01/05/2022
|
|
יהודה קונפורטס
|
|
מלחמת רוסיה אוקראינה משמשת תפאורה לדיונים מרובים בשאלה אם העולם לקראת למלחמה קרה חדשה או לעימות גלובלי מורכב ואלים יותר. בטרם מנסים לענות על שאלה זו, עלינו לברר שלוש סוגיות: א. מהי מלחמה קרה וכמה כאלה אנו מכירים מההיסטוריה העולמית. 1 ב. מה חולל את מלחמה כזו באמצע המאה ה- 20. ג. האם מתקיימים או מתפתחים כיום תנאים שעלולים לחולל מלחמה קרה חדשה בשנים הקרובות.
|
|
|
מאיר שלו הוא כותב קוֹנְצֶפְּטוּאַלִי, כותב מתוכנן וחדור מטרה. כתיבה כזו, שהיא הכרחית ומועילה בטקסטים עיוניים, האמורים לבטא רעיונות והשקפות, גורמת לעיתים קרובות נזקים לכתיבה שאמורה לברוא עולם רגשי ורוחני של בני-אדם במצבי חיים שונים, ולהצדיק את מעשיהם ואת החלטותיהם בסיבות מן הכוחות המפעילים את החיים במציאות: פסיכולוגיים, סוציולוגיים, כלכליים ואידיאולוגיים. הנטייה של מאיר שלו לכתיבה קוֹנְצֶפְּטוּאַלִית התבלטה כבר בספריו המוקדמים שבהם הטיל על הגיבורים לבטא מסקנות דיסטופיות ביחס לסיכויי ההצלחה של הכפר בעמק יזרעאל, שסימל את החשוב בשאיפותיה של הציונות: לחבר מחדש את בניו של העם היהודי אל אדמת ארץ-ישראל.
|
|
|
האמן טולי זיו (69), דור שני לניצולי-שואה (היום נהוג לומר "שורדי-שואה") מצד שני הוריו, נחשף רק בשנים האחרונות לזוועות שעברו על העם היהודי, ולקשיים הבלתי-אמצעיים שהיו מנת-חלקם של הוריו בחייהם ועד יום מותם. הדבר בא לידי ביטוי ביצירותיו העכשוויות, שיצר בכפייתיות לאחר גילוי השרטוטים של אביו, שבהם הופיע התנור שתכנן לשריפת גופתו של הצורר אייכמן, ובחשיפה של פרץ רגשות יוצא דופן בסרט "התנור", שאותו יצר עם בנו נועם, שמצליח לגעת בעוצמה בליבם ובנשמתם של הצופים.
|
|
|
ישראל ניצבת בפני אתגר ביטחוני גדול, ההיערכות הנרחבת של כוחות הביטחון הישראלים במהלך חודש רמדאן תימשך עוד זמן רב, למרות שרמדאן הסתיים, נוכח שורה של תאריכים נוספים מועדים לפורענות כמו "יום הנכבה", "יום שחרור ירושלים" וחג השבועות ונוכח נאום האיומים אמש של יחיא סינוואר מנהיג חמאס ברצועת עזה. היה זה נאומו הראשון של יחיא סינוואר מאז תום מבצע "שומר החומות" לפני שנה, נאומו זכה לתמיכה מצד ארגוני הטרור ברצועה ומעורר חששות בקרב תושבי רצועת עזה כי ארגון חמאס נערך לסבב לחימה חדש מול ישראל מייד לאחר עיד אלפיטר שמתחיל מחר וימשך שלושה ימים.
|
|
|
לעתים קרובות, כשאני מגיעה למקום חדש ובלתי מוכר, אני מביטה בסקרנות בפני האנשים הזרים מסביבי, מנסה לאמוד את תכונותיהם ולתהות על קנקנם. אני מתבוננת בצורת לבושם. מנסה לפענח את מבע פניהם, חיוכם והדרך שבה הם מתבוננים סביבם ומתקשרים עם זולתם.
|
|
|
|