בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
האח הגדול עינו פקוחה. סגנה לפרטיות אזרחי ישראל [צילום: AP]
|
|
|
|
פרטיות בסכנה בין גלי חוקים סוערים
|
עוד שבוע מסתיים בישראל וחלק מהחדשות שהתפרסמו בו מעיד על כך שישראל ממשיכה לכרסם בפרטיות האזרחים ● רק פעילות של תנועות אזרחיות והגדלת המודעות ימנעו את ההידרדרות המהירה
|
השבוע היו מספר אירועים שהפנו שוב את הזרקורים אל מצבה העגום של הפרטיות בישראל, נכון לקיץ 2022, בכל מה שקשור למעורבות ההולכת וגוברת של הרגולטורים, תחת מעטה של הצעות חוק והחלטות ממשלה. נתחיל דווקא במשהו חיובי שנותן תקווה - השבוע הודיעה שרת הפנים איילת שקד לוועדת החוקה של הכנסת כי היא מבטלת את הצורך במתן טביעת אצבע והעברתה למאגר הביומטרי כתנאי להנפקת תעודת זהות חכמה עם שבב ביומטרי. למעשה אישרה השרה את תחילת סגירתו של המאגר השנוי במחלוקת. שקד בעצם התקפלה, וקיבלה את דעת חברי הוועדה, בראשות היו"ר גלעד קריב, מאחר שבמסמכים אשר הוגשו לוועדה לפני הדיון היא ביקשה להאריך את תוקף חובת טביעת האצבעות והמשך קיום המאגר בשלוש שנים, בעוד שהוועדה קבעה שהוא יוארך בשנה, ועד אז הגורמים המקצועיים יתאמו את המערכות שמנפיקות את התעודות למציאות החדשה ללא טביעת האצבע, ויקבלו החלטה מה יעלה בגורל טביעות האצבעות של כארבעה מיליון אזרחים שכבר סיפקו כאלו למדינה. התנועה לזכויות דיגיטליות ראתה בזה ניצחון, לאחר מאבק ממושך של 12 שנים, שכלל עתירות ל בג"ץ, דיונים אינסופיים בוועדות הכנסת, דוחות מבקר המדינה ועוד. זו אפוא דוגמה לחשיבות של מאבק אזרחי, שמנע חשיפת מידע אישי רגיש של מיליוני אזרחים למאגר, החשוף לפריצה, למרות כל אמצעי ההגנה שהותקנו.
|
|
|
השתמשה בגרסה קלה של פגסוס מבית NSO [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
פגסוס של NSO בשימוש המשטרה אבל, למרבה הצער, זו רק דוגמה אחת בלבד מוצלחת ככל שתהיה. כולנו עדיין זוכרים את הרעש הציבורי שנפתח בעקבות הפרסום ב כלכליסט על שימוש בתוכנה של חברת NSO על-ידי המשטרה, שבמסגרתו, לכאורה, פרצו שוטרים לטלפונים ניידים של חשודים ללא ידיעתם, ובלי שניתנו לכך האישורים המתאימים. במשטרה הכחישו, NSO תבעה את העיתון, אבל מפכ"ל המשטרה בתקופה המדוברת, רב-ניצב בדימוס רוני אלשיך, אישר בשבוע שעבר, בדיעבד, כי המשטרה השתמשה בגרסת לייט של פגסוס כדי לחקור פשעים. בראיון ל אנשים ומחשבים הצדיק אלשיך את השימוש ואמר כי בלי זה אפשר לסגור את העסק וללכת הביתה. כאן עולה שוב השאלה העקרונית, עד כמה המשטרה יכולה להשתמש באמצעים כדי לבצע חקירות חשובות, והאם יש מספיק בקרה על הפעולות שלה. חוסר הבהירות סביב סוגיה זו מערער את אמון הציבור במשטרה ובמוסדות השלטון, והם נתפשים כאחרוני הרודנים במשטרים אפלים. גם אם זו לא המציאות, התודעה כאן יותר חשובה, והנזקים לטווח הארוך הם אדירים. היטיבה לתאר זאת ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מ המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהשתתפה באותו כנס שבו אלשיך השתתף, ואמרה שהמשטרה סתם אוספת מידע על אזרחים, כי יש לה כוח על הדרג הפוליטי.
|
|
|
גם כשהיא כבר דעוכת תקנותיה עלולות להישאר. קורונה [צילום: נג הן גואן, AP]
|
|
מעקבי השב"כ בתקופת הקורונה - האם ישארו לתמיד? כאשר התנהל הוויכוח סביב NSO הזכירו לנו כי זו אינה התופעה הכי חמורה. השבוע קיבלנו תזכורת לתופעה הרבה יותר רחבה של הפרת זכויות הפרט: מעקבי השב"כ בתקופת הקורונה. גם לאחר שהוסרו כל ההגבלות על הקורונה, ולכאורה הופסקו איכוני השב"כ, פורסם כי הממשלה מקדמת הצעה שתעגן בחוק את איכוני השב"כ. כלומר, מישהו בממשלה התאהב ברעיון של הפעלת מערכות שבאופן טבעי אינן חשופות לציבור, כדי לעקוב אחר אזרחים, ולשכלל את השיטה שהמציאה הממשלה הקודמת: במקום הצורך לאשר בכל פעם תקנות חירום, פשוט להכניס לספר החוקים הישראלי חוק שמאפשר לגורמים ביטחוניים לעקוב אחרינו. לכאורה אפשר לומר שאיכונים נעשים גם כיום אחרי חשודים בפעילות טרור ומעבר לקו הירוק, ועד היום המעקב אחר אזרחי ישראל היה מחוץ לתחום עבור אנשי הביטחון העלומים. כעת נראה שתקרת הזכוכית הזו נפרצה, לפחות על-פי ספר החוקים. לזכותם של אנשי השב"כ יש לומר שהם הביעו יותר מחוסר שביעות רצון מהעובדה שהפילו עליהם את הטיפול באזרחים ישראלים, כי הם יודעים היטב את המשמעות של זה, וזה ממש לא הביזנס שלהם. אלו הן דוגמאות בולטות מתוך רבות של שימוש ציני בטכנולוגיה, שמאפשר זחילה איטית אך קבועה המכרסמת בפרטיות, וזו עוד אחד מההשפעות הלא טובות של הקורונה, שאפשרה לממשלות להתקין תקנות חירום שנוגעת בחופש התנועה, כמו גם בחופש הדיבור ופרטיות. כמו בדברים אחרים, נראה שגם פה לא תהיה חזרה אחורה בכל מה קשור לשמירה על הפרטיות שלנו. לממשלות יש כוח רב, הן אוהבות להיות בשליטה ואין דבר יותר טוב שיכול לקרות להן מאשר ניצול מצב חירום לצמצום חירויות הפרט, וגם אחרי שהסיבה לתקנות החמורות נעלמה - התקנות נשארות על-כנן, כי בישראל יגידו לך פוליטיקאים ציניקנים יש מצב חירום משנת 48'. שורה תחתונה: הכרסום בפרטיות ובחופש האישי של כל אזרח בעידן הדיגיטלי ובשם הטכנולוגיה חצה כבר מזמן את הקו האדום בישראל. רק פעילות של תנועות אזרחיות והגדלת המודעות ימנעו את ההידרדרות המהירה למחוזות שאיש אינו רוצה להגיע אליהם.
|
|
תאריך:
|
06/06/2022
|
|
|
עודכן:
|
06/06/2022
|
|
יהודה קונפורטס
|
פרטיות בסכנה בין גלי חוקים סוערים
|
|
איך זה להיות סופרת מוצלחת? יש לכך בכלל הגדרה? נראה שבגיל ארבעים ושתיים אביגיל שלו סוף-סוף הגשימה את החלום הזה. היא הוציאה לאור שלושה ספרים מצליחים, היא מוזמנת תמידית לספריות ומועדוני קריאה להרצות על פועלה, והיא בקרוב תהפוך להיות מועמדת לפרס ספיר היוקרתי. ממש מושא לקנאה. אך במקום זאת מתגלים סדקים בעולם, הלכאורה, מוגן הזה; סופרות ידועות יותר ממנה, וסופרות אלמוניות, כאביגיל נגבי, שתמיד מתבלבלים ביניהן בלי סיבה (ורק בגלל השם), וטל, תלמידתה בסדנת הכתיבה. שתי דמויות המאיימות על השקט שלה ועל העולם הבועתי שלה. סדקים הנבקעים לאט ובכאב.
|
|
|
המונח יועץ נמצא בשנים האחרונות הרבה בחדשות הפוליטיות, במיוחד בהקשר לאיש הנושא את השם: אביחי מנדלבליט. שש שנים הוא שימש כיועץ המשפטי לממשלה. ודוק: יועץ! המושג לקוח מהתנ"ך. למשל, אחיתופל יועץ דוד המלך, ששמו יצא לדראון עולם בגלל "עצות אחיתופל" שלו. כל מנהיג זקוק ליועצים, אלה הלוחשים על אוזנו, עימם הוא ממתיק סוד, ולבסוף מקבל - הוא ולא אחר - את ההחלטה. אחריות המנהיג היא לקבל את ההחלטה הנכונה, לאחר שיקלול כל הנתונים וכל העצות, באומץ ובאחריות. לרוב יתחשב בעצה הניתנת לו, לפעמים שיקוליו עימו, לקבל עצה אחרת. בהתאם לה ולעוד נתונים - להחליט.
|
|
|
רות הבלרוסית מהעיר בברוסק במדינת בילורוס אמרה לחמותה: "עַמִּי עַמֵּךְ" ואף העלתה בהמשך חייה עוֹלָה על ההר, הגולש לעמק שכם, העלתה את בנה יקירה עולת דמים, בנה שהיה חייל בצבא הגנה לישראל וחייו ניטלו בפיגוע רצחני שאירע סמוך לעיר שכם.
|
|
|
ציבור גדול בישראל התאבל על הסתלקותו של מי שהוגדר כאחד משרידי דור דעה, רבי שמחה הכהן קוק, רבה של רחובות בחמישים השנים האחרונות, וחבר מועצת הרבנות הראשית במשך 25 שנה, שהצטיין במאור פנים כלפי כל מי שנקרה בדרכו. אלא שעם לכתו לעולם האמת, הפך הרב שמחה קוק, במחי קולמוס של לבלרי 'יתד נאמן', לרב מיגזרי של הפלג הליטאי, שהירשה לעצמו עם פטירתו למחוק מתולדותיו פרקים חשובים, ובראשם המהלכים שעיצבו את חייו ודמותו כרב כלל ישראלי. הכל שופץ בזדון לב מרושע תחת המספריים של לבלרי היתד, לרבות העובדה הבסיסית החשובה בדבר היותו שאר בשרו הקרוב של הרב הראשי ומייסד הרבנות הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
|
|
|
המגמה והנתונים ברורים: מדינת ישראל לקחה על עצמה, בהסכם פריז שנחתם בשנת 2015, לקבוע יעדים להפחתת פליטת גזי חממה, בכדי לתרום את חלקה למלחמה בשינויי האקלים. אלא שמדינת ישראל נכשלה במחויבות הבינלאומית שנטלה על עצמה, וביעדים שקבעה לעצמה, בתחום השימוש באנרגיות מתחדשות. רק כדי לסבר את האוזן: לא רק שישראל לא עמדה ביעד הנמוך של 10% שקבעה לעצמה לשנת 2020, אלא שנכון לסוף שנת 2021 (לפי נתוני רשות החשמל), עומדת ישראל על 8.1% בלבד. מה הטעם לקבוע יעד שאפתני לשנת 2030, אז 30% ממשק החשמל יישענו על אנרגיות מתחדשות, אם הסיכוי לכך קלוש?
|
|
|
|