|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
חלוקה שוויונית [צילום: מיכאל יעקובסון]
|
|
|
בלדה לקיבוץ (המופרט)
|
|
בשנות השמונים כבר היה ברור, למי שלא אטם את מוחו למציאות, שרוב הקיבוצים הגיעו לסוף דרכם. הסוציאליזם לא עובד, ורוב הקיבוצים היו למעשה במצב של פשיטת רגל.
|
|
מהי ההחלטה החשובה ביותר, האמיצה ביותר, והקשה ביותר, שקיבלו בתנועה הקיבוצית? התשובה שלי: הוויתור על הקיבוץ. בשנות השמונים כבר היה ברור, למי שלא אטם את מוחו למציאות, שרוב הקיבוצים הגיעו לסוף דרכם. הסוציאליזם לא עובד, ורוב הקיבוצים היו למעשה במצב של פשיטת רגל. אבל ויתור על חלום, על דרך חיים, הוא קשה, ולקח עוד שנים רבות עד שהקיבוצים עברו למודל של "קיבוץ מופרט" (שזה ממש לא קיבוץ). מוזמנים לקרוא ב-ynet את הכתבה על עין זיוון, הקיבוץ הראשון שעבר הפרטה: אסף קמר,"הקיבוץ הראשון שעבר הפרטה לא מצטער: "כעסו עלינו, ובסוף באו ללמוד מאתנו", באתר ידיעות אחרונות 04 ליוני 2022. ההפרטה - ויתור על השוויון והניתוק בין התרומה לתמורה, והוויתור על הצריכה המשותפת "בחינם" - הייתה הצלחה אדירה. קיבוצים פושטי רגל, שהבנים והבנות עזבו, והזקנים שנותרו מאחור היו בסכנת עוני חמור, הפכו תוך זמן קצר ליישובים משגשגים. אם היית מציץ בפחי הזבל של חדר האוכל היית רואה מלא אוכל טרי שנזרק. כלי הרכב המשותפים לחברים היו מלוכלכים ומוזנחים עם בעיות בטיחות....
הקיבוץ, שקידש את החלוקה השוויונית, לא תמיד דאג לשוויון בין העבודות השונות של החברים. "כשהפכתי לחבר קיבוץ הייתי בהלם מאנשי 804 - אלה שבאים לעבודה בשעה 08:00 עושים אפס והולכים הביתה בארבע אחר-הצהריים - ומקבלים בדיוק כמו כל היתר - אוכל, תקציב וכביסה". מה הלקח? קשה לוותר על שיטה גרועה. ההרגל חזק מההיגיון, והפחד מהשינוי משתק. אבל זה אפשרי. השינוי הקיצוני באורחות החיים ובאידיאולוגיה של קיבוץ עין זיוון לא התרחש בין לילה, אלא ברצף של שינויים. "דבר ראשון הוחלט שמוכרים את כל המכוניות של הקיבוץ, עושים חישוב כמה עולה לתחזק את המכוניות - וחילקנו את הכסף בין החברים. בתוך שלושה חודשים כל אחד קנה לעצמו רכב". משאיר לכם, עוקבות ועוקבים יקרים, לחשוב על דוגמאות למדיניות כלכלית מעוותת, שקשה לוותר עליה. אתן אחת: חניה חינם במרחב הציבורי. אין לי צל של ספק (כי זה מה שהעובדות מראות, וזה הקונצנזוס בין המומחים - כלכלים, ומומחי תחבורה, ומתכננים עירוניים - שמעבר למודל (המקובל בכמה ערים בעולם) של תשלום ריאלי על חניה (שמשווה ביקוש להיצע) ישפר את רווחת הציבור. אבל הציבור אוהב "חינם"... תרשו לי בהזדמנות זו להמליץ על אחד הפרקים החביבים על המאזינות והמאזינים בפודקאסט עושים חשבון, הפרק "בלדה לקיבוץ" - בפרק עוד על משבר הקיבוצים ואם אני זוכר נכון גם קצת סיפורים אישיים על התקופה שלי כחבר קיבוץ. |
| תאריך:
|
08/06/2022
|
|
|
עודכן:
|
08/06/2022
|
|
עומר מואב
|
|
בשבוע שעבר התעוררה סערה זוטא כאשר לקראת "חודש הגאווה" הנחגג על-ידי חלקים מהציבור הלהט"בי במדינה, פרסם מגזין ערוץ הטלוויזיה הדתי ערוץ 14 מאמר של דלית סוטר הידועה בשמה הספרותי גלי בת חורין, ובו טענות שונות נגד עסקני ארגוני הלהט"ב וניסיונם "לדחוף לגרון" את האג'נדה שלהם גם כשמדובר בקטינים ואף בילדים. גלי היא פעילת ימין הידועה כמי שהקימה את פורום החשיבה הימני לאומי "פורום קפה שפירא" ובמקורה, כמו לא מעט מפעילי הימין הבולטים ברשתות החברתיות, באה מהשמאל, ליתר דיוק ממרצ. הכעס התעורר עוד בטרם נקרא המאמר לגופו עקב השער הפרובוקטיבי של המגזין שנחזה כמבזה את הציבור ההומולסבי כולו ואת הנטיות המיניות המזוהות אתו.
|
|
|
|
|
דברי אלו נכתבו מתוך כאב, אחרי שקראתי את דבריו של ח"כ עו"ד גלעד קריב, בכנס לשכת עורכי הדין, לפני כשבועיים, וכך היו דבריו: "נשות הכותל באות לכותל להתפלל, לא לעשות פרובוקציה. הן מגיעות בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ומתפללות בעזרת נשים שם לא מפריעות לאף אחד" וכו'.
|
|
|
|
|
יצחק רבין אמר "אלימות היא כרסום יסודות הדמוקרטיה הישראלית". הוא נקט לשון צמצום והמעטה. הוא עשה הנחה לאלימים. האלימות אינה מכרסמת את יסודות הדמוקרטיה - היא מקעקעת ומרסקת אותם. היא הורסת אותם מן היסוד ו/או עד היסוד. הצבעה של הליכוד נגד הארכה - צפויה, מקובלת ומוסכמת לכאורה - של התקנות ביהודה ושומרון, מקום מושבן של התנחלויות רבות, היא כרסום יסודות הדמוקרטיה. כאשר נציגי ציבור מצביעים בניגוד להשקפתם, לעמדתם העקרונית - שלא ו/או כן לדבר על אינטרס קיומי שלהם והעדפת שיקול פוליטי על השקפת עולם - הם, אכן, מכרסמים את היסודות הדמוקרטיים, שעליהם מבוסס המשטר הפרלמנטרי שלנו.
|
|
|
|
|
עצוב, עצוב מאוד ששלושת המפלגות הפונדמנטליסטיות בממשלת הקצוות, ימינה, מרצ ורעמ, לא התעלו למעמד ונגררו אחרי הסיסמאות הפשטניות שלהן של הלאה הכיבוש, ארץ ישראל השלמה ואל-אקצה בסכנה. המפלגות התפוררו לנגד עינינו כשחברי מפלגה סרבנים משכו את העגלה לתהום. כל הכבוד למפלגות השפויות בממשלה - יש עתיד (שצמחו להיות אלטרנטיבה ראויה לשלטון), כחול לבן (שלא התפתו ליפול לפח של בנימין נתניהו בפעם נוספת), ישראל ביתנו (אביגדור ליברמן עבר מהפך ומקיצוני הפך שקול), העבודה (שבלמה בהצלחה יסודות אירדנטיים למרות פטפטת מיותרת) ותקווה חדשה (שהיא היחידה המייצגת את ערכי הליכוד המקוריים בלי הערצת המנהיג).
|
|
|
|
|
די להתבונן בפניו ובשפת הגוף של נפתלי בנט כדי להבין את התהליך הנפשי אותו עובר מי שמתיימר כיום להיות ראש ממשלת ישראל. אני נוקט בלשון "מתיימר" שכן די ברור ש"בובה בנט" כפי שמכנים אותו כיום בכנסת אינו אלא סטטיסט המתחזק קואליציה רופפת, חלשה, עלובה ובעיקר מפסידה כרונית. אולי נכון יותר לומר שאפילו את זה איננו עושה שכן מי שבאמת מושך בחוטים (לפחות כאשר הוא מכבד אותנו בנוכחותו בעשותו פסק זמן מחופשות בחו"ל) הוא ריקא (יאיר לפיד).
|
|
|
|
|
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
